”Enfield Shaker Museum“

כת השייקרים עלתה לתודעה בזכות הרהיטים הנזיריים והמדויקים שהותירו. למעשה "שייקרים" - "מזדעזעים", אם תרצו, הוא כינוי שהודבק להם בשל ריקודיהם האקסטטיים בזמן התפילה.

אל בית האבן הגדול הגענו ביום סתיו אפור, קר ומעונן. הילדים החלו להשתעמם כבר בחדר הראשון, בו הציגה המדריכה כלי עבודה של הנגר והתופר של קהילת השייקרים המקומית.

כשהגענו לאולם הגדול במרכז הבניין, התברר לנו כי השייקרים חיו בנפרד, גברים ונשים, וכי משפחות שהצטרפו לכת נאלצו להיפרד, ונפגשו רק בעת הטקסים באולם.

בחדר הבא אליו נכנסנו סופר לנו הסיפור הנורא על אב משפחה שהחליט להצטרף לכת תוך שהוא מהיא איתו את משפחתו. אשתו עזבה לאחר זמן ועקבותיה לא נודעו וילדיו בבגרותם פנו איש לדרכו. צילומי השחור-לבן הגדולים של האנשים הגבוהים והמזוקנים בעלי המבט המוזר רדפו אותנו גם לאחר שעזבנו את המקום.

אכן ביקור ייחודי, לא משהו שאני בטוח שרציתי להמליץ עליו. בכל מקרה, ליד קנטרברי יש כפר שלם המוקדש לעלילות אותה הכת.