”מועדון ה"בלו לגון"“

את הכרטיסים ל"בלו לגון" רכשנו מהסוכנת הישראלית, נציגת החברה ממנה רכשנו את הדיל. הסוכנת ישבה במלון מדי ערב ובין אישור הכרטיסים והטיפול (היעיל, יש לומר) בנוסעים גם מכרה כרטיסים מוזלים (20 יורו במקום 25) ל"בלו לגון", לקזינו ולעוד מועדון. לזכותה יאמר שכאשר נשאלה לסוג המופע אמרה שמדובר במוזיקה יוונית עליזה, שילוב בין ציפטטלי, רמבטיקו וסגנונות אחרים. לחובתה יאמר ששכחה לציין כי רוב אורחי המועדון הם ישראלים (טוב, למה בדיוק ציפיתי?), כי רוב השירים שישיר הזמר הם כאלה שכבר "עוברתו" ולכן מוכרים לישראלים, וכי בהפסקות הארוכות בין חלקי המופע תושמע מוסיקת חתונות ישראלית מסורתית: שילוב בין שירים ישראלים בסטייל יווני, מוסיקה מזרחית ולהיטי הפופ הלטיני של הקיץ האחרון.

הקהל הישראלי שיתף פעולה ורקד, הן עם הזמר בעל הקול העמוק והיפה והן עם מוסיקת החתונות. בין לבין עלתה לכמה דקות להקה של ארבעה רקדנים יוונים שגם לימדו כמה צעדי ריקוד. 

לסיכום: היה נחמד, היה שמח. היה חם ולח מאד. אותנטי? רק אם אתם חוקרים את תרבות החתונה הישראלית.