”המלצה - לא להארח בפנסיון של מהמט בברהל“

אני ממליץ לא להתארח בפנסיון של ממט בברהל. הגעתי לשם בעקבות המלצות של חברים (כולל נטע מ``למטייל``) והתאכזבתי. גורשנו מהחדר שלנו, החפצים שלנו נזרקו החוצה כשלא היינו, אבדו חפצים במהלך הארוע, ונגרמה עוגמת נפש רבה (אנחנו דתיים וזה היה באמצע שבת). גם לאחר שיושרו ההדורים אהמט סירב לדבר איתי והיה ``ברוגז``. לדעתי לא רצוי לסכן את ההנאה בטיול בגלל בעל פנסיון שלא מסוגל להתנהג לאורחים שלו כיאות ולא מסוגל לפתור בעיות שצצות בצורה רגועה וסבירה. זה לא הפנסיון היחיד בברהל, ואחרים טובים לא פחות. ההמלצה שלי: לא להגיע לממט בברהל.

הסיפור בקצרה (לא חובה לקרוא אבל כדי להבהיר את הסיטואציה): ישבנו בצל ליד הנחל כשאהמט מגיע עצבני. הוא דורש לדבר דווקא איתי. הוא אומר שאנחנו היינו צריכים לפנות את החדר. הוא צועק עלינו ``למעלה, עכשיו!``. אנחנו עולים לאט, קצת מעוצבנים בעצמנו שהוא דורש לפנות את החדר אחרי שהודענו מראש ביום שלישי שאנחנו רוצים חדר לשישי ושבת. אבל אנחנו באים עם ראש פתוח ורצון לפתור את הבעיה. אלעזר, עלי ואני הולכים לפנסיון השכן לבדוק את מצבו, ומיכל ושמרית חוזרות לפנסיון. כשאנחנו חוזרים אנחנו מגלים שהוציאו את כל הדברים שלנו אל מחוץ לחדר. אני מתחיל להתעצבן באמת ומתחיל בויכוח בטונים גבוהים עם אהמט. הוא טוען שלא הזמנו. אני טוען שכן. זה נמשך כך עד שאהמט מודיע שהוא לא מוכן לדבר איתנו יותר. עלי מנסה לדבר איתו (משום מה הוא לא נתפס כאחד מאיתנו, בגלל השם). מהמט (האבא ובעל הפנסיון) מגיע ואנחנו מתחילים את הדיון מחדש. בסוף הוא מציע לנו לישון על המרפסת בבית שלמטה. אנחנו מעבירים לשם את הדברים ובשעות אחר הצהריים המאוחרות אנחנו מכינים ארוחת צהרים.