”יער ואנסן במזרח העיר“

ליער ואנסן בפריז מגיעים בעזרת הקצה המזרחי של קו אחד במטרו. עולים מעלה ורואים טירה מרשימה. נכנסים למקום שקט ויפה, שלא לומר, מבטיח. אבל כרגיל ביערות, מרוב עצים לא רואים את היער. הפתיחה דווקא מבטיח וגן גדול עטור פרחים מרהיבים מרחיב את הלב וממלא את המצלמה. אלא שבמדריכי הטיולים ובמפות גוגל יש הבטחה לאגם. זה המקום לקלישאה הבאה: לא דובים ולא יער (אגם, במקרה הזה). הרי ההליכה מרובה, ללכת הלכנו מספיק, אף מטרו לא נראה באופק ונביגו לא עוזר בטבע. האגם לא התגלה וחיפושיות משה רבנו נראות ממש כמו בישראל. חמקנו חזרה למטרו ורשמנו לעצמנו שהבתים הקסומים הגובלים ביער דווקא נראים טוב והיינו שמחים לגור שם עם ילדים. מאה מטר פנימה וכל יפעתה של העיר שבה להכות בנו.