”סרי לנקה - סיבות ל ``למה לא``“

כמה הבהרות למי שמתלבט האם לטוס או לא לסרי לנקה.

מחוץ לעונה- הזמן בו שהיתי באי כחודש- הפעילות היא בתדרים נמוכים יותר.

בסרי לנקה ניתקלתי בתופעה שלא ניתקלתי בה מעולם בתכיפות כל כך מציקה. קוראים לה ``עקיצות`` או ``יתושים``. נעקצתי כמו שלא נעקצתי מעולם, ושם הם רבים, מאד, וגדולים יותר מבכל מקום אחר בעולם. 

השאלות "מאין את/ה?", "מתי הגעת?", "לכמה זמן באת?", "איך סרי לנקה?", "רוצה לקנות? אולי מאוחר יותר? מחר?" - כל יום, כל היום. בהתחלה זה נחמד, אח``כ מעייף, ואחרי שבועיים זה כבר מציק. התייר הינו משאבה של כסף.ינסו לגבות ממך בכל הזדמנות, יתלוו אליך בכל אתר ומקום, יתנו הסברים - בלי שביקשת, וא``חכ יצפו לתשלום. ילכו אחריך זמן רב ויציעו לך לקנות - פילים, אולי?- פעם, ועוד פעם, ועוד. בסוף- או שתתרצה ותקנה או ש.... לבעלי התקציב המצומצם, כדאי לדעת שעל כל שירות, במלון או במסעדה, יתווספו לתשלום בין 10 ל15 אחוזים.

ההתניידות ברכבת או באוטובוס איטית עד מאד. כ-15 קמ``ש בממוצע.

מדרגות - באתרים רבים צריך לטפס: דמבולה - חצי שעה עד שעה. סיגריה, אמ...1200 מדרגות. אדמס` פיק, יושבים? 4800 מדרגות. שאותן צריך גם לרדת...

בגלל כאב הלב שילווה אותי עוד ימים רבים, שעולה וצף עם התמונות של שדות התה היפים. מה שפחות יפה שם הוא העובדה שהנשים עוסקות בקטיף
כ -8 שעות ביום, הסל תלוי על מטפחת הקשורה אל הראש, בגשם ובשמש, בשדות משופעים ולעיתים סבוכים, לעיתים יחפות, יום יום כך כשלושים שנה, בשכר של שלושה - ארבעה דולר ליום.

סיבות ל ``למה כן`` הזכרתי ברשימה נפרדת.

רוניה.