יש לכם טיפ מדהים להוסיף?
שתפו אותו עם קהילת המטיילים של למטייל
”טיפים לטיול בקצ`קר - תכנון, טיסות, נקודות בעיתיות ועוד“
טיילתי עם חברתי בקצ'קר 5 ימים בתחילת ספטמבר. המלצתי הראשונה היא: סעו. איזור מדהים, נגיש קרוב ולא יקר. כמה טיפים מעבר לסיפורי הדרך ודברים שכתובים כבר באתר:
1) טיסות – אני ממליץ בחום לפני שמזמינים בארץ טיסה עם קישור לבדוק את האתר של טורקיש איירוויז. האתר נוח, והמחירים בו נמוכים בהרבה ממה שמציעים באיסתא לטיסות פנים (שימו לב שהם מצויינים בלירות טורקיות). השיטה בה האתר עובד היא כזו שכרטיסים זולים קודם, אז כדאי להזמין כמה שיותר זמן מראש. אנחנו קנינו באיסתא טיסה לאיסטנבול (270$ לאדם) וטיסות המשך ישירות באתר של טורקיש במחיר מצויין של 90$ לאדם במסלול: איסטנבול-טרבזון וארזורום-איסטנבול. קצת חששתי מהקישור כי קניתי את הטיסה בשתי מקומות שונים, אבל בשדה התעופה הנציג של טורקיש בצ'ק-אין לטיסה, אמר שזה לא משנה מבחינתו, ושלח לנו את המזוודות ישירות לטרבזון כך שלא הינו צריכים להתעסק איתן בשדה באיסטנבול. על אף ספקנותי המזוודות הגיעו! באופן כללי טורקיש היו מצוינים, טסנו איתם ארבע טיסות וכולן המריאו ונחתו בדיוק שוויצרי. ויש מקום לרגליים.
2) טרבזון/ארזורום – הטיפ הטוב ביותר שקיבלנו היה לטוס לעיר אחת ולחזור מהשנייה. כך למעשה אתם לא "מתחייבים" מראש לחצות את רכס הקצ'קר פעמיים. לנו למשל היו רק חמישה ימים לטייל, ואחרי שעשינו חצי מה"סובב" (איידר – יוקרי קרבון – דניז גולו – אולונגלר) היינו די עייפים מהעליות הירידות, המשקל והלינה בקור, ושמחנו מאוד שלא היינו צריכים שוב לעלות לפס ולחצות לצד השני כדי להגיע לאיידר ומשם לטרבזון. נשארו לנו עוד יומיים וניצלנו אותם לטיולי יום יפים וקלי משקל באזור יאיללר וברהל. פגשנו כמה וכמה מטיילים שלא רצו לחזור לאיידר ברגל ונאלצו לבלות יום שלם בדולמושים כדי לחזור לאיידר ולקחת דברים שהשאירו שם (רעיון רע לדעתי) או להגיע לטרבזון. אם נשאר זמן וכוח יש המון מסלולי טיול בשני צידי ההר, אבל אתם שומרים לעצמכם גמישות. את המסלול סובב הקצ'קר הייתי ממליץ רק למי שבטוח שיהיה לו ולחבריו לקבוצה כוח ויכולת לשישה-שבעה ימים של טרק לא קל, לינה בשטח וכו'. לגבי ארזורום עצמה – העברנו בה כמה שעות כדי להמתין לטיסה, לא מצאנו משהו מעניין במיוחד, אבל יש המון מסעדות טובות ובית קפה עם באולינג בו העברנו אחר הצהריים נעים במשחקי באולינג ושש בש עם ילדים טורקים (למי שנוסע בזמן הרמאדן כמו שאנחנו עשינו, זאת דרך מצויינת להעביר את השעות ללא מזון ומשקה).
3) נסיעות בצד של ברהל ולארזורום – בתקופה שאנחנו נסענו, מיאיללר ואולגונלר לברהל יש רק דולמוש אחד ביום שיוצא בשש בבוקר (אכן מבעס..). אותו דולומוש ממשיך עד יוסופלי ומגיע בסביבות שמונה. מיוסופלי יוצאים שני אוטובוסים בלבד לארזורום, בתשע ובאחד עשרה בבוקר. ממרכז ארוזרום לשדה התעופה יש אוטובוס שירות (Airport service). הוא יוצא ליד תחנת הרכבת, עשר דקות הליכה ממרכז העיר, והיציאה שלו מתואמת עם הטיסות היומיות לאיסטנבול.
4) מידע, מפות, ומקומות בעיתיים בדרך: אנחנו מאוד נעזרנו בספר The kackar, ובעיקר במפה שלו ובהערכות הזמנים. אני ממליץ בחום להשיג ולקחת אותו לטיול. בשני מקומות פספסנו את השביל והלכנו בדרכים שהיו קשות ומסוכנות: בעלייה לרכס אחרי שעוברים את Derbesi Gulu (כאמור הלכנו בכיוון מיוקרי לאולגונלר) מטפסים לאוכף. התחלת השביל ברורה, אבל בקטע האחרון של העלייה, כאשר כבר רואים את האוכף ממש מקרוב, יש רוג'ומים בכמה שבילים שעולים. אנחנו עלינו בשביל האמצעי וזו היתה עלייה סיוטית ומסוכנת, המדרון תלול מחליק ומידרדר, והעלייה קשה בהרבה ממה שהיא נראית למטה. הדרך הנכונה לעלות היא לבחור את העלייה שנמצאת כמה שיותר ימינה (כשאתם עם הפנים לרכס והגב ללגונה), שם היא קשה הרבה פחות.
מקום נוסף בו בזבזנו אנרגיה ועצבים הוא בירידה לדניז גולו, אחרי ה - Nameless lake. קודם כל המראה על הלגונה מלמעלה הוא אחד היפים שראיתי בחיי. הדרך למטה חוצה מדרון זרוע בולדרים מכל הגדלים וקשה מאוד לרדת בה. הדרך הנכונה עושה עיקוף מימין (כשאתם עם הפנים ללגונה) ויורדת בשביל כבוש ונוח בהרבה. 5) ציוד וקור – אנחנו ויתרנו על מזרונים כי רצינו לחסוך במשקל. לא רעיון טוב בכלל, לא בגלל הנוחות כי אם בגלל הקור. תחסכו משקל בדברים אחרים ואל תזלזלו בקור העז ששורר בלילה בקצ'קר. בנוסף, שתי גזיות מתוך שלוש שהיו בקבוצת המטיילים שלנו עשו בעיות של דליפת גז, כנראה בגלל הגובה.
6) איסטנבול – שווה מאוד לדעתי לשלב יומיים-שלושה באיסטנבול, עיר יפה, מעניינת, טעימה וכיפית. חיי לילה שלידם ת"א נראית כמו יוקרי קרבון. אנחנו התפנקו במלון Osmanhan שמומלץ בחום למי שמוכן להשקיע. המחיר יקר יחסית לטיול תרמילאים אבל זול יחסית לצימר בצפון ובהחלט שווה את הכסף.