”ויזה ואזהרות בטיחות למטיילים במרוקו“

ויזה: סוכנות הנסיעות ימבטבע ארגנה עבור תשלום של 40$ מכתב מסוכנות נסיעות מרוקאית (מעין תחליף ויזה). בשדה התעופה בקזבלנקה, אחרי הצגת המכתב לפקידי משטרת הגבולות, הופנינו לנציג של אותה סוכנות (נראה שהם די מכירים את הנוהל) שארגן לנו ויזה ל15 יום (בלבד! אבל טילנו 28 יום ולא היו בעיות).

ביטחון ובטיחות: מרוקו די תיירותית (לפחות האתרים שמופיעים בספר) כך שבכולם יש קליטה בסלולרי, המקומיים מסבירי פנים ורגילים לנוכחות של תיירים מערביים, הנקיון סביר (למרות שעשינו חיסונים, ושתינו מים רק מבקבוקים), לא נתקלנו באלימות או גנבות, במרקש יש כייסים, בכפרים נאמר לנו שאין גנבות ואין בעיה להשאיר את האוטו לחנייה במקום לא מוסדר, בערים הגדולות יש אזורים קצת יותר מפוקפקים שרצוי להמנע מהם בלילה).

כשנשאלנו מאיפה אנחנו אמרנו שאנחנו מישראל. לא נתקלנו בשום תגובה בעייתית (התגובה הרגילה היא ``אני אין לי בעיה עם אף אדם – ברוכים הבאים...`` אנשים מבוגרים ישר יעלו זכרונות אישיים על ידידים ומכרים יהודיים שעזבו את מרוקו). אבל כן הקפדנו להיות מנומסים ולא פרובוקטיביים. (מדובר בכל זאת בחברה מוסלמית דתית). לסיכום – אחלה חווייה!