טיסות ביוהנסבורג ”אל על כבר לא הבית שלי בעולם ובמיוחד בחזרה מיוהנסבורג“

כשלוש וחצי שעות לפני שטיסת אל על שלנו אמורה לצאת, טיסה מס' 52Ly לנתב"ג. ניגשנו לכיוון העמדות של אל על. וכאן חטפנו את השוק של החיים.

אחד מאנשי הביטחון המקומיים לקח מאיתנו את הדרכונים ואז הוא החליט שאני לא דומה לתמונה של הדרכון. בתמונה אני נראה צעיר בכמה שנים. באותו רגע התחילה חגיגה באיזור.

כולם החליטו שאני מחבל מתחזה והם יקבלו עכשיו פרס על הצלחה בזיהוי המתחזה. הוא חזר אלי שוב אחרי כל ההצגה הזו ושאל אותי אם יש לי תעודה מזהה נוספת. נתתי לו תעודת זהות ורישיון נהיגה ואז כולם החליטו שבכל תעודה התמונה היא שונה. ואז הוא בא ושאל אותי מה מספר תעודת הזהות שלי למרות שאמרתי לו את המספר בשטף בעל פה הוא עדיין לא נרגע.

הקמנו מהומה לא קטנה ואז החליטו לקרוא לראש הסיקוריטטה (האחראי על כל אנשי הביטחון) . הם הוציאו אותו מישיבה כל שהיא כדי שהוא יחליט אם אני מחבל או מתחזה או סתם אדם שהתמונה שלו בדרכון שונה מעט. המתנו כחצי שעה ואז הופיע אדם צעיר שהתנצל שאנשי הביטחון לא רשאים להחליט במקרה כזה ורק הוא יכול להחליט.

אחרי דקה הוא החליט שכל העניין מוגזם ושלח אותנו להמשך התהליך.

בקיצור זו כנראה הפעם האחרונה שאני חוזר מחו"ל עם חברת אל על. הטירוף שלהם לא מסתיים במה שעוללו לי. הם גם עוטפים את כל המזוודות בניילון נצמד עד כדי כך שלא ניתן לזהות את המזוודות בנחיתה.

מנהל הטיסה אחד בשם גבי החליט לחסוך בחשמל והחשיך את המטוס מרגע ההמראה ועד קרוב לנחיתה. ביקשנו ממנו שיאיר לפחות עד אחרי הארוחה שלא נאכל בחושך ונוכל גם לקרוא קצת כי זה מוקדם לישון כבר בשעה כזו. הוא צחק לנו בפרצוף ואמר שבשביל 2 אנשים הוא לא הולך להאיר את כל המטוס.