מזה כארבע שנים מאז שהוקם מצפור ויקר אני נוהגת לפקוד את המקום ולהתענג מאין סוף שקנאים המגיעים לכאן בעונות המעבר אביב וסתיו. חודשים מרץ עד מאי וחודשים ספטמבר עד נובמבר. כיון שאין כאן שעון מדוייק כבר שמעתי על להקות שהגיעו גם בדצמבר אבל עדיף להגיע בחודשים הנ"ל כדי לא להתאכזב. מדובר במאגר מים גדול מאד שמי גשמים נקווים אליו שעל גדותיו שתי נקודות תצפית הראשונה שתגיעו אליה הינה מצפור ויקר והשניה מזרחית אליה בגדה השניה שם תוכלו לצפות בשקנאים מקרוב. דרך עפר הנמצאת מימין למצפור מובילה לשם ואפשר ללכת ברגל אליה או לנסוע ברכב. כיון ששטח החנייה בשנייה קטן יותר ממליצה רגלית זו דרך עפר עם כורכר כבוש ויפה לצפות בשדות ובציפורים המגיעות.

זה פקח עלי עין תורנית

שירותים: אין כאן מבנה שירותים מסודר. למעט בצד ימין מהגשר הירקרק בגן השעשועים ע"ש טל קופרמן שני תאים של שירותים כימיים. כאן גם מספר שולחנות מעץ לפיקניק. כדאי לנצל את השירותים בצומת רופין.

כאן פועלים השקנאים לפי פקודת המנהיג לימין שור ולשמאל שור ממש כמו בצבא.

בעוד אנו פוסעים לעבר המצפור המזרחי אני מבחינה במספר להקות קטנות של שקנאים שמגיעות הישר למאגר המזרחי. הן כבר יודעות היכן מאכילים.

נחיתה רכה שמותירה שובל ארוך מאחור

השקנאי המגיע לכאן נקרא שקנאי מצוי. משקלו כ-10 ק"ג כשהוא בוגר .בעונה מגיעים כ-30,000 ועד 50,000 שקנאים בעונה. שקנאי אוכל 1 ק"ג דגים ליום. תכפילו במספר השקנאים ותגיעו להרבה מאד דגים שצריך להאכיל. הם מגיעים אלינו מאירופה ללא ויזה או דרכון ובדרך כלל ממשיכים אחרי מנוחה ואכילה באגמון החולה ובמאגר משמר השרון שליד מצפור ויקר ומכאן ממשיכים לאפריקה או לאירופה חזרה תלוי בעונה.

קרן קיימת לישראל שדאגה להקים את אגמון החולה היא האחראית גם להקמת מיצפור ויקר.

לא חייבים מצלמות תותח כמו של המצולם.

אני צילמתי במצלמת קנון ורפי בנייד.

הרגשתם בהבדל גדול?

איך להגיע?

שימו וייז והוא מנווט נפלא עד המיצפור. לתשומת ליבכם כי בשני קילומטרים אחרונים הנסיעה הינה בדרך עפר כבושה, אך יש בה גם בורות שאחרי גשם הן מתמלאות במים וקצת בוציות, לכן עדיף להגיע לא סמוך לאחר הגשם. ואם כבר הגעתם אז סעו באיטיות , ואל תכנסו לבורות המים שאין לדעת מה עומקן. הדרך עבירה גם למכוניות פרטיות. כשתגיעו לגשר ירקרק תדעו שהגעתם למקום הנכון. רק לפנות שמאלה לאחר שעברתם גשר זה הישר למגרש החנייה הקטן.

הגשר התחתון - גשר אירי שבמקור נבנה עבור כלי רכב חקלאיים. הוא הגשר על הנחל שהרכב יעבור בדרך לחנייה בתנאי שאין שטפון והנחל עולה על גדותיו. לנהוג בזהירות כי אין מעקה משני צדדיו. במידה ואין מקום חנייה או קיים שטפון, השביל המוביל למצפור הופך למקום חנייה.

מימין לגשר הירקרק נמצא גשר בטון שמשופע משום מה ותחתיו זורם נחל אלכסנדר.

הגשר הירוק הינו גשר להולכי רגל ויפה לצפות ממנו על הנחל משני צידיו. קראתי כי הוא סגור מבחינה בטיחותית אבל בשטח היה פתוח ולא היה שלט לכך שאין ללכת עליו.

מצפור ויקר נקרא ע"ש טובה ולארי ויקר - שתרמו מכספם להקמת המצפור והם ידידי קק"ל מקנדה.

מזל שיש כאלה חברים נדיבים.

המצפור מקורה ומצל ויש בו מעט מקום ישיבה.

המצפור צופה למאגר משמר השרון שהינו מאגר גדול שמכיל נפח של מליון מ"ק.

שביל סלול ומונגש להולכי רגל, עגלות ילדים ועגלות נכים מוביל למצפור. ממש לפני העלייה מופיע שלט עם מידע רב על השקנאים . כדאי לעצור ולקרוא. לא תאמינו שמוטת הכנפיים של השקנאי יכולה להגיע בין 2.5 עד שלושה מטרים !!!

לצידי הדרך למעלה ניטעה צמחייה ופרחים ולכן פרפרים סובבים מפרח לפרח ואתם תהנו.

ממצפור זה ניתן לצפות על כל המאגר הגדול ולעיתים להבחין גם באנפות לבנות , גם באנפות אפורות ולעיתים גם בקורמורנים.

אנפה אפורה גבוהה

אנפה לבנה שנמתחה

אנפה שחושבת כי גם לה מגיע לאכול משהו

האכלת השקנאים/קורמורנים

ההאכלה של השקנאים מתקיימת בגדה המזרחית ממש ממול מצפור ויקר - כל דיכפין ייתי ויאכל. המועדים לההאכלה נמסרים בשושו מפה לאוזן למתי מעט. התמזל מזלי ויש לי חבר באוסטרליה שגונבה לאוזניו השמועה והיות וידע כי אני חובבת ציפורים מושבעת, לחש לי בהתראה קצרה להגיע ביום שישי האחרון בשעה 11.30. מכבש השכנועים שלי על רפי הועילו וכך יצאנו לדרך שעה לפני המועד הצפוי.

הדגים הניתנים לשקנאים אינם דגים הראויים למאכל בני אדם. אלו דגיגים קטנטנים והיתרון של ההאכלה הינה שהשקנאים אינם פושטים על בריכות הדגים והשדות של החקלאים וכך נמנע מהם נזק כבד לתוצרת שתמכר.

כל כך מיהרנו לנסוע ולהגיע להאכלה במועד שאפילו לא עצרתי לשירותים בדרך. כשהגענו למצפור ויקר דבר ראשון עליתי במהירות למצפור רק כדי לוודא שההאכלה טרם החלה ויש לי זמן לשירותים. אמנם השירותים הם כימיים אבל בלית ברירה כשרק אלו בנמצא אין מנוס.

הלכנו הליכה מזורזת לכיוון הגדה המזרחית של המאגר ובשעה 12.00 התייצבו שתי מיכליות מלאות במעדן של השקנאים ויתר הציפורים - דגיגים קטנים שנשפכו כמו מצינור הישר למאגר. נסלח להם על איחור בהגעה. לא כן? העיקר החל המופע הכי מעניין .

כשהמיכלית כמעט מתרוקנת רואים את הדגיגים האחרונים ואת צבא התותחים (הצלמים) שמרוצים כי הצליחו לתפוס עוד צילום מובחר ולא משנה שהסתירו לרבים את המאורע ולא שמעו כביכול את הבקשות והצעקות מהקהל שעמד מאחורי הגדר וצילם דרך ששת החרכים הקיימים בגבהים שונים.

זו היתה ממש אחוות צלמים - ערבים זה לזה😭.

השקנאים הגיעו לגדה במהירות הבזק ונלחמו על כל דגיג. רק לחשוב כמה הם בולעים בבת אחת ומחליקים את הכל לשק הגדול המחובר למקורם. בתחילה בסדר מופתי ואחר כך קצת התפרעו.

ניתן להבחין בשקנאי בצד ימין של הצילום שלי בשקנאי שמרים את המקור כלפי מעלה איך בולטים הדגיגים מתוך השק. בשורה האחרונה רואים שני שקנאים עם פה פתוח שבדיוק הכניסו למקורם את הדגיגים והמים מותזים החוצה. השקנאים צדים את הדגים בחבורה. הם מתאגדים יחדיו ועם רגליהם ,שקרום מחבר בין האצבעות כמו לברווזים, דוחפים את הדגים לגדה ושם יותר קל להם לתפוס אותם אבל כאשר מטח כה גדול של דגים נוחתים כל מה שראיתי שהם צוללים עם המקור מטה ומוצאים את מבוקשם.

עסוקים בלתפוס עוד דגיגים והרוב כבר עסוק בלהרים את המקור אל על ולהחליק את הדגיגים לגרונם. שימו לב למים הניתזים מהמקור לאחר שהחליקו את הדגיגים לשק.

מהו מקור השם שקנאי?

מספיק אם תביטו בשקנאי שבמרכז ותראו שהמקור נחלק לשניים. החלק העליון גרמי והחלק התחתון דומה לשק שם הוא מאחסן את הדגים וניתן לראותם בבירור. מכאן גם שמו.

לאחר שמילאו יפה את קיבתם ושבעו לעת עתה, הם יכולים להתפנות לפרוש את אברותיהם לרווחה ולייבשם. הם עושים זאת גם במים וגם עולים לאחר מכן ליבשה על דפנות המאגר.

כולם עסוקים בניקיון אברותיהם וגופם , עליהם לדאוג לייבשם כי מחר השכם בבוקר עליהם להמשיך במסעם. כמובן שהם מתכוננים ללינת הלילה כאן. ובבוקר תלוי במזג האויר . ישנם לעיתים כאלה שחורפים כאן.

כך נראית הגדר במצפור המזרחי עם החרכים בגדר מבעדם ניתן לצלם אבל לעיתים כשמסיטים את המצלמה לצד נכנס לפריים גם חלק מהמסגרת של הגדר.

לא רק שקנאים ואנפות מגיעים למאגר גם לטאה יפה.

לאחר שסיימו סעודתם הופיעו ליד השקנאים גם האנפה האפורה, גם שחפים וגם שיקשק. הם אינם חוששים מהשקנאי הענק. השקנאים מרכינים את המקור מטה ומתכוננים לשינה טובה.

באיזו שעה כדאי להגיע למאגר?

שעה לפני שעת השקיעה זו שעה מאד מוצלחת, כי בדרך כלל זו השעה שהשקנאים והקורמורנים וגם העגורים - באגמון החולה והאנפות בפארק הלאומי ברמת גן, אוהבים להתכנס באגם או במים או בעצים שליד. זה מחזה נפלא של להקות וככל שמתקרבת שעת השקיעה המראות מרהיבים ולא תפסיקו להקליק על המצלמה או הנייד.

חוד החנית מתקרב לנחיתה.

גם להקות קורמורנים עפו לכיוון המאגר. חלקם התמקמו שם וחלקם המשיכו למאגר חפר.(1.11.19)

השמש החלה לרדת והשקנאים המאחרים מיהרו לנחות לפני רדת החשיכה. (1.11.19)

שקנאי שהחליט להטיל צל על החמה השוקעת

ממש באור אחרון הגיעו הלהקות האחרונות של השקנאים.

שעת השקיעה הינה שעה קסומה של שינוי התאורה וגם שינוי המראות שניתן לצפות . מהגדה המזרחית רואים את השקנאים באים ומתקרבים אליכם ואילו ממצפור ויקר לעיתים הם חולפים לכיוון צפון מזרח וממש חולפים לידכם.

זהו שקנאי שפיספס את השמש.

שעת הזריחה עד שהשקנאים או עגורים בהחולה ממריאים להמשך מסעם - תלוי בעונה, גם היא שעה נפלאה במיוחד שרואים את הזריחה. בדרך כלל כשהאויר מתחמם וזרם האויר החם עולה למעלה הציפורים יוצאות לדרך. בסביבות השעה 9.00 עד 10.00 גג.

מתי לא להגיע?

ביום שבת ממש לא!!! זהו היום הכי עמוס מבחינת מטיילים והדרך למצפור פקוקה עד כדי שלא ניתן להזיז כמעט את הרכב ולשוב חזרה.

לפני שאתם יוצאים לדרך - תקראו בהנחיות של קק"ל אם המקום נסגר לרגל שיפוצים או כל סיבה אחרת. הקישור לקק"ל כאן.

כמה זמן שוהים השקנאים בארץ?

על כך תוכלו לקרוא בכתבה שהתפרסמה ב- ynet כאן.

נכון לסוף דצמבר 2020 השקנאים כבר עזבו את ארצנו.

אם תרצו להגיע

לאגמון חפר

כדאי לקרוא לפני את הפוסט שלי המזהיר אתכם!!! למה וממה??? תקראו כאן !!!

לסיכום:

מקווה שהפוסט שלי יעזור לכם להגיע לצפות בשקנאים ו/או קורמורנים. ואם הגעתם ולא ראיתם אף שקנאי תמיד תוכלו להמשיך לשמורת אגמון חפר שמקווה כי דרכי הגישה אליה ישופרו בקרוב או לטוס בחודש מאי לרומניה לדלתא של הדנובה ותוכלו למצאם שם.

אם נהנתם אשמח למילת תודה ו/או תגובה 🌺🌹🌺