”נקודות חן סמוך לאיסטנבול“

לפני שבוע חזרתי מבקור באיסטנבול. כמה טיפים לגבי אמצעי תחבורה ומסלול לא מוכר לתיירים. למי שמחפש לצאת מהכרך הסואן לכמה שעות, להלן שני מסלולים מומלצים:

איי הנסיכים- במעבורת מאמינונו. השיט עצמו אורך כשעה וחצי- שעתיים, ועולה 2 לירות לכל כיוון. באי הגדול, שהוא האחרון, ניתן לשכור אפניים בשתי לירות לשעה - שעתיים, או לשכור כרכרה שתיקח אתכם מסביב לאי, כמובן ביותר כסף. שום דבר מדהים, אבל נחמד לצאת קצת מהעיר.

אורטקוי - ``הכפר האמצעי`` בטורקית, שם שהוא שריד לעבר רחוק, בו המקום היה עיירה בדרך מאיסטנבול. שכונה בצד האירופאי. ניתן להגיע לשם באוטובוס מכיכר טקסים, או לחלופין, במעבורת מהגשר לשכונת בשיקטש, ומשם עוד 10-15 דקות הליכה צפונה. שכונה נחמדה, עם חוף נחמד (לא לרחצה), אפשר להסתובב בין הדוכנים והחנויות ולהזמין ``קמפיר``- תפוח אדמה אפוי עם גבינה ותוספות שונות ב-6 לירות, ולשבת על החוף. 

המסלול הבא לא מופיע על מפת התיירות, ומציע חוויה פחות מוכרת: שכונת סארייר (Sariyar), פרבר צפוני של איסטנבול, קרוב למצרי הבוספורוס). אני הגעתי לשם עם שני בחורים מקומיים שפגשתי באכסניה שלי, שלמעשה לקחו אותי לשכונת מגוריהם, כולל בקור בבית המשפחה. עיירה ציורית על הצד האירופאי של הבוספורוס. משם, מעבורת לצד האסייתי, בו נמצאת עיירה המשרתת בעיקר תיירות מקומית. מהצד האסייתי ניתן לעלות למצודה (שכחתי מה שמה), הצופה על הבוספורוס ועל המצרים בהם הנהר מתאחד עם הים השחור. הנוף יפה, ורוב הסכויים שלא תראו שם עוד תיירים, שמשום מה לא שמעו עליו. כדאי לקנח את הבקור באחת ממסעדות התיירים שבאזור.

הגעה - אוטובוס 25T מכיכר טקסים לשכונת סארייר. או לחלופין, בסאבווי מהכיכר לתחנה הצפונית בשכונת ``לבנט``, ומשם מונית צריכה לעלות 14 לירות, ע``פ מונה (אנחנו נסענו עם בחור מקומי, שידע להבטיח שהנהג לא יעשה ``דווארות`` כדי להגדיל את החיוב במונה). בארייר עצמה, יש תחנה של מעבורות (דניז אוטבוסי - ``אוטובוס ימי``). לשים לב לשעות ההפלגה במיוחד בחזור, כיוון שמעבורות יוצאות בתדירות של אחת לשעה - שעה וחצי.