”גויקו“

עד כמה שאני יודע אי אפשר להגיע ישירות לגוקיו. הכי קרוב שאפשר זה לנחות עם מסוק בכפר שנקרא נמצ`ה באזאר (למעשה קצת מעליו) ולהתחיל ללכת משם. בכל מקרה מדובר בגובה של כ - 3000 מ` וצריך קצת זמן להסתגל. האזור של גוקיו הוא אכן מרהיב ביופיו. בזמן שאני עשיתי אותו היה מסלול שיצא מגוקיו, חצה קרחון קצר (לא מסוכן אבל צריך אינפורמציה מדויקת), ואז חצה מעבר הרים בדרך להתחבר למסלול שמוביל לבייס קמפ (אין חיבור ישיר). מסלול זה לא היה כל כך ברור, ונחשב לקצת מסוכן. אלטרנטיבית שבילים בשתי גדות הנהר המוביל לגוקיו שמתחברים לשביל המוליך לבייס קמפ.

השביל בגדה הימנית (כשיורדים מגוקיו) היה הרבה יותר נוח. המלצתי האישית היא לסיים באגמים של גוקיו. זה מקום נפלא להרגע בו אחרי המאמץ של הבייס קמפ. "העדרים" מתחילים להגיע בסביבות ה 15 באוקטובר. עד אז לא תהיה שום בעיה, וגם אז האזור של האוורסט הוא קצת פחות המוני בהשוואה למסלולים נפוצים אחרים למרות שעכשיו עם כל הטיסות הוא נעשה הרבה יותר נגיש ואטרקטיבי. 

יש ספר מצוין על טרקים בנפל של הלונלי פלנט ועצה מצוינת שאני קיבלתי בעניין גבהים: תמדדu את הדופק שלך כשאתה קם בבוקר (בארץ). אם בשלב כלשהו של העלייה בגבהים הדופק שלך עם הקימה בבוקר הוא 20 אחוז ויותר מהרגיל, אל תמשיך לטפס בגובה..