”סבסטיאן ואיירין - אני חייב לפרגן“

ביקרתי בטנזניה, הגעתי לארושה לבד במטרה לצאת לספארי של 7 ימים. כל הישראלים שפגשתי בדרך המליצו על סבסטיאן ואיירין כמדריכי ספארי. מיד כשירדתי בעיר קפצו עלי מיליון מקומיים שהציעו לי טיולי ספארי עם כל מיני חברות שונות, אבל אני התעקשתי שייקחו אותי לסבסטיאן, כשהגעתי לשם המשרד היה סגור. לאחר כעשרים דקות איירין הגיעה ומיד התחלנו לדבר על הספארי שלי, לצערי הם היו מלאים לימים הקרובים. כשסבסטיאן הגיע הוא עשה איתי סיבוב בעיר כדי לחפש כמה תיירים אחרים. כשהגענו להבנה שאין לי סיכוי לצאת לספארי ביום שלמחרת עם החברה שלהם, סבסטיאן מצא לי מלון במחיר סביר, נקי ועם מים חמים. 

לא היה לי מה לעשות. טיילתי רגלית בעיר, הגעתי לחברה שנקראת ויקטוריה אקספדישן, שאיתם יצאתי בסופו של דבר והם היו מעולים, סגרתי איתם את כל פרטי הטיול בעל פה אבל בגלל כשידעתי שסבסטיאן מחפש לי פרטנרים נוספים לטיול הרגשתי לא נח לדפוק את האיש הנחמד הזה והתקשרתי אליו להודיע לו שמצאתי כבר חברה אחרת, תוך 5 דקות סבסטיאן הגיע למקום הוריד את המחיר עבורי ודאג שלא יהיו יותר מ-3 תיירים נוספים בג`יפ שלי.

יצאתי לדרך למחרת בבוקר, היה טיול מאלף. לאחר כשבוע חזרתי לארושה והרגשתי שאני חייב להיפרד ממנו ומאישתו. סבסטאין שאל אותי על המשך דרכי ומיד קרא לשני פועלים שלו שייקחו אותי לתחנת האוטובוס ולמלון להביא את התיק שלי ואז שוב לאוטובוס ושלא יעיזו לחזור למשרד לפני שהם רואים שאני על האוטובוס והאוטובוס יצא לדרך. 

מצאתי לנכון לספר את הסיפור הזה ולפרגן לזוג המקסים הזה גם בגלל הלבביות שלהם וגם בגלל טוב ליבם, הם עזרו לי כמיטב יכולתם למרות שלמראית עין לא יצא להם שום דבר מלעזור לי. מומלץ לקבוע איתם מועד עוד מהארץ ולא לחכות לרגע האחרון, כמוני.