יש לכם טיפ מדהים להוסיף?
שתפו אותו עם קהילת המטיילים של למטייל
”עמק הפרפרים: כן, בהחלט!“
"עמק הפרפרים" הוא פנינה אמיתית. מדובר בשמורת טבע מסודרת ומטופחת להפליא המרוכזת סביב שביל ארוך, יפהפה, מרוצף חלוקים ואבנים ומשולב בגשרוני-עץ חמודים, המתפתל לאורכו של נחל שהזרימה בו, גם בסוף ספטמבר, שופעת למדי.
הצמחייה מוכרת מאד לישראלים: עצי דולב ענקיים, אורנים, קצת אלונים, שיחי הדס, אלות, לבנים ואפילו קטלבים. בכלל, העמק מזכיר מאד את הנחלים היפים של הגליל – בצת, כזיב – כשהם במיטבם.
לעניין הפרפרים: לפי המידע הרשמי המוצג במקום, עונת הפרפרים מתפרשת על יוני-אוגוסט. ספטמבר הוא חודש הביצים, אח"כ מופיעים הזחלים, אח"כ – הגלמים, וחוזר חלילה. בלשכת התיירות ברודוס, לעומת זאת, הבטיחו לי שהפרפרים נמצאים בסביבה עד לגשם הראשון. אז הבטיחו. האתר בסוף ספטמבר איכלס הרבה יותר ישראלים מאשר פרפרים חיים, מה שגרם לי להציע למנהלת הפארק את השם החדש – "נחל הישראלים".
בשלב מסוים הבחנתי בפרפר מפרפר על הקרקע. כאשר התכופפתי לבחון אותו גיליתי שהקרקע כולה מלאה בשרידי פרפרים מתים בשלבי התפוררות שונים. אם כך, הפארק באמת מאכלס פרפרים רבים, אם כי לא ממש ססגוניים, כפי שהובטח באחד המדריכים.
הכניסה עולה 5 יורו, מחיר סביר ביחס לתמורה. היא כוללת גם כניסה למוזיאון זעיר לטבע, וכן למנזר שבקצה העלייה. למנזר לא הגענו לאחר שחשנו שמיצינו את המסלול והחלטנו לחזור. באמצע הדרך ממוקם קיוסק קטן שמוכר גלידות מסוגים שונים. יאמי.
חשוב להבהיר: לא מדובר באתר של "וואו", "מדהים" או "אמא'לה!", אלא במקום נחמד מאד, נעים מאד ומשובב לב, במיוחד ביום קיץ חם.