”קניית מוצרים ביפן“

הפעם אכתוב על קניות, וכמובן בעיני התייר הישראלי הממוצע ומנסיוני.

באופן עקרוני ביפן כדאי לרכוש רק מזכרות (למי שאוסף, או למתנות) או מוצרים קטנים ייחודיים ליפן, שאי אפשר למצוא בנקל בארץ, כמו למשל בובות עץ או כלי אוכל מעניינים או חוברות ומוצרי מאנגה למי שמתעניין בנושא. אבל כל המוצרים האחרים קנייתם לא תמיד אפשרית, או כדאית.

כולם רצים לאלקטרוניקה לרובע אקיהבארה (בטוקיו), אבל עם מכשירי אלקטרוניקה יש בעיה, מכיוון ובהרבה מכשירים נדרשת תאימות והמכשירים לא יעבדו בארץ (ולפעמים אתה לא ער לכך). ומכיוון והיפנים כבר יודעים זאת לא תמיד הם "רוצים" למכור לך, ואתה אפילו לא מבין את הסיבה ולכן במצלמה למשל אין בעיה, אבל ב - PS, או בטלפון סלולרי, או בטלוויזיות לסוגיהן ואולי אפילו GPS (לא בדקתי)ועוד מכשירים יש בעיה. דוגמא שקרתה לי: רציתי לקנות נינטנדו והסתובבתי במספר חנויות (כמובן באקיהבארה)עד שמצאתי משהו טוב.וזה היה מכשיר חדש באריזה שנפתחה ולכן הציעו אותו ב2/3 מחיר, אבל ראיתי שהמוכר לא שש למכור לי המכשיר, וטען שלא יתאים לישראל. 

בכל זאת התעקשתי שהמוכר יראה לי ויסביר לי, ולאחר שעה של בילבול מוח למוכר ולאחר שכבר החלטתי שהכל בסדר ואני רוכש את המכשיר התקשרתי לארץ לאשר סופית, ואז התברר לי שהמוכר צדק ובגלל שיטת השידור (פאל) המכשיר לא היה עובד כפי שהוא בארץ ולא קניתי לבסוף. וכך היה גם עם סלולריים.

גם בחנויות המתמחות ביצוא לא מצאתי מה שרציתי. ומכיוון וגם המחיר לא תמיד יהיה יותר נמוך מאשר בישראל וגם אין אחריות (לפחות - לא נוח להפעיל אותה בעת הצורך) אזי פשוט אין טעם לקנות.

גם ביגוד לא כדאי בד"כ לקנות, אלא אם תמצאו משהו ש"מדליק" אתכם או אולי בדי משי מיוחדים.

רמי אדלר