”מערת הקרח דכשטיין“

היינו בטיול משפחה עם בת 8, בן חמש וסבתא בת 63. לאחר התלבטות רבה, נבירה בפורומים ובאתר הטיפים החלטנו לבקר במערת הקרח דכשטיין ולא בוורפן (היות ולא היינו בוורפן אין לי יכולת השוואה).

מסקנות: 1.הטיפוס היה קשה אך אפשרי (הקופאי אמר רבע שעה, לנו לקח כמעט 25 דקות אבל הילדים נחו כמה שרצו). גם בתוך המערה יש מדרגות, אבל זה לא היה קשה והמדריך היה סובלני ואפשר ללכת לאט וגם לצלם כמה שרוצים.

2. אנחנו הלכנו ביום יחסית קריר וזה היה טוב. מצד אחד, הטמפרטורה במערה קבועה תמיד על 0 מעלות (הילדים לבשו גרביים חמות, מכנסי פוטר, חולצה קצרה, חולצה ארוכה, מיקרו פליס, מעיל חם, כובע, כפפות וצעיף. אנחנו ויתרנו על שכבת המיקרו פליס). מצד שני, בחוץ לא נורא חם אז לא צריך לסחוב הכל על הגב.

3. בגלל מזג האוויר הגרוע, הקופאית אמרה שלא נוכל לטפס לתצפית חמש האצבעות, אז הלכנו למערת הממוט (נחמד, אבל לא הכרחי. לחובבי צילום ממש כיף שם). כשיצאנו ממערת הממוט מזג האויר השתנה אבל כבר לא היה זמן לטפס למעלה.

ההמלצה, לקנות כרטיס למערה ולהוסיף את התצפית או מערת הממוט כשחוזרים מהקרח. במילא, צריך לחזור לקופה לוויסות הקבוצות.

4. אם אוכלים בקפיטריה (זה נכון לכל המסעדות שביקרנו בהן באזור זלצבורגלנד), לקחת בחשבון שזה לוקח זמן (במונחים ישראליים המון זמן), אבל האוכל שם היה ממש לא רע יחסית לאוכל האוסטרי ולמלכודות התיירים.