”תחבורה בקירגיסטן - חוץ ממרשטרוטקה“

למרשרוטקה הקדשתי טיפ נפרד. כאן אסקור אמצעי תחבורה אחרים:

1. מונית - בדר”כ רכב עם כובע של מונית על הגג. צריך לסגור מחיר לפני שעולים ולנהל מו”מ. מונית עירונית (ספיישל) תעלה 70-100 סום (3-5 ש”ח) . מונית בין עירונית תעמוד בדר”כ ליד או מחוץ לתחנת האוטובוס המרכזית. הנהג שלה ינסה להקדים את נהג המרשרוטקה וליירט את הנוסעים אליו בצעקות שם היעד. היתרון של מונית הוא פחות נוסעים ולכן זמן מילוי המונית לכאורה קצר יותר. בפועל זה לא תמיד עובד. המחיר גבוה ב-50-100 סום לעומת המרשרוטקה והמקומיים מעדיפים אותה. מרשרוטקה עדיפה בעיני על מונית בעיקר בגלל הצפיפות הרבה ברכב פרטי (שוב, אין מזגן! ) . כדאי להיות מצויידים במחירים כדי לנהל מו”מ באפקטיביות.
2. רכב פרטי - כל רכב שעובר הוא פוטנציאל למונית, בין אם ביוזמה שלו או שלכם. צריך לסגור מחיר מראש ולוודא שהנהג סגור על היעד. לעיתים אין ברירה אלא להיעזר בכאלו. יש רכבים פרטיים שפועלים כמו מונית ליד תחנות האוטובוסים.
3. רכבים מיוחדים - כמו ג'יפים להקפצה לתוך השטח. בדר”כ מזמינים דרך הסוכנויות או ההוסטלים. המחיר יקר, למשל ג'יפ מקרקול לאלטין-אראשן יכול לעלות 4000 סום (200 ש”ח) אם זה מתחלק בין כמה אנשים (למשל 8-10 איש אם מדובר ברכב השטח הרוסי המיתולוגי Minivan Uaz-452) אז זה מחיר טוב.
4. רכב להשכרה - עדיין לא נפוץ אבל בהחלט קיים בסוכנויות פרטיות. המחירים יקרים, בטח לקירגיסטן (למשל 70$ ליום לרכב עם נהג) .
5. שטיקים - לנהג אין עודף: תמיד להיות מצוידים בכסף קטן. גם שטר של דולר יכול לעזור בלית ברירה. הנהג לוקח אותך ליעד אחר (ואח”כ רוצה עוד כסף בגלל ההתברברות) : להיות עירניים ולעקוב במפה בנייד. קרה לי לא פעם שאני הנחתי את הנהג איך להגיע ליעד.