”למטייל עם רכב“

ניסינו למצוא טיפים באתר למי שמטייל עם מכונית ולא הצלחנו אז זה למי שרוצה לטייל עם מכונית ומחפש טיפים שיעזרו לו. קנינו מכונית בשוק רכב שיש כל יום ראשון בבקנקון. 

מצד אחד בהתחלה זה נראה כמו טעות רצינית ורצינו להמליץ לקנות רכב בארה``ב, אבל בהמשך זה התברר כדבר יעיל מבחינה כספית. האוטו עלה לנו 26000 פזו (בסביבות ה 2400 דולר). רק שאחרי שקנינו את האוטו הסתבר לנו שהאיש שמכר לנו את האוטו לא שילם טסט מאז 2002, ומסתבר שזה דבר די רגיל במקסיקו, אז אם אתם קונים מכונית במקסיקו קודם כל תבדקו את זה. אחרי זה הסתבר לנו שאי אפשר להעביר בעלות לשם שלנו ברשיון רכב כי אנחנו תיירים אז עברנו הרבה בלגאן ופחדים של איך נעבור את הגבול. 

אחרי חודשיים של שהייה באיסלה מוחרס (בפוקנה) התחלנו לרדת עם האוטו. היעד הראשון שלנו היה פליה דל כרמן - מקום תיירותי מדי ומגעיל, חיפשנו יום לם הוסטל והכל היה סגור חוץ מהאורבן הוסטל שהיה מקום די זוועתי, אבל כשאין ברירה אז אין ברירה. 

משם המשכנו לטולום, שם ישנו ב - Weary Traveller. המקום עצמו נראה קצת כמו בית כלא (החדרים) אבל האווירה במקום נחמדה עם אינטרנט חופשי ואנשים נחמדים, חבל רק שהמקום כזה יקר (120 פזו למיטה בדורם). משם המשכנו לבקלר שהיא עיירה נחמדה 40 ק``מ מצ`טומל. היינו 7 אנשים אז לקחנו מלון נחמד בעיר שעלה לנו 125 פזו לכל אחד. משם לצ`טומל שהיא עיר זוועתית ולא מומלצת לשיהיה, אבל אם אין ברירה אז ללכת להוטל אוקום.. חדר זוגי עולה 200 פזו, חדר ל 4 עולה 260 פזו ללילה. לפני המעבר למעברי גבול טיפ אחד חשוב מאוד. 

ברגע שאתם מגיעים לצחי טנק דלק להתחיל לחפש תחנת דלק, במיוחד בדרך בין טולום לצ`טומל כי זה אזור בלי הרבה תחנות דלק. מצ`טומל הלכנו לגבול עם בליז מתוך מחשבה שזאת הולכת להיות פרוצדורה רצינית, הגענו למקום בלי ויזה ובלי כלום.. הוציאו לנו את הויזה במקום במחיר של 50 דולר, לא יקרה כלום אם לא תביאו תמונה, לנו לא הייתה וויתרו לנו על זה. בכניסה לבליז היינו צריכים לשלם 12 דולר על ביטוח לאוטו ליום אחד ועוד 5 דולר על ריסוס לאוטו, אבל זה הכל.. חברים שלנו שעברו עם מכונית אמריקאית ישירות לגואטמלה נאלצו לשלם 1300 קצ``ל לכל מרכז אמריקה, אנחנו כאמור לא שילמנו כלום על המעבר של האוטו. מומלץ מאוד להיכנס לבליז עם טנק דלק מלא כי מחיר הדלק בבליז גבוהה בהרבה ממקסיקו. את בליז אפשר לחתוך עד לגבול עם גואטמלה ב 4 שעות נסיעה, לא חייבים להיכנס לבליז סיטי, פשוט תשאלו את המקומיים והם יכוונו אותכם לדרך הכי קצרה. אנחנו בילינו לילה אחד בסן איגנסיו.

הלינה במלונות שם לא כזאת יקרה אבל אם אתם רואים שם מסעדה שמוכרת אוכל ים תיכוני לא לאכול שם את החומוס!!! גם מגעיל קשות וגם הרג לי את הבטן ברמה הכי קשה שהייתה לי מאז שהתחלתי לטייל. (למסעדה קוראים המסעדה של נפרי או משהו כזה והיא שייכת לפליט לבנוני שדי אוהב ישראלים). משם המשכנו למעבר גבול עם גואטמלה שנמצא 15 דקות נסיעה מהעיר, והוא בלי ספק היה המעבר גבול הכי שכונתי שעברנו בו, עלה לנו 10 קצ``ל לעבור לבן אדם ועוד 40 קצ``ל להעביר את המכונית. לקחו לנו עוד 20 קצ``ל באיזה מעבר אחרי הגבול ומשם הכל זורם חופשי. חצי מהדרכים לפלורס לא סלולות ככה שמומלץ להיות עם רכב שמסוגל לסחוב בשטח.