”צבעי מוניות ותחבורה ציבורית בבנגקוק “

ברצוני לחלוק עם קוראי הפורום את הנתונים החשובים (לדעתי) הבאים בנוגע לתחבורה בבנגקוק:

מוניות:  למי שהיה או ראה תמונות בבנגקוק, יש כ-7 צבעי מוניות שונים, המסמנים עשרות אלפי מוניות המשוטטות בעיר סביב השעון. על אף שלא הצלחתי להבין איזה צבע מיצג מה, גיליתי (לאחר עשרות נסיעות והתמקחויות רבות) כי המוניות הצבועות בוורוד הן אלו שהכי קל לבקש מהן להפעיל מונה. לקוראים שלא ידעו, רוב נהגי המוניות בבנגקוק דורשים מחיר קבוע מראש לנסיעה (בלי מונה), שבד``כ גבוה בכ-50 עד 100 % מעלות אותה נסיעה בדיוק עם מונה. כאמור, בתור אחד שכבר נסע אי אילו פעמים במוניות בנגקוק, ולמי שאין כבר כוח לריב על המחיר, עשו לעצמכם טובה ועצרו מונית וורודה (לא כחולה, לא כתומה ולא אף צבע אחר) - רוב הסיכויים שהנהג יסכים מיד להפעיל מונה. האם הוא באמת ייסע לאן שרציתם? זה כבר תלוי ביכולת שלכם להסביר לו מה אתם רוצים, והיכרותכם את בנגקוק (יש נהגים שעושים ``סיבוב`` כדי לנפח את המונה, אבל גם אז מדובר בהפרש של 10 באט - כשקל....).

טוקטוקים: אין להם שום יתרון על מוניות, אבל בחסרונות הם מלאים: (1) כמובן שאין מונה. רק מחיר קבוע ובד``כ גבוה. (2) אין מזגן. או חלון. או אויר נקי. (3) בד``כ נוהגים כמו מופרעים, על אף כמות תאונות הדרכים המעטה יחסית בתאילנד. 

אוטובוסים: הפתרון הזול ביותר, אך האיטי ביותר - יש סמוך לקאוואסן מעין ``בוטקה`` מידע לתיירים, בו נותנים מפה עם קווי האוטובוס בבנגקוק - יש הרבה קווים שמגיעים לכל נקודה מכל נקודה, בעלות של 7 באט באוטובוס בלי מזגן (שמונים אגורות) או 14 עם מזגן (שקל וחצי). החסרון - צריך להבין את מיקום התחנות ובד``כ לחכות לו.