”אתרים ותורים בפריז“

לובר - כדי לא לעמוד בתור לקופות, יש מכונות אוטומטיות שניתן לקנות בהן כרטיסי כניסה עם כרטיס אשראי. לקחנו Audio Guide, הוא מציע שלושה סיורים - יצירות חשובות (המסלול הקצר - כשעה וחצי), הארכיטקטורה של הלובר (כמעט שלוש שעות) ועוד אחד ארוך יותר שאיני זוכרת מהו. הלכנו לסיור הקצר שמוביל את המבקר בין שלוש יצירות חשובות -ונוס ממילו, פסל הניצחון והמונה ליזה. היה נחמד, למרות שתוך כדי סטינו למקומות אחרים ואז חזרנו לסיור. לאחר מכן ביקרנו גם במגורי נפוליאון - מאוד מושקע ובחלק האשורי שמציג את חוקי חמורבי. היינו שם בערך 6 שעות.

קטקומבות - הגענו לפני הפתיחה וראינו שיש תור ארוך, אז החלטנו ללכת לשתות משהו ולחזור אחר כך. כשחזרנו התור היה עוד יותר ארוך, אז ויתרנו. חזרנו יום למחרת והתור היה ארוך פי שלוש, אבל חיכינו. בפנים יש 20 דקות הליכה של די כלום בתחלה, ואז מתחיל החלק של העצמות שאורך עוד 20 דקות בערך, אם הולכים הקצב סביר. בהחלט חוויה מעניינת ושונה.

פומפידו - היה בו את התור הכי ארוך. ביום הראשון שהגענו ויתרנו על התור והסתפקנו רק במזרקה שליד ובמופעי הרחוב. ביום למחרת חזרנו וכמובן שהתור היה ארוך יותר. חינו בערך 40 דקות כדי להכנס למבנה, לאחר מכן עוד 40 דקות בפנים לקופה כדי לקנות את הכרטיס. אציין גם שהיה תור של 40 דקות לשירותי הנשים לאחר כל הממתנה הזאת. שווה רק למי שבאמת אוהב אומנות מודרנית. עכשיו יש בו שתי תערוכות זמניות של קנדיסקי ושל קלדר (עם ה- Museum Pass ניתן להיכנס רק לתערוכה הקבועה ולא לזמניות). הרוב סובב סביב הפיסול בחוט ברזל של קלדר. מתאים למי שאוהב ביזאריות. כמו כן, בחנות של המוזיאון שניתן להיכנס שאליה ללא כניסה למוזיאון יש פוסטרים מגניבים.