ייעוץ והדרכה על נעלים וסנדלים

בכתבה זו:

בחירת נעלי טיולים

כל מטייל מנוסה יודע, שנעליים מתאימות ונוחות הן אולי הפריט החשוב והמשמעותי בציוד שלו. נעל טיולים טובה משמעותה: נעל הנוחה לרגל עם אחיזת קרקע טובה למניעת החלקה, תמיכה המונעת נקעים והגנה על הרגל מפגיעות חיצוניות, מקור ורטיבות.
מאפיינים של נעלים:

  • המאפיין החשוב ביותר בנעל הוא ההתאמה לרגל, לשם כך מודדים את הנעליים בחנות.
  • המאפיין השני הוא ההתאמה של הנעל למטרה שלשמה נקנה זוג הנעליים. למשל: חשוב שהנעל תוכל לספק את ההגנה והעמידות בתלאות הדרך....
  • מאפיין שלישי הוא אטימות למים. לחלק מן הנעליים יש שכבה מיוחדת בתוך הנעל המונעת ממים לחדור דרך הנעל אך מאפשרת לזיעה וחום להתאדות דרכה. השם המוכר ביותר לשכבה זו הוא Gore-Tex, אך קיימים גם אריגים של חברות אחרות המספקים אטימות ויכולת "נשימה". נעליים אטימות למים יקרות יותר, פחות מתאימות לתנאים מאוד חמים, אך חשובות מאד בהליכה בתנאים רטובים, והכרחיות כאשר הולכים בשלג, על קרח ובתנאים המשלבים רטיבות עם קור. רטיבות בכף הרגל בתנאי קיפאון יכולה לסכן את חייכם, לכן אם יש כוונה לטרק בהרים ובמקומות עם תנאי קיפאון, זה ממש הכרחי לא להסתפק בנעליים לא אטומות. ישנה גם אפשרות להצטייד בגרביים אטומות למים ונושמות. הפתרון הזה לא זול יותר אבל הוא מאפשר ללכת עם נעליים מאווררות יותר בתנאים חמים, ובגרביים מסורבלות יותר ופחות נוחות בתנאים קרים ורטובים ועדיין להשיג אטימות למים ו"נשימה".

את נעלי הטיולים המודרניות מחלקים למספר קטגוריות לפי היעודים השונים:
 

  • טיפוס אלפיני: טיפוס והליכה על קרח ושלג במשך מספר ימים מצריך שהעוסקים בספורט זה ינעלו נעליים קשיחות ביותר מפלסטיק או מעור מלא.
  • תרמילאים(Trekking): הליכות ממושכות על כל סוגי הקרקע (בשלג או בתנאי בוץ ורטיבות קשים), הליכה על שיפועים והליכה ממושכת עם משקל על הגב (15-25 ק”ג)מחייבות נעליים שמאופיינות בגפה גבוהה עד לקרסול או קצת מעליו. הגפה עשויה עור מלא או שילוב בד/עור. הסוליה קשיחה למדי. חלק מהדגמים עשויים עור מלא בשל השילוב של החוזק, האטימות למים וההגנה שנעליים כאלה מסוגלות להעניק.
  • טיולים(Hiking): טיולים קלים יותר על קרקע יציבה יחסית בעיקר שבילים, שיפועים מתונים עד בינוניים, או הליכה ממושכת עם משקל על הגב. נעליים אלו דומות לנעליים המיועדות לתרמילאים אך הן גמישות יותר וקלות יותר. כמעט כל הנעליים עשויות שילוב של בד ועור מסוג זמש. רוב הנעליים הנמכרות ב"למטייל" נמצאות בקטגוריה זו שכן היא המתאימה ביותר לרוב המטיילים הישראלים בארץ ובחו"ל.
  • טיולי יום (Day Hiking): טיולים קצרים עם משקל קל על הגב, קרקע יציבה בעיקר שבילים, נעלי הליכה קלות המתאימות להליכה בעומסים קלים (כלומר: הליכה על שבילים עם משקלים נמוכים).
    בתחום זה ניתן למצוא נעליים חצאיות וגבוהות. הגפה עשויה בד"כ אריג חזק או רשת מאווררת עם חיזוקי עור. מבנה הסוליה דומה לנעלי ספורט אך הן כבדות יותר מנעלי ריצה, מספקות את הרכות והגמישות של נעלי ספורט אך עם תמיכה טובה יותר לכף הרגל ומתאימות להליכות מגוונות. מגוון האיכויות בקבוצה זו גדול מאוד. ניתן למצוא נעליים פשוטות יחסית כדוגמת אלו של Hi-Tec או איכותיות יותר כשל SCARPA ,GARMONT ועוד יצרנים אירופאים. ההבדלים בין הנעליים מתבטאים באיכות החומרים, איכות העבודה ומבנה הנעל.
  • טיפוס חפשי (Scrambling): נעליים לכל סוגי הקרקע, שיפועים משתנים, טיולים קצרים ואגרסיביים. זהו ספורט המשלב הליכה וטיפוס בתנאי שטח קשים כמו טיפוס בין בולדרים ומצוקים קלים ללא צורך בציוד טיפוס ייעודי. הנעליים מותאמות צמוד לכף הרגל בדומה לנעלי טיפוס והסוליה החיצונית מזכירה סוליה של נעל טיפוס. היא חלקה יותר מסוליה רגילה והגומי דביק יותר.
נעלי טיולים גרמונט ZENITH HIKE GTX
נעלי טיולים גרמונט ZENITH HIKE GTX
נעל הליכה קלה מעולה לטיולים וטרקים קלים.

מבנה נעלי טיולים

סוליית הנעל היא הגורם המקשר בן נועל הנעל לבין הקרקע. הסוליה צריכה להקנות אחיזת קרקע טובה במגוון סוגי קרקע, ובתנאי מזג אוויר שונים. הסוליה מגנה על כף הרגל מחדירת עצמים חדים, ומאידך צריכה לאפשר תחושת קרקע החשובה לשמירת היציבות והנוחות בהליכה. על הסוליה לשכך את הזעזועים שסופג הגוף בזמן ההליכה, תכונה המושפעת ממבנה הסוליה והחומרים מהם היא עשויה. השם המוכר ביותר של יצרנית סוליות נעליים הוא של חברת VIBRAM, אך כיום ישנן חברות רבות המייצרות סוליות באיכויות אשר לא נופלות ממנה. סוליית נעל נחלקת לארבע מרכיבים עיקריים. סוליה חיצונית, סוליית ביניים סוליית הקשחה ורפידה פנימית. הסוליה החיצונית אחראית על אחיזת הקרקע שנקבעת ע”פ מבנה הסוליה, קשיותה ומידת חספוסה והיא זו שצריכה להיות עמידה כנגד שחיקה.

סוליית הביניים משמשת כשכבה משככת זעזועים. היא יוצרת מעבר הדרגתי בין הסוליה החיצונית הקשה לרפידה הפנימית הרכה. לאיכות השיכוך חשיבות רבה שכן היא קובעת את מידת הזעזועים שסופגים כף הרגל, הברכיים והגב התחתון תוך כדי ההליכה. יעילות השיכוך תלויה בסוג החומר וצפיפותו (רמת קושי). סוליית הביניים משפיעה גם על היציבות. שני חומרים עיקריים משמשים לסוליית הביניים: EVA ופוליאוריתן. EVA הוא חומר ספוגי קל, בעל צפיפות אחידה ויעיל מאוד בשיכוך. החיסרון העיקרי הוא שתחת עומס גבוה או עומס מצטבר, ספוג EVA יכול לקרוס (ולא לחזור לנפחו המקורי). פוליאוריתן מעט כבד יותר ורך פחות מ- EVA אבל משמש בסיס יציב יותר לנשיאת משקל. את הפוליאוריתן ניתן לעצב בחום, וזה מאפשר לעצב סוליה בדיוק ע”פ הצרכים. סוליית הביניים יכולה להיות עשויה גם מאותו החומר הקשה של הסוליה החיצונית, אך במבנה של חללים רבים המשמשים כמעין קפיץ. סוליית הביניים והסוליה החיצונית כשלעצמן גמישות, ואינן יכולות לספק את דרגת הקשיחות הנדרשת לנעל בכדי לספק תמיכה יעילה. סוליית הקשחה העשויה חומר פלסטי קשיח מצויה מעל סוליית הביניים. תפקידה להקשיח את מבנה הסוליה, למנוע פיתול של המבנה ולספק הגנה מחדירת עצמים חדים לתוך הנעל.

הרפידה היא שכבת הסוליה הבאה במגע עם כף הרגל. היא זו המעניקה את תחושת הרכות, משמשת כשכבה נוספת משככת זעזועים ותומכת בכף הרגל. על הרפידה לאפשר אוורור יעיל תחת כף הרגל - נשימה, לספוג את הזיעה ומלחים ולגלות עמידות טובה לשחיקה. בעבר הייתה הרפידה עשויה עור והיוותה חלק בלתי נפרד מהסוליה. כיום במרבית הנעליים הרפידה נשלפת ואפשר להוציאה לשם ניקוי או החלפה במדרס בולם זעזועים. רצועת תמיכה (או באנגלית Rand) היא רצועה העוטפת את שולי הנעל, וסוגרת על נקודת החיבור בין הסוליה והגפה. הרצועה לא מופיעה בכל נעל אבל יש לה חשיבות. תפקיד הרצועה להגן על החיבור של הגפה לסוליה, להגן על שולי הגפה משחיקה ופגיעה מעצמים חדים. בנוסף, רצועת התמיכה כשמה, יוצרת מסגרת התומכת במבנה התחתון של הגפה ומקטינה עיוותים ופיתולים הנוצרים בזמן הדריכה. הרצועה מופיעה בנעלי טיול קלות או כבדות ולעיתים גם בנעלי הליכה קלות. דוגמה ליישום נוסף של הרצועה היא שימוש בגומי דביק, כמו בנעלי טיפוס על מנת לשפר את האחיזה, (לדוגמא זה מצוי בנעלי לטיפוס חופשי).

מעל הסוליה מצויה הגפה. גפה עם פרופיל נמוך מקנה חופש תנועה לקרסול אבל פחות תומכת ואינה מגינה על הקרסול. פרופיל גבוה מקנה תחושה בטוחה ומגן על הקרסול כאשר הולכים בעומס גבוה ובכלל. גפה מודרנית משלבת חלקי עור, בד, מתכת ופלסטיק. חומרים שונים בעלי תכונות שונות ולעיתים מנוגדות, צריכים לפעול בהרמוניה. עור שימש תמיד לייצור נעליים. תכונות העור המשלבות חוזק רב, יכולת נשימה ונוחות עיבוד הן שהפכו אותו לחומר השולט בייצור נעליים, אז וגם כיום. למרות שבנעלי טיולים מודרניות רבות עור משמש רק כמרכיב חלקי או בכלל לא. ניתן לאפיין שלוש קבוצות עור מעובד המשמש בתעשיית נעלי הטיולים: עור מלא, נובוק וזמש עור גולמי עבה מדי לייצור נעליים, לכן מפצלים אותו לשכבות בהתאם לעובי הדרוש. פיסת העור העליונה (צד השיער) נקראת עור מלא. זהו החלק הצפוף ביותר של העור ולכן החזק והעמיד ביותר בפני שחיקה ומים מכל שכבה אחרת. השכבות אחרות גמישות יותר וצפופות פחות. הן נקראות זמש.

לעיתים הגפה עשויה עור הפוך. כלומר, עור מלא כאשר הצד הגס פונה החוצה. צד זה מגלה עמידות גבוהה יותר לשחיקה מהצד החלק, הרגיש יותר לחתכים ושריטות. נובוק הוא עור מלא שעבר גירוד בחול והצד החלק מקבל טקסטורה עדינה. גם עור זה נראה פחות שחוק לאחר שימוש. מלבד זאת, תהליך זה מאפשר ליצרנים להשתמש גם בעור מלא שאינו מושלם אסתטית עקב שריטות או כתמים. גפה מעור מלא מתאימה לתנאים בהם הנעל מועדת לשחיקה חזקה, לתנאי קור עז, שלג ורטיבות קשה וכאשר צריך תמיכת כף רגל טובה במיוחד.

מרבית נעלי הטיולים היום משלבות אריג חזק לרוב קורדורה (בד חזק מסיבי ניילון) עם עור קל כזמש. היתרונות של גפה זו: היא קלה יותר, מאווררת יותר ומאפשרת הסתגלות מהירה יותר לרגל. החיסרון הבולט שלה היא העובדה שהגפה בנויה מפיסות אחדות של עור ובד ולכן היא משופעת בתפרים. תפרים רגישים לשחיקה ולכן עיצוב גפה המקטין את מספר התפרים ונמנע מתפרים בנקודות מועדות לשחיקה יהיה חזק ועמיד יותר. היחס בין שטח העור והבד, מספר החלקים וכמות התפרים הוא שקובע את עמידות וחוזק הגפה. אריגי קורדורה מספקים שטח אוורור עם עמידות גבוהה ולשחיקה ומשקל נמוך. לאקלים חם, משתמשים גם בבדי רשת חזקים וצפופים. בזמן האחרון החלו להשתמש גם בקוולר (חומר מרוכב על בסיס סיבי פחם) לייצור גפות. הבד ארוג מקורדורה וקוולר. שילוב זה מקנה לבד עמידות גבוה מאוד לשחיקה, ומשקל נמוך במיוחד. הכנסת הגורטקס (בד על בסיס טפלון ובו מיליוני נקבוביות מיקרוסקופיות בכל ס"מ רבוע, המאפשרות לאדים וגזים לעבור דרכם אך לא לנוזלים) לשימוש בנעליים הביאה למהפכה בכל הקשור לאטימות למים. לא עוד נעל עור כבדה ומגושמת, גורטקס מאפשר להפוך כל נעל, גם נעליים קלות ואפילו נעלי יום יום לאטימות למים ועדיין לשמור על יכולת הנשימה של הנעל. הגורטקס רגיש לבלאי. סדקים עלולים להיווצר לאורך קווי הכיפוף של הנעל, לחץ של האצבעות ובמיוחד הבוהן, עלול לחתוך את הבטנה ולקרוע את הבד. משום כך יש להקפיד על גזירת ציפורניים ובחירת נעל במידה הנכונה.

נעלי טיולים גרמונט בלטי גורטקס
נעלי טיולים גרמונט בלטי גורטקס
נעל הליכה המותאמת להליכה עם משקל על שבילים ובשטח טרשי.
סוליית ויברם וביטנת גורטקס המונעת חדירת מים דרך הגפה.
 

טיפול ואחזקה של נעלי טיולים

התבלות נעליים הוא תהליך בלתי נמנע. כל יציאה לשטח משפיעה על הנעליים, הסוליה נשחקת במגע עם הקרקע, הגפה נשחקת במגע עם סלעים, אבנים וצמחיה. חום ורטיבות גורמים לשינויים בתכונות המכניות של העור, הבד והגומי ובכל זאת, אפשר להאריך את חיי הנעל בצורה משמעותית בעזרת טיפול סדיר ונכון. במקרים רבים, עקב חוסר טיפול או טיפול לקוי מתבלה הגפה מהר יותר מהסוליה וכך נשארים עם נעל בלויה וסוליה כמעט חדשה. מידת שחיקת הסוליה תלויה גם במבנה כף הרגל ובאופן ההליכה של כל אדם. אצל אדם אחד עשויה אותה הסוליה להישחק במחצית הזמן בהשוואה לאדם אחר, גם אם יצעדו שניהם באותו מסלול למשך אותו הזמן. חשיפה ממושכת לחום וקרינת שמש פוגעת בעור, בתפרים ובהדבקה. הימנעו מחשיפת הנעל לחום גבוה שלא לצורך ואחסנו את הנעל במקום מוצל וקריר. אל תייבשו נעליים מול מקור אש גלוי כמו מדורה או תנור. העור מתייבש, נסדק והופך לשביר יותר. הגומי והדבקים רגישים לאדי כימיקלים וממיסים שונים. חשיפה ממושכת לרטיבות מרככת את העור ומחלישה אותו. נעליים רטובות יש לייבש בהקדם עם סיום הטיול או בשעות המנוחה.

חלק מתהליך העיבוד נועד להקנות לעור חסינות לרטיבות. תכונה זאת אובדת עם הזמן והעור מאבד מגמישותו וחוזקו. עור ייבש מתנהג כספוג הסופג רטיבות, בוץ ושמנים. חשוב לחדש את חסינות העור למים בעזרת תכשירים ייעודיים. שימוש בחומרים בלתי מתאימים עלול לגרום נזק בלתי הפיך לעור ולנעל כולה. עור מתנהג מכנית שונה מבד. הוא מתכווץ ומתרחב בהשפעת חום ורטיבות. עובדה זו משפיעה על התפרים המחברים את פיסות העור לבד. התפר הנתון לשחיקה צריך לעמוד כנגד מאמצי מתיחה והרפיה וגם מסיבה זו חובה לשמן את העור והתפרים. טיפול בשעווה מתאים לכל סוגי העור. שעווה עשויה ממרכיבים סינתטיים ולעיתים משלבים בה מרכיבים טבעיים כמו דונג דבורים. שעווה איכותית אינה פוגמת בכושר הנשימה של העור, אינה מרככת אותו ועדיין הופכת אותו אטימה למים.
שימון יש לבצע על גבי עור נקי ויבש. יש להסיר את השרוכים והרפידה. יש להימנע ממריחה על חלקי הבד במיוחד בנעלי גורטקס.

שעווה יש להחדיר לעור בחום נמוך. השיטה הטובה ביותר לעשות זאת היא מריחה בעזרת האצבע. יש לבצע את המריחה בתנועה סיבובית ולעבור על כל חלקי העור בנעל. יש לשמן גם את התפרים. מספר שכבות דקות של וקס עדיפות על שכבה אחת עבה. עודף שימון אינו בריא לעור. הוא עלול לרכך את העור יתר על המידה. שימון מכהה את העור. שימון זמש או עור נובוק גורם להם לאבד את המראה המחוספס או הקטיפתי. מלבד הצד האסתטי שימון אינן מזיק לעור, להיפך. תדירות הטיפול תלויה בתנאי השימוש, רצוי לשמן כאשר העור נראה יבש, סדוק או סופג מים במידה ניכרת. את השימון יש לבצע לפחות מספר שעות לפני השימוש כדי לאפשר לשעווה להיספג היטב בכל שכבות העור. טיפול בנעלי אריג/עור אפשר לעשות גם בעזרת תרסיסים ייעודיים. התרסיס הופך את פני העור והבד לדוחי מים ולכלוך, כמעט ואינו פוגם במראה האסתטי של הנעל ומגן על העור כמו וקס.

קיימים תכשירים מיוחדים לנעלי גורטקס שאינם פוגעים בממברנה. בנעלי גורטקס יש חשיבות רבה לשמירת כושר דחיית המים של הגפה. הטיפול מונע ספיגת מים המקטינה את יעילות הנשימה. אפשר לשמן את העור ולאחר מכן לבצע טיפול עם תרסיס. רצוי לא לעשות זאת להפך, מאחר ועור הספוג תרסיס אינו קולט את השעווה ביעילות. קיימים גם תכשירי הגנה על בסיס מים המאפשרים לטפל גם בנעליים רטובות. הם יעילים במיוחד בתנאים שלא מאפשרים ייבוש יעיל של הנעל. שימון נעליים לא יהפוך אותן אטימות למים אם מראש הן לא כאלו. אבל נעל משומנת או מטופלת סופגת פחות מים, מתייבשת מהר יותר וכמובן מאריכה ימים. יש לטפל גם ברפידות. הרפידות הסופגות זיעה, מלחים ושומן יתפקדו טוב יותר אם יהיו נקיות. למידע נוסף על טיפול ותחזוקה של הנעליים >>

סידרת מוצרי NIKWAX - המלצת צוות למטייל
תכשירי הגנה על בסיס מים המיועדים לטיפול בנעלי עור/בד. לפני יציאה לשטח ולאחר ניקוי הנעליים, מומלץ לבצע טיפול ניקוי ותחזוקה בערת חומר ייעודי כדוגמת התכשירים של NIKWAX, המאריכים את חיי הנעליים. החומרים נוחים לשימוש וידידותיים לסביבה.

NIKWAXNIKWAX
מוצרי NIKWAX

סנדלים

סנדלי טיולים או סנדלי סקוטש או סנדלים בכלל, תפקידם לספק הגנה לרגל תוך כדי הרגשה קרובה ככל האפשר להליכה ברגל יחפה. היתרונות הבולטים ביותר של הסנדלים הם יכולת האוורור של כף הרגל, משקלם הנמוך וכמובן ההרגשה החפשית. החסרונות הם שסנדל לא יכול להחליף נעל בכל הקשור למניעת נקעים, הגנה חיצונית על כף הרגל מקוצים, מחפצים ומחומרים המסוכנים לרגל, ואינו משמש גורם מבדד מרטיבות וטמפ` קיצוניות. על עניין של הופעה אני לא מדבר כאן, אבל במקומות שכל אלו לא נדרשים, סנדלים הם כיף.

הסנדלים המודרניים מאפשרים לבצע מגוון גדול של פעילויות שעד הופעתם היו נחלת נעליים בלבד. ישנם סנדלים במגוון גדול של עיצובים, צבעים ולשימושים מיוחדים; סנדלים להליכה, לטיולים, להליכה בעיר, להליכה במים, לענפי ספורט שונים ועוד. המשותף לכל הסנדלים הוא שהם מורכבים מרצועות וסוליה, הרצועות ניתנות לכיוון לפי כף הרגל עם ע"י סקוטש (צמדן) או ע"י אבזמים. הסוליה נחלקת לרפידה- הבאה במגע עם כף הרגל, בולם זעזועים, וסוליה אשר מספקת אחיזת קרקע ועמידות בשחיקה.

רוב הסנדלים עשויים מחומרים סינתטיים כך שאין שום בעיה ללכת איתם באזורים רטובים, חלקם בעלי סוליה המתאימה יותר לכך מבחינת עמידות בהחלקה, אך כולם יתייבשו במהירות. לחלק מהסנדלים חלקים מעור כגון רפידה ורצועות. גם סנדלים אלו עוברות תהליכים המכשירים אותם לתנאים רטובים אך זמן הייבוש שלהם ארוך יותר וצריך לקחת בחשבון שרפידת עור רטובה חלקה יותר ולכן אוחזת פחות טוב את הרגל. כל הסנדלים שאנו מוכרים בלמטייל הם מחברות ידועות ובאיכות טובה מאד. כמובן שסנדל שנועד לטיולים בשטח יהיה עמיד יותר מסנדל שנועד להליכה בעיר, וישנם הבדלי גימור בין סנדלים שונים גם אם הם מיוצרים ע"י אותה חברה.

לתחילת הכתבה

 

ספר לנו מה דעתך בפייסבוק

ספר לנו מה דעתך באתר

הוסף תגובה

התחבר כדי להוסיף תגובה:

סגור