מסלול בן שבוע-שבועיים בקוסטה ריקה ”שבועיים בקוסטה-ריקה (ללא ילדים) פברואר-מרץ“

בתיכנון הטיול ניתן להעזר בקבוצת ישראלים החיה בקוסטה-ריקה במקום שהקימו בשם Lands in Love. הזמנו דרכם רכב במחיר מצויין (לאחר שהשווינו מול מספר חברות), וגם בתי-מלון ואטרקציות בהנחה של 5%.

רכב 4X4 בלבד רלוונטי בקוסטה-ריקה (שלנו היה טויוטה ראב שהתגלה כמוצלח מאד ל-2 זוגות ומטען של מעל 4 מזוודות) בגלל דרכי העפר מרובי בורות הענק. את הרכב נוח לקבל ולהחזיר במלונות הנמצאים 10 דקות משדה התעופה בעיירה הנקראת אלחוואלה, המשמשת כבסיס מצויין ליציאה לטיול.

הטיול שלנו נבנה ע"פ מדריך הטיולים של לונלי פלנט. יש להדגיש שלא-פעם מצאנו פער בין הילולי התאורים בספר לבין המציאות שמצאנו ביעדים מסויימים. על-כן, היעדים שאמליץ עליהם חורגים לפעמים מכל מה ש"חייבים" לראות ע"פ ספר זה.

לדעתנו, שני יעדים במדינה הינם בגדר חובה מוחלטת (לכולם ולחובבי הטבע במיוחד): האחד הינו יער העננים בעיירה מונטה ורדה במרכז המדינה, והשני הינו חצי האי אוסה בקצה הדרום-מערבי המרוחק.

הדרך למונטה ורדה, הנמצאת במקום גבוה מאד, קשה ומשובשת (אפילו בנסיעה ברכב 4X4) ולכן זמן הנסיעה מתארך. מסוכן ביותר להקלע בנסיעה זו לשעות אחה"צ כיוון שאז הנסיעה הינה בתוך ענן ולא רואים ממטר (מה עוד שלא פעם עוברים ליד תהום). לכן מומלץ ביותר לצאת מוקדם בבוקר ולהגיע בשעות הצהריים. מדריך הטיולים ממליץ לצאת מאראנל - הר-הגעש הפעיל שהינו אחד מסמלי המדינה (יעד הטיול הראשון שלנו) ולהקיף את אגם אראנל בדרך למונטה ורדה. בניגוד למדריך, לא מצאנו שום יחוד בדרך המקיפה את האגם ולכן ניתן לותר ולהגיע בדרך אחרת. לינה מפנקת באזור אראנל קל למצוא בסביבת העיירה לה-פורטונה, כמו-גם מעיינות חמים לרחצה בתשלום (טאבאקון אכן מעניין אולם יקר). עשינו גם את המסלול למפל של לה-פורטונה (נחמד, אך לא מחייב). ישנם מסלולי טיפוס שונים לפסגות באזור המשקיפים על אראנל, אולם ערפל נמצא כבר בגבהים נמוכים ולכן הדבר כדאי רק במזג-אויר בהיר.

במונטה ורדה מומלץ מאד להכנס לשמורת סאלווטורה ולקחת את החבילה הכוללת: Canopy (אומגה מעל חופת היער), הגשרים התלויים ותערוכת הפרפרים והזוחלים. לכך להקצות יום שלם. אחרי שמבקרים בשמורה זו, אין טעם להכנס גם לשמורת מונטה ורדה (המומלצת ע"י הספר)שלא מחדשת כלום למעט חובבי צפרות מושבעים שאולי יזכו לראות את ציפור הקאצאל.

היעד השני שאסור להחמיץ הוא חצי האי אוסה בו קיים עדיין הטבע הפראי האמיתי בקוסטה ריקה. המלצתי היא להקדיש שלושה ימים לפחות באזור זה. כל המצפה לראות חיות נדירות חופשיות בטבע יוכל לגלות אותן בחצי-אי זה, בשמורות ומחוץ לשמורות. כדאי להגיע קודם אל העיירה Drake, אליה נוסעים ברכב מהמקום הנידח הנקרא Rincton (בו ישנו פיצול מערבה ל- Drake ודרומה לפורטו חימינז). הנסיעה אל Drake חוצה שלושה נהרות ואפשרית רק כאשר המים רדודים (יש להתייעץ עם המקומיים). ב- Drake לנים ולמחרת לוקחים סירה הנכנסת מהים אל הנהר בשמורת קורקבאדו. באזור זה ניתן לראות תנינים וכרישים. בהמשך ניתן לעשות טרקים בשמורה ולראות: קופים ממינים שונים (כולל ה"עצלן" המעניין), יונקים גדולים, תוכי ענק צבעוניים, טוקאן וצפורים רבות אחרות. מומלץ ורצוי לקחת מדריך פרטי בשמורה זו. מומלץ מאד גם לצלול או לשנרקל בין חוף Drake לאי הסמוך בגלל מגוון היצורים במים. הצד השני של חצי האי יפה ומעניין גם הוא: הנסיעה מ- Rincton לפורטו חימינז יפהפייה עם נוף מהמם ל- Golf Dulce, מדרום לפורטו חימינז במאטאפאלו חופים מעולים לגלישה ובהמשך לכיוון קורקבאדו חופים פראיים ומבודדים לרחצה (כמו בגלויה מאי טרופי). בקטע זה ישנם גם מספר לודג'ים על קלונסאות המשתלבים בטבע (חלקם ברמה גבוהה). ניתן לראות חיות בכל האזור, גם מחוץ לשמורות, תוכים ענקיים ואפילו פומה או יגואר (לבעלי המזל). 

עוד בקוסטה ריקה, אזור מנואל אנטוניו המפורסם בחוף הפאסיפי קצת ממוסחר (כולל השמורה - ג'ונגל? שקצת מיותרת); לא משתווה כלל לחצי האי אוסה. הפארק הוולקני רינקון דה לה וייחה בצפון-מערב המדינה יכול להיות מעניין למי שלא ראה גייזרים ומעיינות מבעבעים במקומות אחרים בעולם (אולם לוותר על הכניסה מתחנת הפקחים הדרומית, ולהכנס רק מזו הצפונית).

לחובבי הראפטינג מזומנת חוויה בנהר הפאקאורה סמוך לעיירה טוריאלאבה (לא לעשות ראפטינג במנואל אנטוניו) כאשר אפילו המסלול בחלק הנהר התחתון סוער מאד גם בעונה היבשה. ניתן לשלב פעילות זו לקראת סיום הטיול כיוון שהעיירה נמצאת במרחק שעתיים עד שלוש מזרחית לאלחוואלה. גם לטוריאלאבה הגבוהה רצוי להגיע בבוקר-צהריים מפאת העננים שעוטפים את האזור ולהזמין מקומות מראש לאחת מחברות הראפטינג.

לגבי לינה באופן כולל, 70-80 דולר לחדר הינו המינימום למחפשים רמה סבירה של נוחיות.