6 מקומות ואטרקציות שאסור לפספס ברואנדה ועוד טיפים חשובים לטיול

יערות גשם אינסופיים, הרי געש שפסגתם מציצה מעל העננים, אגמים שמיימיהם צלולים, גורילות הרים סקרניות ושווקים צבעוניים. חמש שעות טיסה בלבד מפרידות ביניכם ובין רואנדה, גן עדן שבלב אפריקה. קבלו 6 המלצות שאסור לכם לפספס, ביעד הירוק החדש
יואב אלעד
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: 6 מקומות ואטרקציות שאסור לפספס ברואנדה ועוד טיפים חשובים לטיול
צילום: Depositphotos/Gudkov Andrey

כמעט שלושה עשורים חלפו רצח העם שטלטל את "ארץ אלף הגבעות", ומאז היא שינתה את פניה ללא היכר. המונח "אי ירוק של יציבות" רלוונטי מאי פעם - רואנדה (Rwanda) של היום בטוחה, מסודרת, נקייה ומסבירת פנים לא פחות ממדינות המערב.

במציאות שבה אירופה ואמריקה האדומות מתמודדות עם סגרים וטלטלות, רואנדה שגודלה כגודל מדינת ישראל, שומרת על רמות נמוכות של תחלואה ופותחת את שעריה לישראלים. כל מי שיגיע לשם יגלה עד מהרה, כי רואנדה היא אחד היעדים היותר מפתיעים, נעימים ומרתקים שישנם בעולם.

האתרים וההמלצות הבאות, כלולים במסלול הקלאסי, אליו יהיה ניתן לצאת גם בקבוצות ובטיול מודרך, החל מחודש דצמבר 2020.

6 מקומות ואטרקציות

1. עיר הבירה קיגאלי

קיגאלי (Kigai) הבירה ממוקמת במרכז המדינה, לא הרחק משדה התעופה הבינלאומי של רואנדה. העיר הנעימה שופעת בגנים ובפארקים, ומומלץ להקדיש לאתריה יום או יומיים, הן כבסיס נוח להתארגנות והן כדי לבקר במוקדי הענין שבה.

קיגאלי נקיה באופן יוצא דופן, מזג האויר בה נעים ויש בה בתי קפה רבים, קניונים ומסעדות. מומלץ לבקר בשוק Kimironko הצבעוני והעמוס, וממנו להמשיך אל מסגד קדאפי המרשים שנבנה מכספי הרודן הלובי.

כמו כן, מומלץ לבקר במוזיאון רצח העם אשר מציג תיעוד היסטורי ויצירות אומנות מתקופת המאבק האתני במדינה. המוזיאון מציג את ההיסטוריה באופן מורכב וביקורתי, והסיור בו מסתיים בנימה אופטימית – הצגת "הנס של רואנדה", כלומר הדרך הארוכה שעשתה משנות התשעים העקובות מדם ועד פריחתה הנוכחית.

שוק Caplaki הוא מקום טוב לקנות בו עבודות יד באיכות טובה מעץ ומצמר וכן פולי קפה שרואנדה מתהדרת באיכותם, ובגלריית Inema Art תוכלו להתרשם מאמנות מקומית מודרנית ומנוף מהמם על הרכסים הירוקים של קיגאלי.

2. יער הגשם ניונגווה (Nyungwe)

יער הגשם ניונגווה ממוקם בדרום מערב המדינה על הגבול עם בורונדי והוא נחשב ליער הגשם הגדול הטבעי הגדול ביותר שנותר במרכז אפריקה. הכניסה אליו מתבצעת דרך כביש הרים מתפתל ועד מהרה תמצאו את עצמכם בלבו של סבך ירוק ואפלולי שקרני שמש בודדות חודרות אליו דרך צמרות העצים.

במרכזו של הפארק מרכז מבקרים שממנו יוצאים סיורים בני מספר שעות ברמות קושי שונות. הפארק אמנם גדול אך קטן יחסית לפארקים האחרים במדינה, ולכן מתאים גם לטיולי יום מקיגאלי או מקיבויה.

בפארק גשרים תלויים ארוכים במיוחד אשר מאפשרים למבקרים לטייל בין צמרות העצים ולראות את היער מלמעלה. המחזה עוצר נשימה! מומלץ מאוד לבקר במקום בשעות הבוקר המוקדמות או מעט לפני השקיעה. בנוסף, ניתן לצאת ממרכז המבקרים לסיור שימפנזים בפארק. הסיור אינו זול והוא יוצא השכם בבוקר. עם קצת מזל תיתקלו בלהקות שימפנזים ותתקרבו אליהם עד כדי מטרים ספורים. אתר האינטרנט :www.nyungweforestnationalpark.org

3. אגם קיבו (Kivu)

אגם קיבו המרשים, משמש כגבולה המערבי של רואנדה עם הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. הירידה מיער נינגווה אל אגם קיבו עוצרת נשימה והנופים לאורכה מתחלפים במהירות. כאשר תצאו מיער הגשם תחלפו בין טראסות אינסופיות לגידול בננות, תה ואורז. לאחר שתקיפו את אחת הטראסות, יתגלה בפניכם אגם קיבו באחת כשברקע קונגו השכנה והרי הגעש האדירים שבה.

נקודות המוצא לסיור באגם הן הערים קיבויה שבדרום וגיסני שבצפון. אין בערים אלו הרבה מה לעשות אולם הן בסיס נהדר לאחד המסלולים הפופולריים ביותר באפריקה – Congo Nile Trail. המסלול עובר לאורך הכפרים הצבעוניים בגדה המזרחית של אגם קיבו, והוא ניתן ל"גמיעה" תוך מספר ימים בהליכה או ברכיבה על אופניים או תוך מספר שעות ברכב.

גולת הכותרת במסלול אינה הנופים עוצרי הנשימה אלא המפגשים הבלתי אמצעיים עם האוכלוסיה המקומית. שולי הדרכים לכל אורך הגדה המזרחית של האגם הם שוקקי חיים ומומלץ לעצור מדי פעם להליכות קצרות בין בתי הספר, השווקים הצבעוניים ומבני הדת.

גיסני היא נקודת המוצא הצפונית של המסלול והיא נקודת המעבר המרכזית מרואנדה לקונגו. מומלץ לבקר בשוק Gakoni של גיסני, ובו רוכלים רואנדיים וקונגולזיים רבים. השוק ההומה הוא אולי ההזדמנות היחידה לבקר באפריקה האמיתית שמחוץ ל"בועה הרואנדית".

4. פארק לאומי Volcanos

הפארק הלאומי Volcanos הוא החלק הרואנדי של שמורת Virunga אשר כוללת בתוכה גם שטחים בקונגו הדמוקרטית ובאוגנדה השכנות. בשמורה חמישה הרי געש תמירים שפסגותיהם החרוטות נצפות ממרחק רב. עם כל הכבוד להרים, גולת הכותרת של הפארק המרשים היא הקהילת המקומית של גורילות ההרים.

מאחר שמדובר במין שנמצא בסכנת הכחדה, מתנים הרואנדים את הכניסה אל הפארק באישור מראש. הביקור במקום יקר ואורך שעה אחת בלבד, אולם חווית איתור הלהקות והשהייה במחיצתן היא חוויה מרגשת מאין כמוה. הסיורים במקום מלווים בגששים אוחזי מצ'טות אשר למדו במשך שנים על אורח חייהם של הגורילות. בנוסף מוצעים בפארק מסלולי הליכה עוצרי נשימה בין הרי הגעש בגובה של למעלה מ-2500 מ'.

שימור הגורילות אגב, הוא גאווה לאומית של ממש ברואנדה. סיפור הצלת הגורילות מצוין אחת לשנה בפסטיבל ססגוני בשם Kwita Izina. החגיגה כוללת ריקודים, מסיבות תחפושות וטקסים לקריאת שמותיהם של מספר גורילות אשר נולדו באותה השנה.

5. פארק לאומי Akagera

ממוקם במרחק נסיעה של שעתיים וחצי בלבד מקיגאלי וניתן לטייל בו במשך מספר ימים או במסגרת של טיול מן הבירה. מרחבי הסוואנה האינסופיים של הפארק הלאומי הם הזדמנות נהדרת לצפות בחיות בר מתוך רכבי ספארי בסביבתן הטבעית.

למעשה מדובר בפארק היחיד ברואנדה שבו ניתן למצוא את "חמשת הגדולים" – אריות, נמרים, קרנפים, תאואים ופילים. גם בשמורה זו השקיעו ממשלות רואנדה מאמצעים רבים כדי לשמור על אוכלוסיית בעלי החיים המקומית, והצלחתם במשימה זו היא מקור גאווה לתושבי המדינה.

6. חג הניקיון הלאומי

את ההמלצה הטובה מכולם שמרנו לסוף, והפעם לא מדובר באתר, מסלול או פארק אלא בחג לאומי. יום ה-Umuganda נחוג ביום השבת האחרון של כל חודש והוא מוקדש לנקיון סביבת המגורים והקהילה.

המחזה סוריאליסטי לחלוטין – רואנדים מכל הגילאים ומכל שכבות האוכלוסיה (כולל הנשיא הנערץ פול קגמה) מתרוצצים ברחובות הערים כשבידיהם כלי עבודה ומטאטאים. היום הפך עם השנים לחג לאומי שנחוג אחת לחודש. ניתן לבקר את ההתגייסות הכפויה למען הקהילה, אבל מי שלא טייל ברחובות רואנדה אחרי אומוגנדה, לא יודע נקיון סטרילי מהו.

קורונה ברואנדה

בשונה מרוב מדינות העולם שנקטו בצעדים נגד הנגיף רק לאחר התפשטות המגיפה, הממשל הרואנדי נקט במספר צעדי מניעה. הצעדים הראשונים היו סגירה הרמטית של גבולות המדינה היבשתיים ופיתוח מהיר של מנגנון יעיל לקטיעת שרשרות הדבקה. המהלכים הוכיחו את עצמם ושיעור הנדבקים במדינה נותר נמוך מאוד אף על פי שבחודשים האחרונים היא פתחה את שעריה למבקרים מכל העולם.

ישראלים שטסים לרואנדה נדרשים להציג תוצאה שלילית לבדיקת קורונה שבוצעה עד 120 שעות לפני הטיסה. כמו כן, הם נדרשים לבצע בדיקה נוספת עם הנחיתה בקיגאלי, ולהישאר בבידוד עד שמתקבלות התוצאות, כ-24 שעות אחרי הבדיקה. בנוסף חלק מן הפארקים הלאומיים דורשים בדיקת קורונה נוספת לפני הכניסה אליהם. מומלץ לבדוק את הנושא לפני הכניסה אל הפארק.

נכון לכתיבת שורות אילו, בתי העסק במדינה פתוחים כרגיל למעט פאבים ודיסקוטקים, ובמהלך הלילה מטילה המשטרה עוצר על ערי המדינה.

כמו כן, חשוב להזכיר כי מומלץ מאוד להתייעץ עם מרכז המטיילים של משרד הבריאות טרם הנסיעה כדי לדעת מולם אילו חיסונים נדרשים לביקור במדינה. הנהלים ברואנדה משתנים חדשות לבקרים ולעתים נדרש להציג פנקס חיסונים בתוקף לאחר הנחיתה במדינה.

חשוב לדעת

1. במדינה מבחר מגוון של בתי מלון החל בבתי מלון מערביים לחלוטין בקיגאלי, וכלה בהוסטלים פשוטים בכפרי המדינה. בין אם מדובר במלון מפואר או פשוט, ודאו שמותקנת כילה מעל המיטה כדי שלא תמצאו את עצמכם מגורדים מרגל ועד ראש ביום הבא.

2. רואנדה אינה יעד זול לטיול. העלות הגבוהה נגזרת מן הפעילויות המיוחדות שבהן תשתתפו במדינה. במילים אחרות – אישורי הכניסה לשמורות הטבע, הפרמיטים לטרקים וסיורי הגורילות ביערות הגשם הם יקרים להחריד ודורשים הרשמה מראש. חשבו מראש מה מעניין אתכם והזמינו מראש. זכרו שלא חייבים להספיק הכל בטיול אחד.

3. המטבח המקומי מבוסס ברובו על מוצרי יסוד מקומיים – בננות, שעועית, קסאבה ופלנטנים (זן של בננות לא מתוקות). מספר מסעדות בקיגאלי, דוגמת Repub Lounge, מגישות מנות מן המטבח המקומי עם טוויסט מערבי או אסייתי. התוצאה עריבה לחך, אולם חשוב לציין מראש אם אתם רגישים לחריפות או למרכיבים השונים.

מתי לטייל

מזג האויר במדינה טרופי והטמפרטורות נוחות באופן קבוע. הגשמים יורדים לאורך כל ימות השנה, אם כי הסיכוי לגשם גובר בסתיו ובאביו. קחו בחשבון כי בימים גשומים פוחת הסיכוי לפגוש בגורילות ובשימפנזים בטבע מאחר שהם מעדיפים להתחבא מן הגשם במערותיהם.

איך להגיע

עד להתפרצות הקורונה בתחילת 2020 הפעילה חברת התעופה הלאומית של רואנדה, Rwandair, שלוש טיסות שבועיות בין תל אביב ובין קיגלי אולם באוגוסט האחרון בוטל הקו. נכון לכתיבת שורות אלו החברה טרם חידשה את הטיסות. יחד עם זאת בשבועות הקרובים צפויות אלעל וישראייר להפעיל טיסות שבועיות בין נתב"ג ובין קיגלי. ניתן גם להגיע אל קיגלי בטיסות לא ישירות דרך אדיס-אבבה ואיסטנבול.

יעדי הכתבה