במסע רכבות בין הערים כולכתה, ורנאסי וניו דלהי אני נשבה בקסם ההודי. החן הויקטוריאני המתפורר של כולכתה, אווירת הקדושה הדחוסה של ורנאסי וצפייה בסרט קולנוע תוצרת בוליווד בדלהי, מובילה להתאהבות בלתי נמנעת. האמת - הכתובת היתה על הקיר.
``נשים מכאן ומשם...`` חווית המפגש של בנות `מסע נשי` עם נשות הודו העליזות.. והפחות עליזות... ``מולנו בשורה ארוכה ודמומה, הן ישבו זקופות: כל אחת וה`סארי` שלה, כעין טווסים מרהיבים הפורשים את מניפותיהם, כל אחת מהן עם ברק סקרנות בעיניים, נוצצות בתכשיטיהן, ביישנות מלומדת והמון חששות באוויר.. איך תיראה הפגישה הזו?``
בניין מרהיב, גינות נקיות משעולים מדוייקים. דשא קצוץ דק. מטיילים מכל העולם והרבה מקומיים. הכניסה ליד הקופות מזוויעה כרגיל, קבצנים נטפלים אליך, אבל בפנים נאה מטופח ושקט... חוויות מהטאג` מאהל.
אודאיפור נבנתה במדבר סביב מקווי מים. היא בנויה כרוב ערי רג`אסטאן מסביב לארמון הממוקם בחלקה הגבוה של העיר והמשקיף על כל עבריה. פושקר פרושה מסביב לאגם הקדוש ומדרגות הגאטס משמשות את עולי הרגל הבאים לטבול במים הקדושים. הצטרפו אל פיני שממשיך מראג'סטן אל אגרה ולאחר ביקור שני בטאג' מאהל, שב לדלהי, לביקור בבית הכנסת היחיד שנותר בעיר.
