מסלול עד שבוע בקיגומה

רציתי לכתוב על המקום המדהים והכמעט לא מתוייר הזה. לא על קיגומה, אלא על הפארק הלאומי גומבה (Gombe) שם אפשר לראות שימפנזות בטבע, מחזה מדהים ומהפנט. לא פשוט להגיע לפארק, אבל הפרס של הגעה שווה את זה.

אז נתחיל בזה שצריך להגיע קודם כל לקיגומה, אפשר להגיע לשם ברכבת (לא ניסינו את זה אבל זה אפשרי) מדאר אס סאלאאם, שאם אני זוכר נכון זה יומיים ברכבת. חוץ מזה אפשר להגיע בטיסה מכמעט כל מקום במדינה. אנחנו טסנו לשם ממוואנזה ועזבנו בטיסה לדאר. הטיסות לא יקרות מדי ויש המון חברות מקומיות ששווה לבדוק, טסנו בטיסות הפנימיות במקרה הזה ב-Air Tanzania, אבל שווה לבדוק בכל החברות.

כדי להגיע לגומבה צריך להגיע בסירה, יש מה שנקרא Lake Taxi שעולה לא הרבה כסף שם אפשר להצטופף עם המון אנשים לדי הרבה זמן. הדרך השניה היא לשכור סירה משלכם שתעלה 300-350$ דו כיווני. המחיר הוא לסירה כולה כך שאם אתם 2 אנשים זה אותו דבר כמו 10 אנשים. אנחנו שכרנו את הסירה מכיוון שהיינו קצת מוגבלים בזמן כי ה-Lake Taxi בא בשעות לא תמיד נוחות.

כאשר מגיעים לגומבה יש שני מקומות שינה בפארק. או בהוסטל של הפארק שעולה 20$ ללילה או במלון חמישה כוכבים שהבנו שעולה בערך 300$ ללילה. בנוסף ללינה צריך לשלם על כניסה לפארק שהיא 100$ ל24 שעות. אם מגיעים אחר הצהריים אפשר לבקש ללכת לישון ולשלם רק בבוקר אחר כך כאשר באמת הולכים לחפש שימפנזות. פרט מאוד חשוב הוא לנסות להביא כמה שיותר אוכל איתך לפארק מכיוון שיש שם מקום אחד לאכול באכסניה והם דורשים 15$ למנה, זאת הייתה אחת הארוחות היקרות שלנו בטנזניה.

עכשיו שהגענו ושילמנו אפשר להתחיל בכיף, כנראה שידרשו ממכם בנוסף לכניסה גם תשלום עבור מדריך (אי אפשר להתחמק מלשלם על כך) כ-10$. יגידו לכם בכניסה שכדאי לקחת יותר מלילה אחד כי אי אפשר להבטיח שתראו שימפנזות ביום הראשון, בפועל יש להם מישהו שעוקב אחר השימפנזות ותמיד יודע איפה הם בעיקר מכיוון שיש שם חוקרים שצריכים לראות את השימפנזות כל יום. יוצאים עם המדריך והוא מקבל מידע בקשר לגבי איפה השימפנזות וכאן מתחיל הטיפוס, הטיפוס יכול להיות קצת מייגע ולא קל. השימפנזות מטיילות איפה שהן רוצות ולא תמיד יש שביל לאן שהן נמצאות. בימים קצת יותר גשומים הן נמצאות יותר נמוך על הרכס ואז צריך לטפס פחות.

כאשר תגיעו לראות את השימפנזות תבינו בין רגע שכל הטיפוס והמחיר היה שווה את זה. הן חיות מהפנטות ומדהימות. בנוסף לכל זה מקבלים נוף מדהים לאגם טאנגיניאקה (על שמו נקראת טנזניה) ולרוב אפשר לראות עד הגדה השניה למדינת קונגו.

בנוסף לכל הנאמר כאן צריך לזכור שאין בגומבה טלפונים ואינטרנט לשימוש הציבור. הייתה טלוויזיה בחדר אוכל של ההוסטל שעבדה בסדר. המקום מאוד לא מתוייר וכשאנחנו היינו היה שם סך הכל עוד זוג אחד בכל הפארק וככה אפשר לקבל חוויה מאוד אישית וזמן שקט מאוד עם השימפנזות.

בקיגומה עצמה היינו ממש קצת וארוחות ערב (בהן נהגנו קצת להתפנק) אכלנו ב-Lake Tanginyaka Hotel. המסעדה של המלון היא המסעדה הנורמלית כמעט היחידה בעיירה. ההוסטל שבו ישנו היה מאוד רגיל ואני אפילו לא זוכר את שמו, לא היה שום דבר מיוחד ולא היה מחסור בהוסטלים או בשירותים אחרים בעיירה (בנק, שוק, משרדי נסיעות, אינטרנט).