מסלול עד שבוע בסיני

חזרתי עכשיו מטיול של 4 ימים בפסח בסיני. נסענו שניים, אני ועוד חבר. מסלול הטיול היה דהב, בלו-הול, ראס אבו גאלום והלגונה הכחולה. אז זה המצב בסיני: כל העוינות והסכנות שמדברים אליהם כלל לא מורגשים באף מהמקומות שהיינו בהם. כולם ממש, אבל ממש נחמדים. גם אלה שלא רצו למכור לנו משהו. הכל רגוע ואווירה ממש חיובית, גם בעיר דהב וגם בחופים. ישראלים אין. יש אירופאים, אבל גם - לא בהמונים. כולם שאלו אותנו איפה ישראלים, למה לא באים. היה איזה מוכר שלא ראה לקוחות ישראלים כבר שנתיים. עצוב מאוד, כי סיני מדהימה והאווירה מאוד ידידותית. נסענו באוטובוס מטאבה לדהב (25 פואנד מצריים). כשעתיים נסיעה בדרך יפהפייה. האוטובוס יוצא ב-15:00 שעון מצרי (בשעון ישראל זה יצא 16:00). לפי הבנתי יש עוד אוטובוס ב-9:00. התחנה נמצאת איזה 200 מטרים מהגבול מצד שמאל. ממש מומלץ אוטובוס אם אתם רק 2 או שלושה, כי מונית עולה בין 150 ל200 פאונד לכל המונית. הגענו לתחנה מרכזית בדהב ולקחנו מונית לעיר(שזה היה בעצם טנדר). זה צריך לעלות 5 פאונד לבן אדם, בלי קשר כמה אנשים אתם. התחנה נמצאת רחוק מהמרכז אז לא צריך ללכת ברגל.

הגענו להוסטל Seaven Heaven וישנו שם ב-15 פאונד לבן אדם. לבלו-הול נסענו במונית שזה גם היה טנדר. כל המונית עלתה 40 פאונד והינו שלושה שנסענו. נראה לי אפשר להוריד גם ל-30. הריף בבלו הול פשוט מדהים, חובה לעשות שנורקלינג. מבלו הול הלכנו ברגל, כשעתיים נליכה, צפונה לכפר בדואי ראס אבו גאלום. ההליכה קלה והנוף מדהים. כל האזור זה שמורת טבע. איך שמגיעים לכפר יש חושה מרכזית (סוג של זולה) ועוד כמה חושות. בעל המקום מוחמד. בחור מאוד נחמד ועשה רושם של בן אדם אינטליגנטי. לינה עולה 20 פאונד. אפשר לקנות לשתות ולאכול. חוץ משנינו, ישנו רק 2 אנשים. עברו עוד כמה, אבל הם המשיכו ללגונה. יש ריף נחמד דרומית לכפר, הכניסה אילו מהחושה ולשחות טיפה דרומה. בבוקר המשכנו ברגל צפונה ללגונה הכחולה, שזה פחות משעה הליכה. הנוף עדיין מדהים! הלגונה עצמה פשוט מהימה עם מי טורקיז. יש רק חושות. הלינה עולה 25 פאונד. גם שם אפשר לקנות מים (ליטר וחצי 5-6 פאונד) ואוכל בנפרד. אין מה לגיד אל הלגונה, חייבים לראות בעצמכם! יש רוח חזקה מה שמביא לשם גולשי-רוח. יש ריף יפה מאוד בצד החיצוני של הלגונה, צריך לשחות לשם איזה 200 מטר במים רדודים עד שמגיעים. גם בלגונה לא היו הרבה אנשים, אבל קצת יותר מהראס אבו גלום. בסוף עשינו בדיוק אותה דרך חזרה. 

לגבי מחירים - כניסה בצד ישראלי: 98 שח + 5 שח עמלה בדלפק כניסה בצד המצרי: 75 פאונד אוטובוס טאבה-דהב: 25 פאונד מונית תחנה מרכזית הב-מרכז העיר: 5 פאונד לאדם מונית דהב - בלו הול: 30 או 40 פאונד לכל הג'יפטנדר בקבוק בירה בחנות: 7 פאונד בקבוק רום בחנות: 35-60 פאונד צלחת פול, פלאפל, שקשוקה, צ'יפס: 3-5 פאונד פיתה עם כל הדברים שציינתי מעלה: 5 פאונד

שער חליפין לאפריל 2012: 1 פאונד = 0.65 שח

בקיצור, תבואו לסיני, ולא לראס אל שטן! 

סיכום טיול פסח לאיזור עין חוד`רה - ג`בל בראקה הדרומי. משך המסלול: 4 ימים נטו. רמת קושי: קל-בינוני. מומלץ מאוד, נופים מדהימים, קל לארגון ושווה בעיקר אם האנשים בקבוצה מתחברים טוב וההפסקות בצהריים עוברות בכיף. בנוסף, גם זול! עונה מומלצת: אביב וסתיו.

הכנה לקראת הטיול: יש להתקשר לשייח` חמייד (00-20-10-6670294) ולעדכן אותו כשבוע לפני הטיול כמה אנשים באים, לכמה ימי טיול, ומתי, ולברר את העלויות. השייח יארגן מראש את הדליל והגמלים וגם ידאג לנהג שיגיע לטאבה לאסוף את הקבוצה. יש לשים לב להבדלי השעון כאשר קובעים עם השייח (בפסח בישראל כבר מתחיל שעון קיץ ואצלם עוד לא).

עלויות: אם לא יהיה שינוי, המחיר (בלירות ליום טיול) הוא 60 לגמל, 60 לשייח` ו-60 לדליל. 5 גמלים הספיקו אצלנו מעל ומעבר ל-11 מטיילים. כלומר שילמנו בסך הכל 420 לי``מ/יום. בסוף הטיול נתנו לדליל ולמגמלים טיפ של 200 לי``מ, הם היו עלא-כיפק.

הגעה: מחיר הנסיעה מטאבה לשייח` במיניבוס 14 מקומות היה 500 לירות בסך הכל. אם הנסיעה כוללת עצירה בנואיבה, יש לסגור זאת עם הנהג מראש. משך הנסיעה מטאבה לשייח` כשעתיים. לדעתי מומלץ להגיע בערב לשייח`, לישון אצלו ולסגור את כל פרטי הטיול כבר בערב, כולל לגבי הרכב שמחכה בסוף הטיול לאסוף את הקבוצה. ואז לצאת למסלול למחרת בבוקר.

אם מגיעים לשייח` עצמאית יש לבקש להגיע לעין חוד`רה, וכשמתקרבים לאיזור, לבקש להגיע לשייח` חמייד. אם הנהג לא מכיר (קשה להאמין, האמת) לתת לו את מספר הנייד של השייח, שידבר איתו ישירות. השייח` נמצא כחמישים מטר מדרום לכביש, בבסיס מצוק אבן חול, שעליו יש שלד משאית עם גרפיטי של סמיילי.

כדאי לקחת דליל? לדעתי, כדאי לקחת דליל, כדי שהתיאום עם המגמלים יהיה טוב ולא נצטרך לחפש אותם... וגם כי הדליל מכיר את השביל הכי יפה, הדיונה הכי מרשימה והצל הכי נוח. החסרון של להיות עם דליל זה שהקבוצה לא לבד ושהמגמלים נוטים להיצמד לקבוצה, למעט, כמובן, היכן שהם לא יכולים לעבור. אם הקבוצה קטנה ואתם יודעים לנווט טוב ויודעים ערבית טוב אפשר להסתדר בלי דליל. הגמלים סוחבים את ציוד הלינה ואת הג`ריקנים עם המים ללילה וליום הטיול הבא.

תיאור המסלול (במפה - משולש מסמן נקודת לינה ומשושה מסמן נקודת הפסקת צהריים): 

יום ראשון: מהשייח` לואדי אבו צוירה - עין חודרה (רחצה בבריכה (3 לי``מ לאחד) והפסקת צהריים)- ואדי אורום לינה.

יום שני: עולים בואדי, חוצים את הכביש והולכים לנוואמיס - עלייה לג`בל מטאמיר- ואדי צפרה.

יום שלישי: ואדי מטאמיר - ביר צפרה ואדי חמם - ואדי אכרי - לינה קרוב לג`בל בראקה.

יום רביעי: טיפוס לפסגה של ג`בל בראקה וירידה דרך הדיונה בדופן המזרחי - הקשת של ג`בל מחרום - דיונת דודא המדהימה - ואדי חדבה - סיום בכביש נואיבה - ד`הב. 

החזרה לטאבה עולה כ-500 לירות למיניבוס כנ``ל. אם לא תיאמתם מראש רכב, מחכים כמה דקות על הכביש עד שהרכב הראשון הפנוי עוצר. אם הקבוצה קטנה, רוב הסיכויים שאפילו כולם יכנסו. כמובן, יש אפשרות לעצור בחוף ולהנות קצת מהחופש של סיני.

חזרתי אתמול מארבעה ימים בסיני. עברתי כרגיל עם הרכב. התהליך היה מהיר ויעיל למדי בשני הצדדים, להוציא עיכוב בחזרה בצד הישראלי בגלל בדיקות מתישות לתיירים מיוון. בבתי המלון ובמתחמי החושות הוקמו שערים פשוטים בכניסה והשוק בטרבין הפך למדרחוב- חוץ מזה לא מורגש שום שינוי. כולם מקווים שהשראלים יחזרו בפסח. 

היו מעט מאוד אנשים. הסתובבתי לא מעט באוטו עד לנוייבה. בטרבין היו בקושי 10 ישראלים, ובודדים בראס ופה ושם. בנוסף היו מעט תיירים מאירופה בבתי המלון ובודדים ממש בחושות.

ישנתי ב-King Tarawy, מקום קטן שנמצא בין מלון ספארי לסונסטה (לה פלאיה). אני מאוד ממליץ על המקום למי שמחפש שקט, פשטות, אוכל טוב וקבלת פנים נעימה וידידותית. בעל המקום - סאבר - מדבר עברית סבירה ואנגלית טובה. הטבח - אחמד - למד בלבנון ומבשל טוב. כאמור האירוח מעולה, לא מעיק או מתחנף. סאבר מבדר עברית די טוב ושניהם דוברי אנגלית.

הפעם הייתי שם לבד אבל בקיץ היינו עם הילדים (4 ו-8). לבן שלי אסור לאכול קמח חיטה (צליאק) ואחמד אפה לו פיתות ופיצות עם קמח שהבאנו מהבית. החוף יפה, אם כי יש לא מעט אבנים ובקיץ המון קיפודי ים. 

גם עכשיו הייתי בים והיה ממש כיף. בלילה היה קריר אך נעים; בערב האחרון ירד גשם במשך 15 דקות, הצטופפנו במטבח עד יעבור זעם. המחירים בטווח הרגיל של החושות. אני ממליץ בחום על נסיעה לסיני בתקופה זו, ולקינג טראווי.

הנה דיווח מקיף על החופשה המדהימה שעשינו במהלך ששת הימים האחרונים בטרבין, תתכוננו לכמה הפתעות. לקחנו אוטובוס לאילת. ב-4 וחצי לפנות בוקר בחשכה מוחלטת כבר היינו במעבר הגבול, שהיה ריק, כל הפרוצדורה לקחה לנו כרבע שעה.

כנראה בגלל השעה הקצת לא נוחה החליטו כל נהגי המוניות לעשות עלינו ``קומבינה`` קטנה והחליטו על מחיר קבוע לטרבין- 50 לירות לאדם או כלום, בלית ברירה הסכמנו כי לא היו יותר מידי ברירות... אחרי כ-45 דקות הגענו לטרבין לג`מאל קמפ, וכאן מתחיל סיפור המקום עצמו.

לפני שאמשיך אני חייב לציין משהו למען ההגינות, חבר`ה שהכרנו בסיני התאכסנו ב - Mermaid הסמוך וישנו בחדרים מאוד מאוד דומים לשלנו ב-70 לירות. המים אצלם במקלחת היו אומנם מתוקים אבל לא היו חמים בעוד שאצלנו כן. כך שזה לשיקולכם. אנחנו נשארנו בג`מאל ונהננו עד הגג.

הזולות בג`מאל נמצאות על המים ומאוד נחמד לשכב בהם גם בלי לאכול/לשתות/לקרוא ספר או כל דבר שהוא. האוכל היה פשוט מצויין, הכל, הדגים, העוף בגריל, הטוסטים, הפיצות, האומלטים, השייקים וכמובן הסחלב עם השוקולד האלוהי, השירות מאוד מזכיר את הודו... לכל מנה לוקח להגיע בערך כחצי שעה אבל אם באים מוכנים ולוקחים הכל בחיוך אז סבבה.

קבלו שוס שני: ופה אני לא מדבר רק על שוס אלא על מיתוס של ממש שפשוט נשבר לי מול העיניים.הנרגילות במסעדות השונות הן די זוועתיות.. ניסינו בכמה מקומות והם היו די חלשות... הכי נכון זה לקנות שם נרגילה ולתפעל בעצמכם הטבק שם נורא זול אבל הגחלים על הפנים! לא לגעת בהם!

לגבי צלילות ורצועת החוף עצמה: שנירקולים פשוטים אפשריים בעומק על-יד השונית היפה אבל מבחינת חוף ים טרבין, הוא די מאכזב... ביום השני שם עשינו טיול ג`יפים שבסיומו עשינו שנורקלים בראס א-שטן שהוא פשוט חוף מ-ד-ה-י-ם. ראס א-שטן מרוחק כ-10דקות נסיעה מהטרבין כך שאין בעיה להתנייד ממקום למקום. כאמור ביום השני עשינו טיול ג`יפים שכלל הליכה בקניון השחור, ביקור בשבט בדואים + ארוחה בדואית ובסוף שנורקלים. הטיול עצמו עלה 50 לירות ולא התעלה לרמות גבוהות.

סיכום מסלול ג`בל ברקה הדרומי

מספר מטיילים: 7 השתתפו ,נעם אבנון, ערן רשף, ג`ני בן אהרונס, מירב, חגית שמר, איתי רפפורט ואייל ליברמן.
מספר ימי טיול: 4
עלויות כלליות:
 אשרת מעבר 75 שקל
 אגרת גבול מצרית 25 לירות
 מזון 378 לירות בטרבין
 מונית מהגבול עד לטרבין ועד לואדי רז`לה 560 לירות
 3 גמלים 60 לירות לגמל כולל 60 לירות לשייח סה``כ 240 לירות ליום
 ביום האחרון, היום הרביעי תשלום של 120 לירות להקפצה של הג`יפ ונסיעות פנימיות
 מונית מהגבול לטרבין 350 לירות, מונית חזרה לטרבין מואדי רז`לה 150 לירות.

סה``כ הוצאה כללית לקבוצה 410 שקל ו 411 לירות מצריות בממוצע 130 לירות לבן אדם.
 נהגי מוניות טלפונים בסיני:
 0127722628 עלי
 0105511393 אחמייד חמייד מעין חודרה לנואיבה.

עזרי ניווט:
מפות טופוגרפיות: 1:50000 של ג`בל עילים ,GPS ETREX לאימות נ``צ, מצפן.

עזרים:
תיק יום ותיק גב, פנסי ראש, נרות קטנים, 2 X בנזיניות ( אחת התחרפנה קצת ולא עבדה..), דלק 2 ליטר בנזין שנקנה בסיני (1 שקל לליטר), כפיות, מנשאי מים, קרם הגנה, נעלי הליכה, שקי שינה, אוהלים, פליזים לקור ללילה, כובעי פליז, מכנסיי מטיילים, חולצות רכיבה נושמות להליכה, לדרמן, סירים לבישול. חובה להביא משקפת קטנה טובה.
במסלול עצמו אין מים ויש להצטייד בכמות גדולה של מים שהשייח הקפיץ לנו את החלק השני ליום השלישי עם ג`יפ.

סיפור המסלול:
יום ראשון-
הגעה לגבול (אחרי מעבר בדרך במצפה רמון בחווה של קונרמל ואכילת גבינות), מעבר ונסיעה לכיוון טרבין (עלות של 50 לירות לכל אחד), משם נסיעת לילה (עלות של עוד 30 לירות לכל אחד) לעבר ואדי רז`לה ששם נמצא שייח חמייד. הנהג הוביל אותנו לא לשייח הנכון והמסקנה להגיע באור יום ולא ליפול שדודים ועייפים יום למחרת.
לבסוף בבוקר יצרנו קשר עם השייח וחיכה לנו עוד מיום אתמול ואנחנו בוששנו להגיע ואמר לנו שהוא צריך לארגן שלושה גמלים וזה יקח זמן ובנתיים הוא יקח אותנו להדבת חג`ג`.
בבוקר התאמתנו עם ה GPS עם המפות לנקודת ההתחלה.

נ.צ של מיקום השייח לפי UTM הוא 094997/798523 גובה 732.
הוקפצנו עם ג`יפ ויצרנו קשר עם השייח הנכון ולבסוף הוא אירגן לנו 3 גמלים ומגמל בגיל 70 עם ידיים רועדות, לצערנו.
טלפון הסלולרי של שייח חמייד 00-20-10-6670294. השייח הקפיץ אותנו להדבת חג`ג` שבהם יש את כתובות וציורי קיר של עולי הרגל לסנטה.
משם פנינו לעבר הנואמיס באזימוט 250 מרחק של בערך 4 ק``מ מהדבת חג`ג`. בדרך עוברים את המאהל של היללה שרק ראתה אותנו וישר רצה לעבר מאהל בדרך וכיבדה אותנו בתה מתוק מתוק. משם הגענו לנואמיס ומשם המשכנו לכיוון קבר אום בליחה. שם המתנו למעלה מארבע שעות מחכים למגמל עם הגמלים. עלינו לעבר הנקודה מתחת לג`בל מטאמיר וחיפשנו אותו ולשווא, הקפנו ג`בל מסביב ולא ראינו כלום, הגענו לנקודה ששם היו צרפתים שהיו עם מדריכה וגמלים שנחו להם בשעת הצהריים החמה.

חזרנו מקץ שעה והמשכנו להמתין למגמל,ערן יצא לכיוון הנואמיס, כי חששנו שאם הוא לא יגיע נצטרך לישון בשטח ללא ציוד. אחרי שעה ערן חזר וצעק שהוא רואה את המגמל חאג` ראנם. המשכנו ללכת איתו והוא היה מותש לחלוטין, ומצאנו את מקום השינה שלנו בנ.צ. 098485/814596 לא רחוק ממקום שבו היינו צריכים לטפס ביום למחרת.

יום שני-
ביום השני קמנו והתחלנו להתארגן, ועלינו בדיונה לכיוון ג`בל מטאמיר כאשר קבענו עם חא`ג ראנם להפגש בואדי מטאמיר שנמצא מהצד המערבי של ההר.
הגענו לאחר טיפוס של חצי שעה לעבר האוכף 085744/80399. משם ירדנו בנקיק מקסים לעבר הדיונה שממנה יורדים לצד המערבי של ג`בל מטאמיר, הליכה מפותלת שלא רואים את הואדי בצד המערבי רק לאחר שהערוץ נפתח כך שזה לוקח כמו שעה של ירידה במורד לנ.צ. 085330/802517.
משם ראינו את המגמל וירדנו באזימוט של 270 פחות או יותר עם הואדי. החום היה בלתי נסבל והלכנו וחיפשנו את הדיונה ששם קבענו להפגש עם חא`ג ראנם, במקום שיש מפגש של ואדי אום סיף וואדי ג`אנח. לאחר שעה קלה שוב ראינו ממרחק את הג`יפ של שייח חמייד והוא לקח אותנו טרמפ מרחק של 2 ק``מ עד לדיונה.

שם הורדנו את הציוד ושתינו תה מתוק ושם ניהלנו עם השייח שיחה ארוכה על המשך דרכנו שרצה שנמשיך עם המגמל שלא נאבד את דרכנו אבל התעקשנו ושירטטנו לו על החול של האדמה את המפה כי את המפה הוא לא ידע לקרוא והסברנו לו מה אנחנו רוצים לעשות ולאן נמשיך הלאה.

לאחר שעה קלה המשכנו לצעוד לכיוון גיא שמוביל אותנו לכיוון מזרח ולא ירדנו בכיוון דרום לביר צפירה והתקדמנו במעלה שלוחת ההרים שמעברה קיים ג`בל ברקה ולאחר טיפוס במעלה הדיונה ומעלה עד לאוכף בנ.צ 086689/799549 נ.ג. 858. משם היתה תצפית מקסימה לכיוון ג`בל ברקה וניתן היה לראות את ג`בל מחרום הקטן משמאלה.
מבט אחורה לכיוון מערב ראינו את הדיונה הגדולה ששם פגשנו את השייח ואכלנו את הפיתות החמות שעשו לנו.

לאחר צילומים ומנוחה קלה להסדרת הנשימה, התחלנו לרדת במעלה ההר שמזג האויר נעשה נעים. כמובן שעצרנו להכנת תה ועוגיות במקום שהיה נוח לנוח. לאחר שעה של ירידה הגענו לפתחו של הגיא שממנו ירדנו והגענו לשטח מישורי לחלוטין שממנו ההליכה היתה קצת בחול וקצת בחול נוקשה (סימני ג`יפים נראו על החול) ואחרי חצי שעה של הליכה ראינו מרחוק את דמותו של חא`ג ראנם מקושש שיחים למדורת התה שלו. הגענו לג`בל מחרום הקטן שנקרא על שם הגדול שכן יש פה נקיק שעובר בתוך ההר הקטן ,נ.צ. 087619/799557 ,שם נחתנו בערב ואכלנו מרק חם עם אורז.

יום שלישי-
קמנו לתוך זריחה מקסימה כשמצד אחד לנו ג`בל ברקה ומצד שני מישורי החול הצבעוניים .לא ידענו היכן נפגוש את החא`ג שוב והוא הצביע על הדודה שלא נראתה באופק, שירטטנו לו מפה על האדמה בכדי להסביר לו היכן הוא רוצה להפגש ולשווא. לבסוף החלטנו להפגש בתחתית הדודה שהיא דיונה ענקית לטענתו. עזבנו בחופזה והשארנו לו את הציוד להעמסה והתחלנו בטיפוס ארוך וקשה לכיוון ג`בל ברקה אחרי שלא ידענו בדיוק מהיכן לטפס החלטנו לטפס מהצד שיש בו דיונה משתפכת מהצד הצפון מערבי. הטיפוס היה ארוך אך נפלא, קצת דרדרת ובולדרים קטנים, ולאחר שעה וקצת הגענו לפיסגה בנ.צ. 090620/798769 נ.ג. 1014. התצפית מההר היתה באמת יותר מרהיבה וניתן היה לראות את פסגות ההרים של ההר הגבוה כמו כן באופק את שתי הכיפות הקטנות של אום שומר ורכסי ההרים מרחוק של הרי סעודיה. שוב שם עצרנו לתמונות והכנת תה במעלה ההר עם עוגיות ואכילת שזיפים שגרמו לחלק מאיתנו לעוט על חלקה מסויימת בהר כדי להתפנות מאלמנטים סוערים בגופם.

לאחר שעה קלה התחלנו במורד המזרחי של ההר עד שהתאמתנו על השביל היותר מסודר שיורד ומסומן ברוג`ומים קטנים .לאחר ירידה לא קצרה מגיעים מעין לאין מוצא שכן יש מצוק ,לכן יש לעבור לצד הימני ולחפש ירידה נוחה לעבר הדיונה שניתן לקפוץ אליה. לאחר ריצה של כולם ושחרור אנרגיה בריצה למטה בתוך חול טובעני הגענו לתחתית ההר שממנו ירדנו.
הוצאנו חול מכול מקום שנכנס לתוכנו והמשכנו בהליכה לעבר ג`בל מחרום הקטן, בהליכה קצת מטעה לדעת היכן הוא הג`בל שכן יש שניים ולאחר בדיקה הגענו אל הג`בל שבו יש נקיק גדול שנמצא בגובה כמה מטרים וחוצב בתוכו מראה מקסים וניתן לתפוס שם צל בשמש היוקדת .נ.צ. 091999/798664 נ.ג. 765.
המשכנו בהליכה שוב בחול דיוני לעבר הדודה ,במפה היה מסומן לנו שהדודה נמצאת בנ.צ. כולשהו כאשר מרחוק ראינו משהו שנראה כמו ג`יפ. התלבטנו אם להמשיך בהליכה שנראית אין סופית בשמש כאשר מלאי המים שלנו אוזל לכיוון הג`יפ או לדבוק במסלול הראשוני .לבסוף החלטנו ללכת על הצד הבטוח לדבוק בהליכ ה לעבר הג`יפ.
להפתעתנו גילינו ג`יפ שהמדריך הוא ישראלי והוא לוקח קבוצת ישראלים מבוגרת לטיול ברחבי האיזור. שאלנו אותו שאלות וקיבלנו מהם קצת מים. לגבי המים הוא עזר אבל לגבי השאלות מסתבר שאם עשית את השטח בג`יפ אתה לא מכיר את השטח עד בוריו. הנ.צ של הדודה היה 093977/798434 נ.ג. 766. משם היה מראה מרהיב של דיונות כמו במדבריות ונוצר קו נקי של חול על הכיפה שהיה מקסים והרוח העיפה את החול. שקלנו שוב את מעשינו כי לא ראינו זכר לחאג` ראנם. לבסוף החלטנו שאנו נרד במורד לעבר נחל חדיבה ונגלוש לעבר היציאה לכיוון כביש שארם נואיבה ששם שייח חמייד אמור היה לפגוש אותנו.

שמחים ומאושרים מכמות המים הנוספת שיש לנו, התחלנו בריצה בדיונה כלפי מטה לעבר נחל חדיבה (הבדוואים לא מכירים אותו בשם זה) ומשם היינו צריכים להגיע דרך הואדי לכביש .
ירדנו והגענו לתחתית הנחל ושם נחנו בצל בשעה 14 שהשמש במעלה הרקיע וקופחת בעוז על ראשינו. נ.צ. 093976/798433

אחרי שתית תה והתעפצות בצל,שמענו קולות במורד הואדי. יצאנו לעבר הקולות ומי זה אם לא החא`ג צועק לנו, הוא בקול כעוס אמר בערבית שהוא מחכה לנו מהבוקר והוא היה צריך את כל הדרך חזרה בשביל לחפש אותנו.
הצלחנו להרגיע את הזקן הנרגן הזה ואחרי מנוחה נוספת יצאנו לעברו כאשר הוא חזר למקום מושבו.
מקץ 20 דקות הגענו אל מקום מושבו וישר הוא שאל אם נרצה שהוא יכין ליבה (כנראה שהוא היה רעב מאוד והמתין לנו) לא עברו דקות ספורות וגם הג`יפ של שייח חמייד הגיע למקום.
השמחה היתה גדולה והחלטנו להכין קפה בדואי אמיתי מקפה ``נחלה`` שקנינו בעכו עם וופלות עלית מצויינות. שעת בין הערביים נטתה וחישבנו את מעשינו להמשך המסלול. לבסוף החלטנו שהשייח יקח אותנו לג`בל אום לאחס שאותו נטפס יום למחרת. נפרדנו לשלום מחאג` ראנם וערן נתן לו סכין שוויצרי שהוא מצא במנוחה שלנו מתחת לדודה.

עלינו על הג`יפ ונסענו לעבר המאהל של השייח כאשר אנחנו שוטפים את ואדי ג`יבי הגדול וממשיכים דרך איזור שנקרא מרוואח שבו חטיבת 9 עברה במבצע קדש עד למאהל של השייח ומשם הוא לוקח אותנו לעבר התחתית של ג`בל אום לאחס .098792/814389

בערב היינו הפעם לבד לחלוטין והתברר שהאוהל שלי לא היה בנמצא מה שאומר שאני את הלילה אשן בחוץ (תצא בחוץ ...) וג`יני תישן עם הבנות באוהל. בערב הפגנו הפעם יכולת אלתור והכנו פיתה בגחלים מה שנקרא בשפה הבדואית ``ליבה``, הפעם שידרגנו את הליבה והוספנו לקמח המים והמלח תוספים איכותיים כמו בצל יבש, שום יבש ושמן זית, הכל נקנה בארץ מבעוד מועד.
סוף הדרך של ``ליבה`` היתה שם, ואכלנו אותה לשובע עם פטה מעורבבת בזעתר מהארץ תענוג צרוף. הלכנו לישון עם האלף כוכבים שמישהו שכח לכבות את האור שלהם.

יום רביעי-
קמנו בבוקר איכשהוא בצינת הבוקר הקרירה ומסתבר היה שחגית הקיאה את נשמתה והרגישה רע, אז ג`יני נשארה איתה ואנחנו התארגנו בזריזות ויצאנו לדרכנו במעלה ההר כאשר שביל הליכה ברור נראה לא רחוק ממקום השינה שלנו.
בסביבות שעה 7 בבוקר אחרי טיפוס של שעה ראינו בתחתית ההר את הג`יפ של הבדואי שקבענו איתו שיקח את הדברים שלנו למשמורת במאהל שלו עד שנחזור מהטיפוס והוא לקח את שתי הדמויות הקטנות שנראו למרחוק (ג`יני וחגית) למאהל שלו.
בנתיים המשכנו לטפס ומקץ שעה קלה בטיפוס דרדרתי קל הגענו לפסגה. מהפסגה ניתן היה לראות למרחוק את מקום מושבו של השייח ואת הכביש לסנטה. כמו כן ניתן היה לראות את ההר רום הצעיר שנראה כמו פיתה מעוכה מלמעלה למרות שהוא הר יותר גבוה מאום לאחס. שם עצרנו לשתית תה ועוגיות כמנהגנו בקודש . נ.צ. 098486/814596 נ.ג. 949

אחרי שעה קלה ירדנו באותה דרך שבא עלינו והגענו למאהל שבו ג`יני וחגית חיכו לנו. שם הומתקנו בתה מתוק עם מרווה וחיכינו לשייח חמייד. בנתיים עברה שיירת גמלים והגיעו ממנו בדואים שנראו בלבוש אותנטי לחלוטין ומה שהתברר שאלו גרמנים שעושים טיול רכוב על גמלים והבדואים לקחו אותם לקנות להם מלבושים הכי דנדשים שיכולים להיות לראות גרמני עם גלביה, סנדלים וג`קט חדש זה נראה פתטי לאללה.
השייח הגיע ומשם יצאנו למאהל שלו, שם שוחחנו על נושא הכספים שילמנו לו ועלינו על המונית לעבר החוף ששם היינו יומיים נוספים.

תודות לחזי יצחק שלקחנו ממנו את המפה ועוזר לנו תמיד באשר אנחנו יוצאים לטייל:
http://www.boker.org.il/meida/negev/desert_biking/east_sinai.htm

תמונות מהטיול שלנו ניתן לראות :
http://photos.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=guest.folder&path=200404301843237989&user=noamavnon

http://photos.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=guest.folder&path=200405022339149867&user=noamavnon

http://photos.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=guest.folder&path=200405052253585383&user=noamavnon

http://photos.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=guest.folder&path=200405052317031856&user=noamavnon

רשימת דברים לקנות / להביא:
להביא מהארץ קונים בטרבין
אוכל:
צ`אי מסלה קמח 7 ק``ג
סוכר - 3 ק``ג
נס קפה קופסא , קפה שחור ``נחלה`` X 2 מלח 1/2 ק``ג
ממרח תמרים- קופסא חלב עמיד - 5 ליטר
פרות יבשים משמשים, צימוקים, דבלים, שזיפים, תמרים. - ½ ק``ג מכל סוג חלבה 2 קופסאות
שמן זית חצי ליטר עוגיות 4 אריזות
מרקים אינסטנט - 4 יח` פסטה 4200 גר`
וופלים 3 יח` אורז 2 ק``ג
רסק עגבניות X 3 קופסאות אטריות למרק 3 שקיות
תבלינים: אבקת מרק קופסא, אורגנו שקית, קינמון שקית, שום יבש -300 גר` בצל יבש טונה 7 קופסאות
נענע , לואיזה תירס 5 קופסאות
יין פנטזיה תה 2 חבילות
בצל (6 בצלים) עדיף לקנות בצל יבש בארץ פטה 5 חבילות
מים לשתיה כל אחד 5 ליטר ליום, סה``כ 140 ליטר = 8 קרטונים של מים מינרלים

שונות:
סירים, פינג`ן X 2

כוסות
כפות וכפיות מתכת
סבון כלים וסקוצ`
שקיות אשפה מאיזה מגה או משו כזה מה שבא לך
בנזיניות + שני המיכלים של נעם ומיכל של ערן = סה``כ 2 ליטר
חפיסת נרות + 2 חפיסות גפרורים ומציתX2
קרש חיתוך + סכין חיתוך
לדרמן
עזרה ראשונה כללית
סוללות ל GPS X 2 חפיסות
קעריות, סכו``ם חד פעמי

תפריט המזון היה כדלקמן :
ארוחת בוקר:
דייסת קוואקר עם קינמון וצימוקים בחלב
תה / קפה

ארוחת צהריים:
פיתות עם פטה וטונה
משהו מתוק חלבה / ממרח תמרים
קפה / תה

ארוחת ערב:
אורז / פסטה - יומיים אורז ויומיים פסטה
מרק כל ערב
קפה / תה

לעצירות במשך היום: פרות יבשים, עוגיות, וופלים.

מסלול מרשים האורך 3-5 ימים, במסלול שדות פרגים לתעשיית האופיום באביב, וקנביס בקיץ, תופעות גיאולוגיות מעניינות, בוסתנים חצי פורחים באביב, מעיינות, בורות ובארות, וכמובן נוף מרהיב מפסגת האום שומר. באביב אין בעיית מים וניתן לתכנן על מפגש מקור מים כל חצי יום (מוית זלקה נכון לאביב תשס``ד יבשה). את המסלול ניתן לצלוח גם ללא מדריך במידה ויש בידכם נסיון מספיק מפה ספר ואו סיפור דרך טוב. 

ספרו של צור שיזף מצרים וסיני ממש לא מוצלח ולא מומלץ להשתמש בו (וזה לאחר טיול במצרים וסיני עם ספרו, הבחור חסר אחריות, רומנטיקן בלירה, ולדעתי לא היה בחלק מהמקומות עליהם כתב מעולם) ספרו של אברהם שקד- ``בחזרה לסיני`` בהוצאת מסע אחר מוצלח הרבה יותר אך חייבים להוסיף עליו מפה ומומלץ גם סיפור דרך טוב.

הבדווים באביב מעט חששנים בגלל גידולי הפרג אך לאחר שיחת ריכוך קלה מתגלים רובם כמארחים חביבים ואמינים, אלו שפגשתי דיברו ערבית בלבד (פרט לאחד). דרכם תוכלו ללמוד על המצאות מים במקורות השונים.

לאורך הוואדיות ישנם צינורות השקיה אשר הונחו ע``י מגדלי הפרג ניתן לגשת אל נקודות החיבור ולהצטייד במים אך הקפידו מאד לחברם חזרה כהלכה ואם החיבור נראה ככזה שיפתח ולא ייסגר ותרו על כך וחפשו אחד מוצלח יותר.

את המסלול ניתן לעשות כמעט מעגלי דרך המווג`ד וואדי איסלה או לשוב על עקבותיכם בוואדי רומחאן אך הפעם בחצי הגובה בנקב חביב או לחלופין בואדי. לפני הטיפוס לפיסגה ניתן להשאיר את רוב הציוד בבית נסיר - דיר רומחאן (נטוש), העליה לא אורכת פחות משלוש שעות מנקודה זו - חשוב לעקוב אחרי השביל המרוג`ם. והירידה לא פחות משעתיים.

אל תחילת המסלול בעין אום סעידה ניתן להגיע בטנדר (לא חובה 4X4)מדהב. אם בכוונתכם לשלם מחיר הוגן ולא להיקרע צפו למשימה לא קלה (בכל מקרה זו לא משימה קלה למצוא נהג). עשו לעצמכם טובה ותשאלו נהגים בדווים ולא מצרים, האחרונים לא מכירים את השטח, רמאים, גנבים, ולא יאהבו את רעיון הטיול שלכם.

הנסיעה אורכת כשעתיים מדהב כאשר שעה וחצי בשטח, החזרה קצרה יותר, וודאו ככל האפשר שהנהג על אף היותו בדואי מכיר את המקום ונסו לאמת את הדרך עם המפה את המקום תזהו ע``פ הדקלים לצד המעיין בשליש הגובה בצד הדרומי של ערוץ המתחבר בסמוך לנחל הראשי שהגעתם בו (ותמשיכו בו את המסלול)סמוך לפיצול זה ישנה שיטה יפה ומערת אירוח קטנה בסלע בפינה הדרומית של הפיצול. אל תעזבו את הרכב אלמלא אתם בטוחים בנקודת ההתחלה.

מחיר הוגן לנסיעה - הקפצה ואיסוף, הוא 400 לירות, אנו נאלצנו לשלם יותר בגלל קבוצה שיצאה יום קודם והסכימה לשלם סכום אסטרונומי של 1000 לירות - מעט יותר ממשכורת ממוצעת! שלמו כמובן פחות ממחצית בחלק הראשון על מנת להבטיח איסוף מהשטח. אל תסמכו על אפשרות למציאת דליל וגמלים בדרך למסלול (אנו לא פגשנו כאלו).

אם ברצונכם להתחבב על הבדואים במסלול עשו זאת בעזרת קפה שחור משובח מהארץ-כזה חסר שם. ניתן להצטייד במזון - פירות יבשים אורז גבינות עמידות וכו` במכולות בדהב. האורז והפסטה שם מאיכות ירודה ומומלץ להביא מהארץ.