תחבורה ציבורית ומוניות במקסיקו סיטי

אני מסיים כעת טיול של למעלה משבוע במקסיקו סיטי, שכלל נסיעות רבות בעזרת אפליקצית אובר.

היא שימשה אותנו היטב וכמעט ללא תקלות. רכבים עממיים נקיים ובהחלט נוחים.

חלק מהנהגים יודעים או מבינים אנגלית בסיסית. עם אלה שלא - ניתן להיעזר בגוגל טרנסלייט.

עם כמה מהם אפילו הצלחנו לצחוק, לשוחח על מוזיקה מקסיקנית שנשמעה מהרדיו ולהתלונן יחד על הכבישים המשובשים ופסי ההאטה הנוראיים. אחד, שאיתו צחקנו ממש - ביקש בסיום הנסיעה את שמי, בכדי שיוכל לעקוב אחרי בפייסבוק (נאלצתי לאכזבו שאין לי) .

טיפ קטן נוסף: בשעות השקיעה פחות או יותר, עדיף להיות נייחים. העומסים בכבישים פשוט לא הגיוניים.

המטרו של מכסיקו סיטי הוא אולי דרך זולה - גם אם לא תמיד מהירה או נעימה במיוחד - להגיע ממקום למקום. עם זאת, בשעות העומס (בערך בין שש לשמונה בערב, וקרוב לוודאי שגם בשעות מסוימות בבוקר) הנסיעה בו עלולה להיות חווייה קשה מאוד. הצפיפות לא תיאמן - הנוסעים דחוסים כמו סרדינים בקופסא, מילולית. נוסעים שרוצים לרדת בתחנה שלהם צריכים לפעמים לפלס לעצמם דרך תוך שימוש באלימות של ממש - דחיפות ואפילו מכות ונגיחות. האנשים שחוסמים את המעבר מתנגדים גם הם באופן פעיל, כי אם הם ייאלצו לצאת מהקרון הם כנראה לא יצליחו להידחס אליו בחזרה.

אנחנו - שלושה גברים לא קטנים - הצלחנו לרדת רק בזכות טוב לבו של אדם חסון אחד שעמד על הרציף, הושיט לנו יד ופשוט משך אותנו בכוח מבעד למחסום האנושי הרוטט. ואם זה לא מספיק כיף, בשלב מסוים בנסיעה שלנו הייתה תקלה ברכבת (כולל קולות פיצוץ רמים ואפילו התלקחות חביבה על הפסים) והיא נעצרה באמצע שומקום למשך כ-20 דקות. החשמל נפל, הקרון הוחשך לגמרי ומערכת האיוורור הפסיקה לפעול. הזענו כמו בסאונה ונחנקנו כהוגן. זה בהחלט לא היה אחד הרגעים המזהירים של הביקור בבירת מכסיקו.

בקיצור - אל תיכנסו לרכבת התחתית בעד שום הון שבעולם בשעות העומס - ועל אחת כמה וכמה אם אתם סוחבים תרמיל או מזוודה. עם זאת, בכל רכבת יש קרונות מיוחדים לנשים וילדים, ושם המצב עשוי להיות נסבל יותר. חוץ מזה, שלא בשעות העומס המטרו דווקא סביר יחסית. בשעות האלה עדיף להשתמש ב-Uber, שעובד בעיר הזאת מצוין והרבה יותר בטוח מלקחת מונית - עוד בעיה כאובה של מכסיקו סיטי.

הנסיעה מאוד זולה - 5 פזו, שזה שקל וקצת, נכון ליולי 2017. היתרון הגדול - נסיעה מאוד זולה. אבל, הקרונות מאוד ישנים, צפופים, אין מיזוג. נדחפים. והיא לא מגיעה לכל מקום, לא כמו בערים כמו לונדון ופריז. לכן, כדאי להפעיל שיקול דעת אם להשתמש או לא. ולהסתכל היטב במפת המטרו לפני שאתם מחליטים לנסוע איתה.

זיכרו, במקסיקו סיטי לא 'הולכים לאיבוד' ברחובות. אתם יכולים להגיע לרחובות מסוכנים. ולכן כדאי לתכנן היטב את המסלול לפני שיוצאים לדרך.

השתמשנו באפליקציית Uber במקסיקו סיטי. האפליקציה טובה מאוד, מצויינת אם אתם דוברי ספרדית. קצת פחות לטעמי, אם אתם לא. כיוון שמדובר בנהגים שהם 'אנשים מהרחוב' עדיף לתקשר איתם, כדי לברר פרטים מעבר לכתובת היעד.

כל נסיעה בתחבורה הציבורית בעיר (אוטובוסים ורכבת תחתית) מחייבת הצטיידות בכרטיס נסיעות בסגנון רב-קו. עלות הכרטיס סמלית וניתן לקבל אותו במכונה אוטומטית שנמצאת ליד תחנת האוטובוס בשדה התעופה. יחד עם הרכישה מומלץ להטעין את הכרטיס בסכום מסויים (50-60 פסו יכולים להספיק בתור התחלה).

הנסיעות עצמן לא יקרות בכלל, מלבד האוטובוס מהשדה למרכז העיר שמיועד במיוחד לתיריים ועולה כפול (במונחים מקסיקניים) מאוטובוסים רגילים. האוטובוס הזה מגיע לרוב האתרים התיירותיים בעיר ומלווה גם בשוטרים שנמצאים על האוטובוס לשמירה על בטחונם.

שימו לב – לא ניתן לשלם בתוך האוטובוס לנהג בשום אופן, ואם אין לכם כסף בכרטיס לא תוכלו לעלות לנסיעה.

הרכבת התחתית לא הכי פשוטה להבנה וגם למקומיים המנוסים קשה לפעמים להבין איזה קו לקחת לאיזה כיוון. כמו ברוב הערים הגדולות בעולם, גם כאן המטרו יכול להיות צפוף. השירות מסתיים בחצות, אלא אם צויין אחרת.

מבחינת בטחון אישי גם המקסיקנים וגם התיירים מסכימים שאין שום סכנה גורפת לנסוע באמצעי התחבורה הציבוריים (בדגש על המטרובוס האדומים והרכבת תחתית). ישנם אמצעי תחבורה נוספים בעיר שהם אמנם חוקיים לכל דבר אך פחות מתאימים לתיירים, לכן אין טעם לנסות לנסוע בהם כי המחיר זהה פחות או יותר.

הרכבת מאוד מסודרת אבל בשעות העמוסות היא צפופה באופן נוראי (לא כמו הרכבת לתל אביב בבוקר, אלא הרבה רמות מעל של צפיפות), כך שעדיף להמנע ממנה בשעות האלה.

שימו לב, שחלק מהרציף ומהקרונות מיועדים לנשים בלבד, והשילוט לכך הוא רק בספרדית.

לנו היה כ-9 שעות לשרוף במקסיקו סיטי אז החלטנו לצאת לעיר. לשם כך, הפקדנו את התיקים בלוקרים (150 פזוס לשתי מוצ'ילות בלוקר אחד, לכל היום) בטרמינל 2 ישנם שני מקומות של לוקרים, אחד ממש ליד השכרת הרכב Hertz והשני במרכז המבנה.

לאחר כל האזהרות לגבי המוניות, לקחנו אחת הישר מהשדה והיא עלתה לנו 215 פזוס (כ-10-15 דקות נסיעה!) בחזור, עצרנו מונית ורודה, הנהג הפעיל מונה ויצא לנו רק פזוס! אז אם יש לכם אפשרות לצאת מהשדה לעצור משם, זו תהיה האופציה הזולה. רק תוודאו שהמונית נראית מסודרת, ישנו רישיון של הנהג בתוקף עם תמונתו בתוך המונית ותהיו זהירים.

לקחנו מונית מהשדה למרכז (Centro historico) שם מרוכזות כל הנקודות המעניינות. ניגשנו לאינפורמיישן בכדי לקחת מפה- לא היה אז תצטיידו מראש. העיר לא קלה אך במקומות המתויירים היו המון שוטרים והרגשנו יחסית בטוחות.

כמה דברים שחובה לדעת על המטרו במקסיקו סיטי: א. בחלק גדול מהתחנות אין מדרגות נעות, כולל בתחנה שצמודה לשדה התעופה. קחו בחשבון אם אתם באים עם מזוודות. ב. לא ניתן לקנות מראש כרטיס יומי/שבועי. הכרטיסים נמכרים לפני כל נסיעה ועלותם 3 פזו. שווה להצטייד בכמה כרטיסים מראש כדי לא לעמוד כל פעם בתור. ג. במטרו אין איוורור ואין מיזוג. הוא מחניק מאוד, רועש וצפוף כל שעות היממה. ד. הרכבות מגיעות בתדירות גבוהה מאוד - כל דקה בקווים המרכזיים. ה. הקרונות הראשונים בכל רכבת מוקצים לנשים ולילדים (כדי לשמור עליהם מפני הצפיפות והכיוסים). הקרונות הללו בדרך כלל קצת יותר מאווררים. ו. התחנות מסומנות באמצעות ציורים ולא כיתוב, כמקובל בעולם. לכל תחנה יש ציור משלה (ברווז, מזרקה, תותח וכו'). שווה לזכור באיזה ציור אתם צריכים לרדת... 

תחנת האוטובוסים הצפונית במקסיקו סיטי ענקית בגודלה. יש בה מספר סוכנויות נסיעות, לכן מומלץ להגיע אליה מספיק זמן לפני הנסיעה הרצויה ולהשוות מחירים. התעלמו מכל הנודניקים בכניסה לתחנה וגשו ישר לדלפקים של החברות הרלוונטיות.

מאד מומלץ להשתמש ברכבת התחתית – במטרו. כל 5,10 דקות מגיעה רכבת ואחרי פעם או פעמיים כבר יותר קל להתמצא בה.

להלן הסבר קטן על השימוש במטרו: דבר ראשון, ביציאה משדה התעופה יש לקחת את המפה החינמית המצויינת שיש באינפורמיישן. יש שם גם את מפת הרכבות וגם את מפת העיר, כאשר על העיר מסומנות תחנות המטרו השונות.

קווי המטרו ממוספרים וכל אחד הוא בצבע שונה. לכל קו יש שני כיווני נסיעה המצוינים ע"פ התחנה האחרונה בקו, נקרא Diraction. 

לכל תחנה יש שם וסמל/ציור משלה. ישנן תחנות פשוטות שעובר בהן רק קו אחד וישנן תחנות מרכזיות שעוברים בהן 2 ואף 3 קווים שונים שבהם ניתן להחליף את הקו. יש שלט שמתחיל ב-C שמראה לאן צריך ללכת כדי לעבור קו.

בעמידה על הרציף כדאי לשבור חזק ימינה או שמאלה לתחילת סוף הרכבת, שם פחות צפוף. נסיעה עולה 3 פזו לכיוון. עדיף לקחת כמה כרטיסים כדי לא לעמוד בתור בפעם הבאה. כל זמן שאתם לא תצאו ב "סלידה" (משערי הברזל/המחסומים) אז יהיה ניתן לרדת לעלות חופשי ואף להחליף קווים.

אני לא הרגשתי כל סכנה בשעות היום כשנסעתי. כמובן שיש חשש לכיוס כי המקום לפעמים צפוף בטירוף, אז לשמור על החפצים והכיסים שלכם.

צרפתי את מפת המטרו וגם תמונות שצילמתי של השלטים השונים של המטרו.

נסיעה נעימה!