מסלול עד שבוע בההרים הלבנים

נסענו לשבוע לניו אינגלנד באוקטובר. זה הזמן של השלכת המרהיבה.

נחתנו בבוסטון. יום 1 טיול בבוסטון. עיר נחמדה אך אין צורך לשהות בה יותר מיום אחד במיוחד מי שחובב טבע.

יום 2- נסענו צפונה עצירה לזמן קצר בעיר האוניברסיטאית קימברידג. עיר יפה. ניתן לקחת שם טיול מאורגן בקמפוסים ובספריות המרשימות. משם נסיעה בכביש 3, 293,93 למנצסטר, קונקורד, לרקוניה דרך אגם Lake Winnipesaukee עש לנורת' קונאויי. לינה בעיר. לידה הרבה מרכזי קניות מוזלים וללא מס. כדאי למי שמעוניין בקניות.

יום 3- נסיעה הרים הלבנים. היום רגוע יחסית מתחילים דרך כביש 16 צפונה מנורת קונאוי ופונים מערבה בתוך העיר ל River St ומשם מחפשים שילוט למצוק קתדרל לדג' (Cathedral Ledge) ותצפית על אגם אקו (Echo) . משם ממשיכים על כביש 302. יש המון מסלולים מומלץ קרופורד נוצ' ורכבת שעולה להר וושינגטון.חזרה לנורת' קונואי ללינה.

יום 4 - כביש 112 היפה ביותר בהרים הלבנים Kancamagus Pass. לשים לב לשלם בתחילת הכביש על יום חניה שלא תקבלו דוח. כל מקום שעוצרים בכביש הזה מרהיב. מומלץ במיוחד קניון Lost River George, Lily Pond, Suger Hill, מפלי Sabbaday ועוד המון מקומות יפים.כביש 12 נגמר בעיר Lincoln ומשם נסענו ללינה עד לStowe בורמונט.

יום 5- אזור מונטפלייה וברלינגטון ואגם צמפלין, . יש המון מה לעשות בסביבה תלוי מה שאוהבים.לינה לילה נוסף לסטואי עיירת סקי חביבה מאוד עם המון מקומות לאכול.

יום 6- נסיעה דרומה בכביש מדהים להרים הירוקים רוב הדרך על כביש 100 דרך העירה החמודה Woodstock לא להתבלבל עם העיר השניה המפורסמת באותו השם שנמצאת במדינת ניו יורק כל הדרך יפיפיה פשוט לעצור ולטייל. הגעה ללינה בבנינגטון ולמחרת נסיעה למנהטן.

ההרים הלבנים! הגענו לטיול בבוסטון בסוף אוקטובר, ונסענו לכמה ימים בהרים הלבנים. אחד הנופים הכי יפים שיצא לנו לראות, ועוד בלי להגיע להרים.

האיזור הזה מלא בעצים בצבעי צהוב, כתום, מייפל, אדום ובורדו. פשוט מדהים! לנו יצא ממש מזל, איכשהו הגענו ממש במעבר בין הסתיו לחורף, היו המון עצים יפים וצבעוניים, וככל שהתקרבנו להרים הלבנים, ראינו הרבה שלג במסלולים והיה ממש כיף לטייל בשבילים לבנים.

גם למי שלא טיילן גדול, המסלולים די קלים ולא ארוכים, וממש כיף לטייל ולהינות מהנוף.

אני זוג בני 60+, חובבי הליכה, שילבנו ביקור משפחתי בבוסטון עם שלושה ימי חופשה בהרים הלבנים.

התמקמנו בלינקולן – עיירת תיירים קטנה במרכז האזור, בדירת “צימר” מרווחת הכוללת חדר שינה ענק, סלון מרווח ומטבח מצויד היטב (70 דולר ללילה). דירה כזאת חיונית מאוד, כשמזג האוויר מתקדר והטמפרטורות צונחות לעשר באמצע יוני.

ביום הראשון יצאנו ל-Flume Gorge: מסלול מתוייר מאוד בן שעתיים – שלוש לאורך סדרת מפלים ובתוך קניון צר וארוך. מרשים, ופתיחה טובה לשאר ימי ההליכה המתוכננים. השלמנו את היום בהצטיידות בבגדי חורף קלים בסניף Wallmarkt האזורי.

ביום השני לאחר ביקור והדרכה במרכז הריינג'רים (לא להתבלבל, ה”ריינג'ר המקומי התגלה כסבתא חביבה), שבכניסה לעיירה, בחרנו במסלול של Lincoln Woods. המסלול נמשך ברובו לאורך דרך מסילת רכבת ישנה בה השתמשו חוטבי העצים ביער בשלהי המאה ה-19. הדרך אורכת כחמישה וחצי ק”מ לכל כיוון, עולה במדרון קל ומטפסת סך הכל כ-200 מטר גובה. הליכה מתונה בחורש הירוק, עם הפסקת קפה, טבילת רגליים במיים הקפואים וקצת התחרדנות בשמש – שש שעות טיול.

השלמנו בנסיעה לאורך כביש 302 המפורסם. ביום השלישי יצאנו למסלול Camplaine Falls, מסלול של שבעה ק”מ הלוך ושוב בדרך יער צרה, עם שיפועים מתונים סך כל הפרשי הגובה כ-250 מטרים. הטיול “צמוד” יותר ליער ולפלגי המים הזורמים עד לסדרת המפלים בקצה המסלול. ערכת הקפה הארץ-ישראלית שוב הוכיחה את עצמה כ”שוברת קרח” אמיתית וזימנה לנו הפסקת קפה נעימה עם זוג מקומי. לא, זה לא טיול פסגות ואפילו למאונט וושינגטון לא נסענו – אבל נהננו מכל רגע! יער, מים וקרירות מה צריך יותר?

בתחילת אוקטובר 2009 יצאנו לטיול בעקבות השלכת בצפון מזרח ארה"ב. לקראת הטיול עברנו על רשימות וטיפים באתר אשר סייעו לנו רבות בתכנון הטיול, אנו רואים לעצמנו כחובה נעימה לשתף מטיילים נוספים בניסיון שלנו ובתקווה שיוכלו להפיק תועלת.

טיול של שבוע לנופי השלכת המקסימים של ניו אינגלנד. טיול זוגי רומנטי, ברכב שכור מניו יורק וסיום בבוסטון, זכינו לראות את השלכת בתקופת השיא שלה, זאת לאחר תכנון ומעקב באתרי האינטרנט של השלכת ושל המדינות בהן טיילנו – ניו המפשייר וורמונט, חוויה של שבוע בתוך הטבע במיטבו.

יום שבת 10.10.09: שכירת רכב במנהטן למשך שבוע ויציאה למסלול: מניו יורק בכביש 95. בקונטיקט בכביש 395 צפונה ולהמשיך בכביש 290, משם ב- 495 עד כביש 93. צפונה בכביש 93 עד TILTON לשינה ב-Super8 – לא מוטל להתגאות בו אך נח למסלול שלנו. הגענו בסביבות 8 בערב. 

Super 8 Tilton /Lake Winnipesaukee 7 tilton Rd. NH. Tel – 603-286-8882 One night confirmation number 72047786 Exit 20 I-93 נקודות עניין : כפר השייקרים cuntenbury shakers village כביש 93 יציאה 18 – היה מאוחר מדי ולא נכנסנו.

יום ראשון 11.10.09: מ-TILTON מזרחה בכביש – 3 עד לאגם Winnipesaukee בכביש נוף 11, דרומה וב-Alton צפונה בכביש 28 וממשיכים בכביש נוף 109 עד כביש 25 מזרחה, עד West Ossipee. משם בכביש 16 צפונה עד כביש עד Conway וכניסה לכביש הנוף 112 Cancamagus Higway, מערבה לכיוון Linkoln, כאשר לאורך הדרך אנו עוצרים במספר נקודות עניין. רשימה קיבלנו במרכז המבקרים בכניסה לכביש. עקב לחץ מבקרים – סוף שבוע וחג קולומבוס, שלמחרת הגענו לסופו של הכביש בחשכה. מ-Linkoln יצאנו לשינה ב-Campton Inn.

הגענו לביתה של קרול והתאהבנו במקום ובבעלת הבית - חמישה חדרים להשכרה, כאשר רק שלשה תפוסים. ליום המחרת ביקשנו מקרול להכין לנו ארוחת ערב גם כן. נצא ביציאה 28 על כביש 93 לשינה. לשני לילות. Campton Inn 383 Owl Street Campton NH. Tel- 603-726-4449 [email protected]

מקום נפלא וכדאי לעשותו כבסיס לטיולים יומיים ולשוב אליו בסיומו של יום, להרגשה ביתית חמה כולל ארוחות טובות שניתן להזמין אף את תכולתן –מומלץ ביותר. בכניסה לישוב יש מרכז מבקרים מצוין.

נקודות עניין במסלול ולאורך כביש 112: מקבלים במרכז המבקרים מפה ורשימה של מקומות העניין כולל מרחקים וזמני הליכה. Little squam lake: מ- Conway מערבה תחנת פקחים – תשלום חד פעמי לחניות לאורך הדרך 3 דולר. Lower falls: טיול של כ-20 דקות למפל Sabbaday Falls שביל הליכה בק"מ ה-24 בצד הדרומי. מזג האויר היה מצוין.

יום שני 12.10.09 – יום חג קולומבוס. יצאנו בכביש 3, כביש יפה מאוד ועדיף על 93 המהיר יותר, לעבר Franconia notch וה- flum וביקרנו במרכז המבקרים. התשלום כניסה ויצאנו למסלול היפה ב-Lost River-הביקור יפה מאוד ובמזג אויר טוב המשכנו בכביש 3 עד יציאה 34 להר Cannon. עלינו ברכבל אל פסגתו וסיבוב רגלי בפסגה. כל חצי שעה יוצאת קרונית. היה קר מאוד בפסגה אך יפה מאוד. ירדנו והמשכנו בכביש 3, עד יציאה 36 לעבר Crawford Notch בכביש, אח"כ לכביש 302. כביש יפה מאוד (רצוי מאוד להגיע לכביש זה לא בלחץ של זמן), אך חשנו כבר את מחוגי השעון. הסתפקנו במראה הר וושינגטון, המכוסה בשלג שירד יום קודם. נסענו ל-North Conway לבדוק אפשרות שופינג, עקב אי תשלום מס בניו המפשייר. אמנם קנינו מספר דברים ויצאנו לביתה של קרול, בנסיעה בכביש 112 היפה, אך בחשכה גמורה.

חוזרים ללינה ב-Campton. קרול הכינה ארוחת ערב נפלאה והיינו האורחים היחידים, כך שיכולנו לנהל שיחות נפש. נקודות עניין: Arethusa falls ב-Crawford notch, על כביש 302-ראינו מהרכב, השעה מאוחרת. North Conway - מרכז חנויות מפעל, אמורות להיות זולות. על כביש 302 ליד המפגש עם 112. ליד North Conway - נמצא Echo Lake State Park ובו קיר סלע White horse ledge ושביל לאורך האגם. 

נקודות עניין: Franconia notch, ערוץ נהר צר - במקום היה The Old Man of the Mountain, מרכז מבקרים בערוץ הנהר Flum Gorge. טיול קצר ויפה של כ-15 דקות, בין יציאות 34A ו-34B, מתחנת Besin בריכת גרניט מקסימה. Echo lake ביציאה 34C.

יום שלישי 13.10.09: התעוררנו לבוקר מושלג - מראות שלג יפים ליד הבית וצילומים ויוצאים לכיוון ורמונט. לכביש 3 פעם נוספת, אך במזג אויר אחר ושוב אותם מקומות אך מראה אחר חורפי יותר, צפונה עד יציאה 32 מערבה ב-112 עד המעבר מניו המפשייר לוורמונט Wells River ומשם המשך בכביש 302 מערבה. המעבר מניו המפשייר לוורמונט מורגש מאוד ,מראות אחרים.

יגאל ורוחמה (רז) גוטסדינר.

הר וושינגטון בניו המפשיר מצוין בספרי הטיולים כמקום שאסור לפספס, וחובה להעפיל אל פסגתו - ברכב. אבל - מומלץ הרבה יותר (גם בגלל שהכביש למכוניות נסגר לעתים קרובות בשל תנאי מזג האויר, וגם בשביל החוויה) להעפיל אל הפסגה - ברגל.

צריך להתעדכן לפני היציאה באחד ממרכזי המבקרים במצב מזג האויר, הרוחות וכו`, ולהערך בהתאם - כשאנחנו טיפסנו, הטמפרטורה בפסגה היתה 24- מעלות צלזיוס, כלומר קר מאד, ולכן גם התלבשנו בהתאם. אל תבהלו אם כל המטיילים מסביבכם מצוידים בציוד המובחר ביותר של החברות היקרות ביותר(הם סתם נהנים להשוויץ...) - אנחנו טיפסנו בלי ציוד מיוחד, ואין שום צורך בו! הטיפוס לפסגה נועד, בתקופת החורף, לאנשים שמסוגלים ללכת ולהתאמץ, אבל בשום צורה לא צריך להיות מטפס הרים מקצועי בשביל זה. השביל כולו מלא בקרח ושלג, מה שהופך את הטיפוס לאיטי יותר אבל גם ליפה במיוחד, לאורך הדרך ניתן לראות נטיפים וזקיפים של קרח, פלגים חצי קפואים, גושי שלג ענקיים נופלים, ועוד ועוד דברים שלא זכינו לראות כמעט בשום מקום ברחבי ארצות הברית. את הסימון של השביל ניתן לראות אפילו תחת מעטה שלג כבד, דבר שהופך את הטיפוס ללא מסובך במיוחד להתמצאות. למי שמחפש עוד הרפתקה, ניתן גם לבלות את הלילה בשלטר למעלה, פרטים במרכזי המבקרים.

זהו, הטיפוס באמת מדהים, הנוף עוצר נשימה, גם הקור עוצר נשימה, במיוחד לישראלים כמונו שבשבילם 0 מעלות בירושלים זה שיא שיא הקור, אבל זה חלק מהחוויה.... אסור לפספס, בשביל האתגר האישי, ובעיקר בשביל מבטי ההערצה שהריינג`רים בשאר הפארקים שלחו בנו כשסיפרנו להם, כמה ימים אחר כך, שטיפסנו על הר וושינגטון..... שווה.