מסלול עד שבוע בההרים הלבנים ”הר וושינגטון - פסגה ששווה לכבוש ברגל“

הר וושינגטון בניו המפשיר מצוין בספרי הטיולים כמקום שאסור לפספס, וחובה להעפיל אל פסגתו - ברכב. אבל - מומלץ הרבה יותר (גם בגלל שהכביש למכוניות נסגר לעתים קרובות בשל תנאי מזג האויר, וגם בשביל החוויה) להעפיל אל הפסגה - ברגל.

צריך להתעדכן לפני היציאה באחד ממרכזי המבקרים במצב מזג האויר, הרוחות וכו`, ולהערך בהתאם - כשאנחנו טיפסנו, הטמפרטורה בפסגה היתה 24- מעלות צלזיוס, כלומר קר מאד, ולכן גם התלבשנו בהתאם. אל תבהלו אם כל המטיילים מסביבכם מצוידים בציוד המובחר ביותר של החברות היקרות ביותר(הם סתם נהנים להשוויץ...) - אנחנו טיפסנו בלי ציוד מיוחד, ואין שום צורך בו! הטיפוס לפסגה נועד, בתקופת החורף, לאנשים שמסוגלים ללכת ולהתאמץ, אבל בשום צורה לא צריך להיות מטפס הרים מקצועי בשביל זה. השביל כולו מלא בקרח ושלג, מה שהופך את הטיפוס לאיטי יותר אבל גם ליפה במיוחד, לאורך הדרך ניתן לראות נטיפים וזקיפים של קרח, פלגים חצי קפואים, גושי שלג ענקיים נופלים, ועוד ועוד דברים שלא זכינו לראות כמעט בשום מקום ברחבי ארצות הברית. את הסימון של השביל ניתן לראות אפילו תחת מעטה שלג כבד, דבר שהופך את הטיפוס ללא מסובך במיוחד להתמצאות. למי שמחפש עוד הרפתקה, ניתן גם לבלות את הלילה בשלטר למעלה, פרטים במרכזי המבקרים.

זהו, הטיפוס באמת מדהים, הנוף עוצר נשימה, גם הקור עוצר נשימה, במיוחד לישראלים כמונו שבשבילם 0 מעלות בירושלים זה שיא שיא הקור, אבל זה חלק מהחוויה.... אסור לפספס, בשביל האתגר האישי, ובעיקר בשביל מבטי ההערצה שהריינג`רים בשאר הפארקים שלחו בנו כשסיפרנו להם, כמה ימים אחר כך, שטיפסנו על הר וושינגטון..... שווה.