ציון וסיון בקוסטה ריקה/ יומן מסע
אנחנו זוג בגילאי 30 וקצת, שלמרות אזהרות על גשם נסע לטיול בספטמבר- העונה הגשומה.
המסלול שלנו בקצרה:
יום1: נחיתה בסאן חוזה (בעצם זה באלחואלה) והגעה למלון באלחואלה
יום 2: הר געש פואס, מפלי לה פאז/ גן חיות שיקומי zoo ave
יום 3: השכרת רכב+ לה פורטונה והר הגעש ארנאל
יום 4: קניו נגרו
יום 5: רינקון דה לה וייחה
יום 6: ברזיליטו/ תמרינדו
יום 7: סמרה
יום 8:מונטה וורדה
יום 9: קנופי
יום 10: החזרת רכב לאלחואלה+ נסיעה למנואל אנטוניו
יום 11: מנואל אנטוניו
יום 12: נסיעה לאוביטה+ מפלים
יום 13: אוביטה- שייט לוויתנים
יום 14: אוביטה
יום 15: נסיעה לפורטו חימנז
יום 16: חוף פוארטו חימנז
יום 17: קורקובדו סיור יומי
יום 18: נסיעה לבוקאס דל טורו, פנמה
יום 19: בוקאס דל טורו
יום 20: בוקאס דל טורו- סיור דולפינים
יום 21: קאוויטה
יום 22: קאוויטה- שנורקלינג
יום 23: קאויטה- יום טיול בפוארטו וויחו
יום 24: קאוויטה- סיור שוקולד
יום 25: קאוויטה- רכיבה על סוסים
יום 26: סאן חוזה
קצת על טיול בעונה הגשומה: הגשם כמעט יומיומי ונע בין חצי שעה לחצי יממה, כשרוב הזמן הוא נגמר אחרי שעתיים בערך (בדיוק בזמן למנוחת צהריים אחרי יום טיולים). בצד הקאריבי כמעט לא היה גשם בכלל. עם זאת, עדיין חם גם כשגשום והיתרון הגדול הוא שאפשר לטייל במחירים שפויים, עם מלא הנחות, יחס מועדף ובלי מלא תיירים :). סה"כ בכל הטיול רק יומיים היו עם גשם שהפריע לנו לתוכניות. בקיצור- מומלץ!!
לינה: את כל המלונות, חוץ מהמלון ללילה הראשון, הזמנו דרך אתר booking, כמה ימים (לפעמים אפילו באותו יום) לפני ההגעה. תמיד היה מקום אבל לפעמים, אם מחכים יותר מדי, נשארים עם החדר היקר או הגרוע... עוד טיפ קטן בנושא- כשאתם מגיעים למלון שהזמנתם בקשו לראות חדר נוסף לפני שתתמקמו. הרבה פעמים יש חדרים יותר טובים באותו מחיר או בכמה דולרים יותר (ולפעמים אם תבקשו תקבלו את החדר המשודרג ללא תוספת תשלום).
רכב: בכל האזורים שאליהם הגענו לא היה צורך אמיתי ב4*4, אפילו שהיינו בעונה הרטובה. ראינו רכבים פשוטים מאוד של מקומיים שעקפו אותנו בקלות. עם זאת, יוצא הדופן היחיד במקרה זה הוא הפארק הלאומי רינקון דה לה ויחה, שם הדרך הייתה קשה גם לג'יפ שלנו. אז אם אתם מתכננים להגיע לשם (ואנחנו מאוד ממליצים) כדאי לקחת את זה בחשבון.
אוטובוסים: ממש לא צריך לעשות טיול כוכב עם אוטובוסים! במהלך כל המסלול שלנו, מהרגע שהחזרנו את הרכב, לא חזרנו לסאן חוזה עד הרגע האחרון. יש אוטובוסים כמעט לכל חור וממש אין טעם לחזור כל פעם לסן חוזה. הנסיעה באוטובוסים משתלמת מאוד וסה"כ הייתה דיי נוחה, בטוחה ופשוטה. נעזרנו המון במקומיים וגם באתר האינטרנט הבא: http://horariodebus.com/EN/cr/index.php עם זאת חשוב להגיע תמיד 10 דקות לפחות לפני הזמן ולקחת בערבון מוגבל את השעות הכתובות. חוץ מפעם אחת בה פספסנו את האוטובוס, חילופי האוטובוסים היו מתוזמנים מעולה וזמני ההמתנה היו קצרים.
המסלול שלנו בפירוט:
יום 1: הגעה בשבת בצהריים לאלחואלה. בשדה התעופה יש עמדת מידע למטייל בה הצטיידנו במגוון מפות בחינם. יוצאים מהשדה, לוקחים מונית מטעם המלון ומגיעים תוך רבע שעה (פקקים בדרך).
* מלון suits& la guaria inn שאותו הזמנו מהארץ דרך airbnb. כ35 דולר ללילה כולל ארוחת בוקר קלה, הסעה משדה התעופה (לקחנו מונית לפי ההנחיות שלהם והם שילמו- דאגנו שהנהג יתקשר אליהם לוודא), ובריכה שלא השתמשנו בה. בהתחלה קיבלנו חדר נוראי שבכלל לא תאם לתמונות אבל אחרי שדיברנו עם הקבלה העבירו אותנו לחדר נהדר צמוד לגינה.
יום 2: בליל ההגעה לא נרדמנו אז טיילנו קצת ומצאנו נהג מונית שיקח אותנו על הבוקר (7:00) מהמלון לפואס ומפלי לה פאז. (70$ ועוד 10 טיפ- בדיעבד אם אתם לא הפוכים מהטיסה ואין לכם בעיה עם כבישים עדיף להשכיר רכב).
- הר הגעש פואס מהממם וכמו שכבר אמרו, חשוב להגיע מוקדם אחרת הכל עננים.( סהכ 7.5 במדד ציון וסיון)
- משם למפלי לה פאז, שדרשו 40$ לאדם! לא נראה לנו המחיר אז במקום ביקשנו מהנהג לקחת אותנו לzoo ave, - זהו גן חיות שיקומי עם תצוגה מגניבה שמדמה את המצב בטבע וצריך לחפש את החיות בתוך כל הצמחייה. הגן משקם חיות פרא ומחזיר אותם חזרה לטבע. סה"כ חוויה נחמדה, אולי יותר למשפחות (6.5 במדד ציון וסיון).
בחזרה למלון- בריאן, הבחור המקסים בקבלה של המלון (שגם עזר לנו מאוד כל הדרך בכל שאלה שהיתה לנו דרך הווטסאפ), ארגן לנו השכרת רכב:
קרלוס הוא הבעלים של rent a car באלחואלה סיפק שירות נהדר. שכרנו דיהטסו 4*4 לשבוע ב59$ ליום כולל כל הביטוחים ו gps (שבלעדיו לא היינו מסתדרים לעולם).
קרלוס אפילו הציע שאם ניקח רכב ליותר זמן הוא יוריד את המחיר ל55$.
יום 3: קרלוס מביא את הרכב ויוצאים ללה פורטונה/ארנל.
חשוב! על פי הבעלים של המלון בלה פורטונה ( העיירה למרגלות ארנל), בשלוש השנים האחרונות אין התפרצויות של הר הגעש בכלל ואין מה לחפש לבה מתפרצת באמצע הלילה. הר הגעש עצמו מאוד מרשים אבל הכי הרבה שתראו מבחינת פעילות וולקנית זה קצת עשן. זה מגניב אבל בגלל שציפינו ליותר זה קצת אכזב...
*מלון vilas vilma : http://www.booking.com/hotel/cr/villas-vilma.html
המלון ממוקם ממש למרגלות הר הגעש ורואים אותו מכל החדרים ומהבריכה המגניבה ביותר. קיבלנו חדר מרווח מאוד עם מזגן ומקרר ומרפסת עם ערסל וכסאות עץ שמשקיפה להר.
הגענו ונכנסנו ישר לבריכה אבל תוך חצי שעה התחיל גשם. חיכינו קצת בחדר והחלטנו שזאת הזדמנות מצויינת ללכת למעיינות חמים.
√ מעיינות באלדי: דרך המלון קנינו כרטיס יומי (28$ לאדם- במקום עצמו זה יותר יקר). המעיינות נמצאים כמה דקות נסיעה מהמלון ופתוחים עד 22:00 בלילה (אנחנו הגענו ב17:00 והספיקו לנו קצת פחות מ4שעות שם. בכניסה מקבלים צמיד. אם אתם רוצים מגבת צריך להשאיר פקדון 10k קולון למגבת. יש גם לוקרים בתשלום. אנחנו פשוט השארנו הכל באוטו (יש שומר) ונכנסנו עם בגדי ים ומטריה. ככל שעולים למעלה המים יותר חמים. בדרך למטה יש גם מגלשות מים מגניבות ממש (בחושך אפילו מפחיד). אם אתם בעניין אז גם יש בר בתוך הבריכות ונחמד לשתות שם משהו (המחיר כמובן בהתאם...)
(8 במדד ציון וסיון)
יום 4: אורזים את עצמנו, תמונה אחרונה על רקע לוע הר הגעש המעשן ( שבדיוק התנקה מעננים) ויוצאים לקניו נגרו לשיט על הנהר. כאן נפגשנו לראשונה בכבישים לא סלולים. בהתחלה נסענו ממש לאט, עד שעקפה אותנו טרנטה קטנה ב 60 קמש והבנו שאם הוא יכול גם אנחנו יכולים (אבל עדיין לא עברנו את ה 40 קמש...). הדרך ארוכככההה בעיקר בגלל שהכביש לא נוח וכל האוטו רועד ואי אפשר לסוע מהר.
מגיעים עד המזח עצמו ושם יש סיורים שיוצאים. עלה לנו 60$ לאדם (לאחר מיקוח קל) אבל היינו בסירה לבד והסיור נמשך 3שעות. בהתחלה זה מגניב, אח"כ כבר קצת נמאס. המדריך תותח ומזהה כל חיה אפשרית! ראינו עטלפי עצים במרחק נגיעה, לטאות ישו (בסיליסק), איגואנות, מליון סוגי ציפורי מים, קיימנים, עצלן, שאגנים, קפוצ'ונים ( את כל הקופים רואים ממש מרחוק שזה בסדר לשלב הזה אבל במקומות אחרים רואים במרחק נגיעה) ועוד...
(6 במדד ציון וסיון)
סיימנו את הסיור דיי מוקדם והחלטנו לנסוע ליעד הבא- רינקון דה לה וויחה. בדיעבד הייתי ממליצה לנסוע חצי דרך בלבד כי הדרך שוב לא סלולה ולא פשוט להיות ברכב כל כך הרבה זמן.
* מלון רינקוניטו (50$): אחרי שנסענו מלללללאאאאא הגענו בעזרת הgps המהמם שלנו למלון שנמצא רבע שעה נסיעה מהפארק הלאומי. החדרים מרווחים מאוד אבל הברז במקלחת עם חימום חשמלי וזרם חלש ומאכזב, WIFI רק בקבלה/ מסעדה ואין טלויזיה. אם אתם בעניין של להתאחד עם הטבע זה המקום בשבילכם. לזכותו של המלון אני אומר שבלילה רואים שם יותר כוכבים ממה שראיתי כל חיי!! ושהמסעדה טעימה ממש! http://www.booking.com/hotel/cr/rinconcito-lodge.html
יום 5: רינקון דה לה וייחה.
הפארק מחולק לשני חלקים, לשניהם ניתן להכנס באותו כרטיס (15$ לאדם) אז חשוב לשמור עליו. בין שני החלקים ניתן לעבור ברגל או לעשות מסלול מעגלי בראשון, לנסוע לשני ולעשות שם עוד מסלול מעגלי.
החלק הראשון הוא יותר בדגש על היער והמפלים וכולל בריכת מים חמים (עם ריח של גופרית) שניתן להכנס אליה. סה"כ הדרך לא קשה ואפשר לעשות את המסלול ב 3 שעות בכיף. בצד הזה דווקא ראינו פחות חיות, אבל עדיין היו חיות וניתן היה לראות אותן בקלות.
לחלק השני נסענו ברכב, נסיעה קצרה יחסית שעוברת דרך שטח פרטי ולכן יש להוסיף עוד 1$ על המעבר (יש שם איש זקן שמחכה בכניסה לשטח שלו ומחכה שרכבים יעברו). היתרון בלעשות את שני החלקים יחד במעבר ברגל הוא שלא משלמים לו על המעבר. בחלק זה של הפארק תראו הרי געש קטנים פעילים שמוציאים עשן רותח ובריכות מים ובוץ מבעבעות, אבלללל אי אפשר להכנס כאן למים... דווקא בחלק הזה ראינו יותר חיות מהצד השני ואפילו הייתה קבוצת קפוצ'ונים שהגיעה ממש קרוב אלינו ואחד מהם איים עלינו עם ענף :)
סה"כ במדד ציון וסיון: 8
סיימנו את שני המסלולים יחסית מוקדם והחלטנו לצאת לכיוון החוף הפאסיפי. הכיוון הראשוני היה לחוף פלמינגו. הגענו לקבינס פלמינגו, הוסטל מזעזע, יקר ובלי מים חמים. היינו ממש מזועזעים אז החלטנו לעבור לחוף הצמוד והמהמם - ברזיליטו.
* מלון: ברזיליטו הוטל. נמצא על החוף ממש. קיבלנו (באותו מחיר של ההוסטל הקודם, 50$ כולל מיסים) חדר ענק עם מרפסת ונוף לים, ערסל ופינת ישיבה בחוץ, מזגן ומאוורר בחדר וקפה חינם כל היום. אחד המלונות היותר מפנקים ומומלצים שהיינו בהם! יש להם גם חדרים יותר זולים בלי נוף לים (30$ לפי מה שהבנתי). http://www.booking.com/hotel/cr/brasilito.html
@ אוכל: מחוץ למלון נמצאת הסודה של מילטון (Soda el Coco). אדם מדהים שמאוד אוהב אנשים בכלל וישראלים בפרט. המחירים אחלה והאוכל טעים. את כל הארוחות שלנו באזור אכלנו אצלו.
יום 6: תמרינדו/ ברזיליטו.
שמענו המון על תמרינדו והיא היתה רק כמה דקות נסיעה אז החלטנו ללכת לבדוק. החוף תיירותי מאוד. כשהגענו לחניון הציבורי בקצה החוף בדקנו עם החנויות שמותר לחנות ואחרי שחנינו הגיע מסומם אחד שדרש כסף על החניה. כשסירבנו הוא אמר שלא נאשים אותו אם משהו קורה לאוטו בזמן שלא נהיה... בקיצור, הזזנו את הרכב לאזור של תחילת החוף וישבנו שם במסעדה לארוחת בוקר. אפשר לשכור גלשן/ לקחת שיעור גלישה/ לרכב על סוסים... הכל יקר. אנחנו בעיקר נהנו מלהסתכל על הגולשים ולרבוץ על הערסלים של המסעדה בזמן שאיגואנה ענקית אוכלת דשא מאחורינו (אמיתי!)
יום 7: סמרה
רצינו לבדוק עוד חופים ולא להתקע בברזיליטו (מדהים ככל שיהיה), אז נסענו עוד קצת דרומה לסמרה.
* מלון: la dolce vita http://www.booking.com/hotel/cr/la-dolce-vita-playa-samara.html
זו קבוצת חדרים על החוף ממש. כשהגענו המקום היה עדיין בבניה ולא אמרו על זה כלום בהזמנה (רועש מ9 עד 17). החדר קצת קטן ועדיין היה ריח של צבע לעץ, מזגן נייד קצת מרעיש, מאוורר ושוב הברז החשמלי המוזר במקלחת :( ואם כל זה לא הספיק, בלילה המועדון הצמוד ערך מסיבה והיה מלא רעש (מזל שהסתיימה מוקדם). ועם זאת, המיטה הכי נוחה שהיתה לנו עד כה בטיול, השינה הכי טובה וארוחת בוקר מפנקת לנוף של ים עם סוסים מטיילים בו חופשיים.
יום 8: מונטה וורדה
אחרי ארוחת הבוקר בסמרה התחלנו לנסוע לכיוון מונטה וורדה וסנטה אלנה. אלו הן שתי עיירות צמודות איי שם בקצה של הר ממש גבוה (ולכן היער כאן הוא יער ענן?) שהגישה אליהן היא בכביש כורכר ארוךךך ומפותל עם נופים פנורמיים מרשימים. באזור הזה קרררר ולכן לרוב המקומות אין (וגם לא צריך) מזגן.
סנטה אלנה היא העיירה היותר גדולה ושוקקת חיים (במונחים של קוסטה ריקה זה בערך כמו מצפה רמון...כך שגם אם אתם בקטע של להיות מבודדים זה תופס). לעומתה מונטה וורדה היא בעיקר כמה בתים והוסטלים יקרים לאורך הכביש שמוביל לשמורה.
* מלון: סוורגה אין בסנטה אלנה 35$ כולל ארוחת בוקר (לחם, קפה ופירות). http://www.booking.com/hotel/cr/savegre-inn-monteverde.html
הוסטל חמוד עם נוף מטורף של היער מחדר השינה, מקלחת עם זרם מעולה. ממוקם קרוב למרכז ולסופרמרקט גדול. מטבח משותף עם נוף ליער שבו שדרגנו את ארוחת הבוקר עם חביתות שהכנו לעצמנו. בעל המקום חמוד ומאוד עוזר. ניתן לסגור אצלו את כל האטרקציות (סיור קפה, סיור לילה וכמובן קנופי ועוד).
@ אוכל: מרכז סנטה אלנה מורכב מ 3 כבישים שיוצרים משולש בו נמצאות רוב החנויות והסופר הגדול. על הרחוב הראשון המוביל לעיירה ( היחיד שמישורי) יש מזנון אוכל רחוב קטן עם אוכל מעולה (!) וזול. אנחנו ניסינו את ההמבורגר עם האבוקדו ואת הקסדייה גבינה ועוף, שניהם מעולים.
@ אם בא לכם מקום רומנטי לכו למסעדה שנמצאת באותו הרחוב שבנויה סביב עץ ענק (שווה גם רק להכנס להתרשם)
@ קפה מעולה יש בהצטלבות של קצה הרחוב המישורי עם הרחוב ה"יורד" שמאלה.
יום 9: מונטה וורדה - קנופי
√ קנופי אבנטורה: 40$ לאדם ( הנחת מזומן) , כולל סופרמן (גלישה ללא אחיזה בחבל) וטרזן (קצת כמו באנג'י אבל שונה, 40 מטר גובה). לאורך כל הטיול תראו המון מקומות שמציעים קנופי אבל במונטה וורדה זה הכי ארוך, מקצועי ושווה. אנחנו בדקנו גם חברות מתחרות ולאחר שהבנו שהן מציעות פחות או יותר אותו דבר נתנו למחיר לקבוע. סה"כ במדד ציון וסיון: 9.5 (לא לפספס!!)
יום 10: חוזרים לאלחואלה להחזיר את הרכב. קרלוס (בעל סוכנות הרכב) מסיע אותנו מאלחואלה לסאן חוזה תמורת 20$ ואנחנו תופסים את האוטובוס למנואל אנטוניו (4 שעות נסיעה). הנהג מכיר את המלונות באזור ויודע להגיד לכם איפה לרדת. סה"כ חוויה לא רעה.
* מלון: peace of paradise. http://www.booking.com/hotel/cr/peace-of-paradise.html
ממוקם בעיירה פונטארנס שנמצאת 50 מטר ממנואל אנטוניו ובה יותר קל למצוא מסעדות וסופר. החדר שלנו היה גדול וכלל מרפסת, מאוורר, מטבח פרטי מאובזר, מקרר, מקלחת עם מים חמים וזרם טוב. אם אתם כבר שם עדיף להוסיף כמה שקלים ולקבל את החדר עם המזגן. סה"כ אחלה תמורה למחיר- 25$ ללילה לא כולל מיסים.
יום 11: מנואל אנטוניו. לקחנו אוטובוס מהכביש הראשי (100מטר מהמלון) ותוך כרבע שעה הגענו לתחנה הקרובה לחוף. משם יש הליכה של עוד כמה דקות לעמדת התשלום בכניסה לפארק (16$ לאדם רק על הכניסה. אין הנחה לאף אחד). כבר בדרך יציעו לכם הדרכה בתוספת תשלום. אנחנו הלכנו לבד ולא התחרטנו. השביל ברור ויש הרבה אנשים שהולכים בו. בדרך לחוף ראינו עצלן מקרוב, לטאה (אולי לטאת כוח?) שאוכלת שאריות שקוף קפוצ'ון זורק מהעץ למעלה, איגואנות ועוד... בחוף עצמו יש המון רקונים שחוטפים תיקים של תיירים שלא קשרו אותם. אני ישבתי ליד התיק ואחד החצופים האלה ניסה לחטוף אותו בעודי יושבת שם. גם מלא קופי קפוצ'ון שמגיעים למרחק נגיעה מכם.
(9 במדד ציון וסיון)
@ אוכל: מסעדת el avion : מקום מגניב עם נוף מטורף ומטוס ענק וישן בכניסה שבתוכו יש בר. מחירים יקרים אבל שווה אפילו רק בשביל לשבת לשייק או משקה קל.
יום 12: נסיעה לאוביטה.
שמענו שזאת עונת הלוויתנים (ספטמבר) ושבפארק הלאומי באיינה הכי טוב לראות אותם.
נסיעה: אוטובוס מפונטרנס ( מנואל אנטוניו) לקפוס. האוטובוס עובר כל חצי שעה בערך בכביש הראשי ועולה כמה גרושים וכחצי שעה נסיעה. מקפוס מחכים בתחנה המרכזית לאוטובוס לאוביטה ( עובר גם דרך דומיניקאל- שווה אם אתם אוהבים גלישה). כמה שעות נסיעה והנהג יגיד לכם איפה לרדת.
* מלון: los laureles. http://www.booking.com/hotel/cr/cabinas-los-laureles.html
מקום מעולה עם חדרים מאווררים וממוזגים, מים חמים וזרם חזק, מקרר בחדר וקיבלנו גם מכונת קפה. בעלי המקום מדהימים וארגנו לנו שיט לוויתנים עם שנורקלינג ופירות במחיר הכי זול שיש (56$ לאדם כולל כניסה לפארק והסעה).
יום 13: שיט לוויתנים בפארק הלאומי באיינה.
השייט היה מדהים וראינו אמא וגור לוויתנים. זאת העונה שבה הן באות להמליט באזור כי המים שם חמים ויש שפע של פלנקטון. כאשר הגור גדל הן ממשיכות הלאה. חוויה של פעם בחיים. המים היו עכורים כי יום לפני ירד הרבה גשם כך שלא היה טעם לעשות שנורקלינג.
הכרטיס לפארק תופס ליום שלם ולכן אחרי השיט חזרנו לפארק להמשיך לטייל. בשעות השפל אמור להתגלות אזור שלם בצורת זנב לוויתן מתוך המים ואפשר ללכת עליו מהחוף.
חשוב! אל תשאירו תיקים לבד גם אם נראה לכם שאתם לבד לגמרי. לנו גנבו את התיק עם כל הדברים תוך כמה דקות בהם לא הסתכלנו עליו, כשלא היה אף אחד איתנו בחוף. הם פשוט באו מהג'ונגל שצמוד לחוף ולקחו אותו מתחת לאף שלנו. ואם עלה בדעתכם ללכת לחפש אותם בג'ונגל, אז רק שתדעו שבכל מקום יש שלטים שמזהירים מתנינים באזור! אין ספק שזה מבאס ממש את המשך הטיול... את שאר היום העברנו עם המשטרה...
יום 14: אוביטה
משכנו עוד יום באוביטה בתקווה לבשורות טובות מהמשטרה, ואכן שוטרים באו לקחת תצהיר נוסף אבל לא היו להם יותר מדי חדשות...
יום 15: נסיעה לפורטו חימנז.
מבחינת נסיעות, זו הייתה הכי מעצבנת כי פספסנו את האוטובוס והיינו צריכים להחליף מסלול ולחכות כמה שעות לאוטובוס הבא. מאוביטה לקחנו אוטובוס לפלמר נורטה, שם הולכים לכביש המקביל ומחכים באמצע הכביש ליד כמה חנויות עד שמגיע האוטובוס לפוארטו חימנס.
* מלון: corcovado wiled. http://www.booking.com/hotel/cr/corcovado-wild-hostel.html
בהתחלה קיבלנו חדר בלי מזגן ובלילה השני סגרנו עם כריסטיאן, בעל המקום המקסים, שנעבור לחדר הממוזג באותו מחיר בתנאי שלא נפעיל את המזגן ליותר מכמה שעות ( לא היה צריך יותר- רק מקררים קצת את החדר מהחום של היום וזה מספיק). למקום יש מטבח מצויד היטב והכנו לעצמנו אחלה ארוחות שם ( בשלב הזה כבר הבנו שהאוכל בקוסטה ריקה בעיקר מגעיל ויקר). החיסרון היחיד הוא שאין מים חמים במקלחת ( אבל הם גם לא קפואים...).
יום 16: פוארטו חימנז.
מכיוון שלא הזמנו מקומות מראש לפארק קורקובדו, והגענו אחרי שהבנק והמשרדים נסגרו, לא יכולנו לצאת לטיול ביום למחרת והיינו צריכים להעביר אותו בסביבה הקרובה אז עשינו יום כיף בחוף של העיירה. אם אתם רוצים חוף יותר יפה במרחק שעה וחצי נסיעה נמצא חוף שעליו כריסטיאן המליץ (לא הלכנו).
יום 17: קורקובדו
הפארק הלאומי היחיד בו באמת שווה וצריך לקחת מדריך! (ללא מדריך אין כניסה). הפארק הכי שווה שהיינו בו!
כריסטיאן, בעל ההוסטל, הוא בחור צעיר יליד האזור, עושה סיורים בפארק על בסיס יומיומי ומכיר כל פינה וסלע שם. הוא ארגן לנו ביום ההגעה את התשלום לכניסה לפארק ושילמנו לו 68$ לאדם על ההדרכה + נסיעה בקולקטיבו ( הטנדר/ אוטובוס המקומי)+ כניסה לפארק (אפשר להתכתב איתו במייל לפני והוא יכול לארגן את זה מראש- [email protected] או בווטסאפ בנייד 506-89776128).
עשינו טיול יום בלבד. ההליכה היא לרוב מישורית, ולמרות שיש לחות סה"כ ממש נהננו והיה קליל. החוף והיער הם הכי מרשימים בכל קוסטה ריקה. ראינו ממלללאא חיות וכריסטיאן מזהה כל חיה אפשרית שמדריכים אחרים לידנו לא קלטו בכלל. בדרך הוא גם פתח לנו קוקוס ואח"כ גם פיפה (שזה קוקוס ירוק שעדיין לא הפך לקוקוס ממש), והוא מכיר כל עץ ושיח ואת כל הסגולות שלהם.
אם אתם מגיעים בעונה היבשה יש יותר סיכוי לראות טפירים (אנחנו ראינו רק טביעת רגל שהייתה מרשימה ביותר ועשתה לנו חשק לעוד), אבל אז החום הרבה יותר רציני ויש מלללאאא קרציות ויתושים (לנו לא היה בכלל).
אם בכל זאת הגעתם בעונה הרטובה, ויש לכם כוח, היינו ממליצים על טיול של יומיים שמגיע עד תחנת לה סירנה שם בד"כ רואים יותר חיות והסיכוי לראות טפיר הוא יותר גדול.
( סה"כ במדד ציון וסיון 9- סגנון שונה מאוד ממנואל אנטוניו וממש שווה).
- אם אתם מעדיפים להגיע ממפרץ דרייק (drake) לקורקובדו שמענו שניתן לקחת משם טיול יום עם סירה שמגיעה ישירות לתחנת לה סירנה, עושים טיול יותר קצר (3-4 שעות בלבד) וחוזרים חזרה. הקטע הוא שאתם בסירה מלאה עם עוד לפחות 10 אנשים וכך גם בסיור... לשיקולכם.
בערב היה יום העצמאות של קוסטה ריקה (15/9) והעיירה התמלאה בתזמורות של בתי הספר עם תהלוכות תופים ורקדנים בלבוש מסורתי- שווה !
יום 18: נסיעה לבוקאס דל טורו- פנמה
כאן היתה נסיעה של ממש, ולא משנה איך אתם עושים את זה, זה ארוך! חילופי האוטובוסים טיקטקו לנו יפה ובקושי היתה לנו המתנה. סה"כ ממש משתלם ונוח לעשות את זה בתחבורה ציבורית.
- 6:00 לקחנו את המעבורת מפורטו חימנז לגולפיטו (להגיע לפני כדי לקנות כרטיס), 3$ לאדם.
- מהמעבורת בגולפיטו ממשיכים בשביל הקצר עד לכביש ולוקחים אוטובוס לגבול עם פנמה (פסו קנואס) שעובר בתדירות דיי גבוהה, בערך 1.5$ לאדם.
- כשמגיעים לגבול צריך קודם לשלם מיסי יציאה בצד הקוסטריקני, 8$ לאדם ( הולכים קצת ברגל נגד כיוון הגבול), מחתימים שם דרכונים ומתחילים ללכת לכיוון הצד הפנמי. בדרך עוברים שוק גדול שהוא מעין דיוטי פרי (שימו לב שבמעבר הגבול בצד השני של קוסטה ריקה זה הרבה יותר קטן ועלוב אז אם בא לכם לקנות משהו, זה המקום)
- מגיעים לדוכני ההגירה לפנמה מאחורי השוק, מראים להם כרטיס טיסה חזרה לארץ (הראנו את הכרטיסים במייל דרך הניד והיה בסדר) ומקבלים חותמת בדרכון.
מזל טוב! אתם בפנמה. מעכשיו הכל קצת יותר זול.
- מאחורי העמדה של הגבול יש מיניבוסים לבנים לעיר דוד, בשיטת המתמלא יוצא ( תחלופה מהירה מאוד), כשעה נסיעה, 2$ לאדם.
- בתחנה המרכזית בדוד לוקחים עוד מיניבוס לאלמירנטה (4 שעות נסיעה), 9$ לאדם. בדרך עולים כל מיני מוכרי מזון- כדאי לנסות את הטמאלס ( מחית תירס עם עוף/ בקר/ חזיר בתוך עלה בננה) ואת האננס החתוך.
- באלמירנטה יחכו לכם נהגי מוניות למרינה 1$ לאדם (נסיעה של כמה דקות) ושם תגיעו לtaxi boat לבוקס דל טורו (5$ לאדם), 20 דקות שיט. יש 2 חברות שממוקמות על אותו רחוב, המוניות עוצרות באחת מהן אלא אם תבקשו אחרת.
כאשר תגיעו לבוקאס מלא נציגים של הוסטלים וטיולים יחכו שם להציע לכם לבוא איתם. אם יש לכם הזמנה כבר תפסו מונית למלון (1$ לאדם בכל בוקאס), או לכו ברגל (העיירה דיי קטנה). המוניות בכל פנמה הן בגדר מוניות שירות ולא ספיישל כך שיעלו איתכם עוד אנשים למונית תמיד.
* מלון: מסתבר שבשבוע של ההגעה שלנו היה פסטיבל כלשהו שקשור לים כך שהיה קשה למצוא מקום. את המקום שסגרנו דרך בוקינג לא יצא לנו לראות כי היה בלבול כלשהו ועשו over booking למלון (כבר שמעתי על מקרים כאלו בעבר אז אולי כדאי לבדוק לפני ההגעה במייל). בכל מקרה, יצא שקיבלנו חדר במקום שבעלת ההוסטל קראה לו Tonys place. דיי מרווח, בלי מזגן או מים חמים ורחוק מהמרכז (רבע שעה הליכה), עם מטבח משותף מאובזר וטרסה עם ערסל תמורת 25$ ללילה. נשארנו 3 לילות (דווקא היה נחמד).
יום 19: בוקאס דל טורו.
התכנון היה ללכת לשייט של האיים אבל מהבוקר ירד גשם עד אחרי הצהריים אז העברנו את הזמן בחדר ואז טיילנו קצת בעיירה.
יום 20: בוקאס דל טורו- שייט דולפינים בארכיפלג .
את השייט מציעות כל סוכנויות הנסיעות ברחוב הראשי וגם ההוסטלים. השיט יוצא ב9:30 בבוקר ממשרד הנסיעות איתו סגרתם. 20$ לאדם (אחרי מיקוח קל) + 5$ כניסה לפארק לאומי (זה בעצם חוף יפה עם חול לבן באי קטן). חוץ מהאי/ שמורה בו נשארים שעתיים, במהלך השיט רואים דולפינים, אי העצלנים ושנורקלינג בשונית (כבר עשינו שנורקלינג גם באי/ שמורה אז לא התחשק לנו פעם נוספת). סה"כ במדד ציון וסיון: 8.5
יום 21: נסיעה לקאוויטה.
כל הסוכנויות בבוקאס יציעו לכם שאטלים ויספרו לכם סיפורים על כמה זמן צריך לחכות בין האוטובוסים ושאי אפשר לקחת אוטובוס לשם- זה הכל שטויות!
- מגיעים לtaxi boat בבוקאס ולוקחים אותה , (אותו מקום ממנו הגעתם) 5$ לאדם.
- באלמירנטה יקפצו עליכם מלא נהגים שיציעו לכם נסיעה לגבול. תשאלו איפה האוטובוס לצ'אנגווינולה (או קחו אליו מונית 1$ לאדם, אבל זה ממש קרוב גם ככה). האוטו/ מיניבוס לוקח בערך שעה ועולה משהו כמו 1.5$ לאדם.
- בצאנגווינולה האוטובוס כבר עוצר לכם בתחנה המרכזית שם ואז חוצים לצד השני (תשאלו מישהו איפה האוטובוס לקוסטה ריקה) ולוקחים אוטובוס לגבול, 20 דקות נסיעה, בערך 2$ לאדם.
- כדי להגיע למשרדי ההגירה של פנמה צריך לעלות את כל המדרגות ולרדת אותם בצד השני של הגבעה, להחתים בצד של היציאה, לעלות חזרה במדרגות ולא לרדת אלא להמשיך בשביל לכיוון משרדי ההגירה (בוטקה) בצד של קוסטה ריקה. משלמים 4$ לאדם מיסי שקר כלשהו וממשיכים בשביל וחוצים את הגשר.
- אחרי הגשר יורדים במדרגות וממשיכים עוד כמה מטרים מאחורי מספר חנויות, שם יחכו לכם האוטובוסים (במקרה שלנו לקאוויטה). השתמשנו באתר לעיל כדי לדעת שיש אוטובוס כמעט כל שעה 4.5$ לאדם, שעתיים וחצי נסיעה.
* מלון: cabinas arresife http://www.booking.com/hotel/cr/cabinas-arrecife.html
הוסטל קטן על החוף (אין באמת חוף לשכב עליו בקאוויטה, רק בפארק) עם נוף לים ובריזה מעולה, מטבח משותף מאובזר, בריכה קטנטנה ועמוקה שדווקא נהנינו בה מאוד, מים חמים ואופציה למזגן (שלא לקחנו). 34$ ללילה כולל מיסים. החדר היה ענק, עם מקרר, מאוורר תקרה, מאוורר עמוד, מרפסת עם כסאות ונוף לים. כל כך אהבנו שנשארנו כבר עד הסוף, 5 לילות.
יום 22: קאוויטה- שנורקלינג.
אחרי שקמנו בסבבה החלטנו שנלך לסיור באזור, הגענו למזח מאחורי המלון וראינו כמה סירות שעומדות לצאת לשנורקלינג בשמורה. תמורת 20$ ( במקום 30 במשרד) הצטרפנו לשיט הקצר (שעתיים סהכ) בשונית של השמורה. בשונית אסור לשנרקל לבד וחובה מדריך (כלול במחיר). יש אזורים בהם השונית מאוד קרובה לפני המים אז שימו לב לא להפצע/ לפצוע... ראינו 2 מנטה ריי, מללאאא דגים מיוחדים וצבעוניים (כמו במצפה התת ימי באילת) והכל במרחק נגיעה. אחד המדריכים ראה כריש אבל עד שהגענו אליו הוא כבר נעלם...
לאחר שעתיים של שנירקול עוצרים בחוף מהמם, אוכלים אננס ומשם אפשר לחזור עם הסירה או להמשיך ברגל בשמורה, בשביל דיי מסודר, כשעתיים הליכה עד לקאוויטה. אחלה מסלול, ואפשר ללכת אותו בכפכפים, רק חשוב לזכור להביא מספיק מים. ראינו צפע צהוב על עץ, עצלן, קפוצ'ונים ועוד כלמיני.
בערב טיילנו בעיירה (כל העיירה היא בערך 500*500 מטר ובקצה שלה נמצאת השמורה, שדמי כניסה אליה הם בגדר תרומה ולא חובה. ההפתעה הכי טובה הייתה עצלן שטייל על חוטי החשמל לאורך הרחוב הראשי בדרכו לשמורה :)
יום 23: קאוויטה- פוארטו וייחו.
שמענו כל כך הרבה על העיירה הזו שהחלטנו לבדוק אותה לפני שנחליט אם לעבור לשם או לא. לקחנו אוטובוס ב540 קולון לאדם (בערך דולר). האוטובוס יוצא כל שעה עגולה מהתחנה המרכזית ועוצר במרכז פוארטו וויחו. טיילנו על החוף, בשביל שמוביל דרך הג'ונגל, בערך 40 דקות עד שהגענו לפלאיה קוקלס שם סגרנו על השכרת גלשן ל3 שעות ב 10$.
@ אוכל: בחוף יש דוכן של מיצים ופירות טריים, מזון מקומי וכמה אנשים שעוברים עם סאביצ'ה או קרחוני פירות במחירים זולים. סהכ אחלה יום כיף בים.
@ מול תחנת האוטובוס חזרה לקאוויטה יש חנות גלידות ממש מומלצת. אנחנו ממליצים על גלידת הקוקוס.
בערב טיילנו בעירה וראינו קבוצה של רוכבים קוסטריקנים על סוסים מרשימים ש"רוקדים" במקום. קנת' הוא בעל הסוסים וקבענו איתו להמשך לרכיבה על החוף.
יום 24: קאוויטה- סיור שוקולד.
אחרי שמרחנו את הבוקר בבריכה החלטנו לחפש סיור שוקולד. כל המקומות היו יקרים ואז נתקלנו שוב בקנת' שהציע לנו ללכת למקום שהוא מכיר ואפילו נתן לנו טרמפ לשם. זה נמצא אחרי מוזיאון השוקולד וזה נקרא casa del chocolate. זו בעצם בקתה אינדיאנית עם מטע קטן סביבה. 8$ לאדם.
סיור חמוד של בערך שעה בו מסבירים על כל מיני עצים מגניבים שיש להם שם, על תרבות השוקולד של האינדיאנים, על תהליך ההכנה וכמובן טעימות מכל שלב (החל מהפרי הבשל ועד השוקולד המוגמר). אחכ אפשר לטעום ולקנות מהשוקולד/ חמאת קקאו/ כל שלב אחר בהכנה במחירים סבבה (250 קולון לקוביה של שוקולד בטעם כלשהו). אחלה מתנה.
בדרך חזרה חיכינו לאוטובוס ואז עצר לנו טרמפ אז כבר חזרנו איתו.
יום 25: קאוויטה
תכננו על טיול סוסים אבל היה גשום אז בילינו את היום במלון...
@ אוכל: קאוויטה היא המקום הכי טוב מבחינת אוכל שנתקלנו בו בכל קוסטה ריקה.
@ פיצה קאוויטה: בחור איטלקי שעושה פיצות מדהימות! בצק דק וקריספי, מוצרלה אמיתית. שווה לנסות. נמצא ממש ליד המלון והמשטרה, בעיקול של הכביש הראשי בקצה הרחוק מהשמורה.
@ לה פרנצ' ריביירה: מקום עם המבורגרים נדירים! היחידי ששווה לאכול בו המבורגר בקוסטה ריקה. הבשר טרי וההמבורגקר מוכן לפי מידת עשיה מבוקשת. יש גם כל מיני גבינות שאפשר להוסיף ( אני אכלתי את הגורגונזולה וציון את הגבינת עיזים). נמצאים ממש ליד תחנת האוטובוס לכיוון הרחוב הראשי של העיירה.
@ המאפיה הצרפתית של גיא: קרואסונים מעולים ובגט נדיר! מחירים מעולים וקפה טוב. נמצא על הכביש הראשי (#34) לפני הכניסה לקאוויטה. לא כולם מכירים אבל שווה להגיע עד לשם. ימי שני סגור, ימי ראשון חצי יום ובכללי הוא לא פתוח עד מאוחר. עכשיו הוא פתח עוד מקום במרכז העיירה שלטעמינו טיפה פחות מוצלח אבל עדיין טוב, בעיקר הקישים- caffe y deliciosa. נמצא בין הקוקוס בר לסופר שלכיוון השמורה.
יום 26: קאוויטה- רכיבה על סוסים וחזרה לסאן חוזה.
קבענו עם קנת' ב6:30 בבוקר, לפני שמתחמם, והוא הגיע עם הסוסים לרכיבה של שעה על החוף ובאזור. 25$ לאדם. הרכיבה הכי כיפית שהיתה לנו בחיים! הסוסים של קנת' הם סוסים קוסטריקנים טהורי גזע ומסתבר שחלק מהם "רוקדים" במקום באופן טבעי (מה שצריך ללמד סוסים אחרים ומאוד קשה לעשות). בסוף הטיול הוא נתן לי לנסות לרכב על הסוס הרוקד שלו. חוויה מהממת וסרטון מעולה למזכרת :)
Keneth: +506-8846-4622
אפשר לקבוע איתו דרך הוואטס אפ (זה מה שאנחנו עשינו).
חזרה לחדר, התארגנות ונסיעה לסן חוזה. חשוב לקנות את הכרטיס כמה שעות קודם כי האוטובוס אוסף קודם מכל מיני עיירות ליד. אנחנו במקרה קנינו את זוג הכרטיסים האחרון והגענו שעה וחצי לפני הנסיעה. 5 שעות, 9$ לאדם.
@מלון: costa rica hotel. חדר ענק (40 מ"ר!) עם ארוחת בוקר טובה של חביתה עשירה עם טוסט וקפה חופשי כל היום. 35$ ללילה כולל מיסים.
יום 27: סאן חוזה- מזכרות
שוק האומנים של סאן חוזה- על Avenida central, כמה דקות מהמלון. דברים מהממים במחירים ממש טובים לכל קוסטה ריקה. קנינו 2 ערסלים מחוטי כותנה בעבודת יד (34$ לשניהם) ועוד כל מיני מזכרות יפות. לא לשכוח- פה מומלץ להתמקח על המחיר.
השוק המרכזי בסאן חוזה- ממשיכים עוד על השדרה המרכזית וממשיכים לתוך מדרחוב ארוך במרכזו נמצא השוק. יש חנות קפה מגניבה שנקראת קפה סנטרל אבל חוץ מזה לא מצאנו שם יותר מדי מה לעשות.
קפה- המזכרת הכי שווה מקוסטה ריקה. המחירים של קפה איכותי כאן הם גרושים לעומת בארץ. הקפה שכולללםםם ללא יוצא מן הכלל המליצו עליו נקרא 1820 והוא באמת טעים. נמכר בסופרים בגדלים שונים (4$ בערך לחצי קילו). גם קפה בריט מומלץ אבל משמעותית יותר יקר, לשיקולכם.
יום 28: נסיעה לשדה התעופה.
מסן חוזה המון יציעו לכם מונית (25$- תעריף ממשלתי)/ שאטל מהמלון (27$ לזוג). אפשר ואפילו קל להגיע באוטובוס.
אנחנו לקחנו מונית לתחנת האוטובוס (3$, כמה דקות נסיעה ללא פקקים) ושם יש אוטובוס ישיר לשדה התעופה (1.5$ בערך לאדם, 35 דקות נסיעה). האוטובוס עוצר ממש צמוד לשביל קצר בו צריך לעלות כדי להכנס לאולם הטיסות היוצאות. האוטובוס יוצא כל 10 דקות החל מ4 בבוקר ועד 22:00 בלילה.
וזה היה סוף הטיול שלנו בקוסטה ריקה...
היה מהמם ובלתי נשכח!
