קוסטה ריקה. רחוקה אבל שווה כל רגע!

דצמבר 2024, והילדה הצעירה שלנו מקבלת הודעה על דחיית הגיוס מינואר לאפריל. כדי לעשות מהלימון לימונדה, היא מקבלת הזדמנות לבחור כל נקודה שהיא רוצה לטייל בה בעולם. לשם נטוס ביחד לטיול לפני גיוס. אירופה וארצות הברית עדיין קרות מידי, אז אחרי שבוע היא חוזרת עם היעד האקזוטי והרחוק קוסטה ריקה. אצלינו הבטחות מקיימים, אז קוסטה ריקה HERE WE COME.

לאחר בדיקה מסתבר שהמדינה די מתויירת, גם על ידי ישראלים. ובכל זאת, הרבה מידע חסר על איך לבנות את הטיול, לכמה זמן, עד כמה המקום בטוח, ומה היעדים העדיפים. נראה גם שיש הרבה המלצות לא סבירות - לא להזמין לינה ב-AIRBNB; לא להשכיר רכב ישירות מחברות השכירות אלא רק דרך מתווכים; להזמין הכול מראש, כי הכניסה לפארקים הלאומיים מוגבלת; ועוד כהנה וכהנה.

אז הנה בלוג מעודכן, שינסה לעשות קצת סדר.

בקוסטה ריקה במרכז יבשת אמריקה חיים רק 5 מיליון איש, על פיסת אדמה שגודלה פי 2.5 מישראל. אין הרבה מידע מעניין על קוסטה ריקה כמדינה, ויש לזה סיבה. היא לא לקחה חלק באף סכסוך עולמי או אזורי משמעותי - לא כיבוש היבשת, לא מסעות הצלב, לא סכסוכים עם מדינות שכנות. בהתאם, ההיסטוריה שלה דלה יחסית.

העובדות הכי מעניינות לגבי המדינה, הן כלהלן:

1. משמעות השם קוסטה ריקה הוא "החוף העשיר". ואכן לאורך כל רצועות החוף האקזוטיות ממערב וממזרח למדינה, אפשר למצוא צמחיה עשירה ובעלי חיים מכל סוג, ממש על קו החוף. זה חלק מהקסם של המדינה היפה הזו.

2. לקוסטה ריקה אין צבא. רק משטרה פועלת במדינה. לפני כמאה שנים, הממשלה החליטה "לסגור" את הצבא, ולהפנות את המשאבים שהתפנו לטיפול בעניינים פנימיים כמו חינוך ובריאות. כיום אין למדינה סכסוכים ידועים עם מדינות שכנות או רחוקות. השאלה המתבקשת היא, האם אין לה צבא כי אין לה סכסוכים? או שאין לה סכסוכים כי אין לה צבא?

3. קוסטה ריקה היא אחת המדינות המוצלחות בדרום ומרכז אמריקה, על פי תמ"ג לנפש (שלישית באזור). זאת למרות שהיא קטנה מאוד בשטח ובאוכלוסייה יחסית למדינות אחרות, ולמרות שאין לה מחצבים או אוצרות טבע משמעותיים.

4. קוסטה ריקה היא מדינה שלווה ושקטה, ומסבירת פנים. כדי להדגיש את זה יש לתושבים שני מוטיבים מרכזיים. המוטיב הראשון, הוא החיה הלאומית של קוסטה ריקה - העצלן. מדובר בחיה גדולה, קצת דומה לקוף, שנמצאת בתנועה רק 4 שעות ביממה, ורק לצורך אכילה או רבייה. המוטיב השני, הוא המושג Pura Vida, שמשמעותו חיים טהורים, או חיים טובים. המקומיים מיישמים אותו באמצעות סיום עבודה מוקדם בערב, חיים בקומונות משפחתיות, אוכל ישירות מהטבע, וחיוך מתמיד על הפנים. כך הם גם מברכים אחד את השני לשלום ולהתראות - PURA VIDA.

אז איך לתכנן טיול ממצה בקוסטה ריקה?

כמה זמן לטייל במדינה? צריך מינימום שבועיים נטו כדי לכסות את מגוון האתרים במדינה. על זה צריך להוסיף לפחות יומיים שלושה של טיסות והתאפסות. בשבועיים נטו תוכלו גם לשהות זמן סביר ומתבקש של בטן גב וים במדינה טרופית עם חופים יפהפיים. אם אפשרי, מומלץ להוסיף יום-יומיים ספייר, כגמישות חשובה בגלל תנאי מזג האוויר המשתנים. סך הכול כשלושה שבועות ברוטו זה אידאלי.

עיתוי הטיול - העונה היבשה היא בין דצמבר לאפריל, וזו העונה שנחשבת לנוחה יותר לטיול. כמו תמיד, עדיף להגיע ממש בתחילת או בסוף העונה, כדי להימנע מכמות התיירים הגדולה במדינה. אנחנו טיילנו במרץ והיה מצוין - לא עמוס מידי ומזג אוויר טוב ברוב המקומות. יש אנשים שמטיילים במדינה גם בחודשי יולי אוגוסט הגשומים יותר. במקרה כזה חובה להוסיף כמה ימים, כדי לאפשר גמישות בגלל תנאי מזג האוויר.

תוכנית עקרונית של הטיול - בגדול נוחתים בעיר הבירה סן חוזה, ומשם לוקחים רכב ומבצעים טיול עם כיוון השעון (אפשר גם הפוך). אין טעם לעשות כוכב מעיר הבירה, זה לא יעיל ומבזבז הרבה זמן נסיעות. צירפתי מפה עקרונית בהמשך הבלוג.

הזמנה מראש - אנחנו לא הזמנו כלום מראש למעט טיסות ורכב. מלונות הזמנו 2-3 ימים לפני. זאת כדי לאפשר תכנון בהתאם לתחזית ברורה יחסית של מזג האוויר, וגם לפי קצב ההתקדמות והעניין שלנו. לא הייתה בעיה למצוא מקומות טובים וסבירים. כמובן שאם רוצים את המקומות הכי הכי במחירים הכי זולים, צריך להזמין מראש. לגבי פארקים לאומיים, עקבתי שבוע לפני באתר הרלוונטי, וראיתי שכמעט תמיד יש מקום. בדרך כלל הזמנו את הכניסות יום לפני ולא הייתה בעיה, כולל למנואל אנטוניו. אבל, לאור הפרסומים שראיתי על מחסור בכרטיסים, כדאי לעקוב כל יום בהתאם לתוכנית שלכם. אם מתמלא מהר אז להזמין, כדי לא להיתקל במקרה הנדיר, שבו לאורך שבוע שלם לא יהיו כרטיסים למקום מסוים. אבל לטעמי, הכי חשוב לשמור על גמישות - יום גשום מידי או חם מידי יכול לפגום משמעותית בהנאה מאתר מסוים, בעוד שאם אתם גמישים, מאחר וקוסטה ריקה אינה מדינה ענקית, אפשר לערבב מחדש את הדברים כדי להבטיח מיצוי של כל החוויות.

טיסה - כנראה שבדרך לקוסטה ריקה תעברו במערב אירופה או בניו יורק. מומלץ מאוד לעשות הפסקה בהלוך. הזדמנות לראות עוד עיר מעניינת ואולי לבקר בניו יורק, בטח למי שלא היה, וגם להתעשת מהטיסה הארוכה, לפני ההגעה ליעד המרכזי של הטיול. אנחנו כבר ביקרנו בניו יורק, אבל בכל זאת עשינו הפסקה של שלושה ימים שם. ניו יורק הייתה קפואה בפברואר אבל מעניינת ודינמית כמו תמיד. זה אומנם מאריך את הטיול, אבל אם זה אפשרי זה כדאי - לא מגיעים לאזור אמריקה הרבה, והטיסות יקרות רצח, אז כדאי לנצל את ההזדמנות.

רכב - יש דיונים רבים ברשת לגבי שכירות רכב בקוסטה ריקה, ובעיות (לכאורה?) שתיירים ישראלים נתקלו בהם עם לקיחת הרכב. המציאות היא, שכנראה מדובר במראית עין שיוצרים המתווכים המקומיים, או בתיירים לא מנוסים שלא יודעים איך להתנהל בהשכרת רכב בחו"ל. כן, צריך להבין אם יש או אין ביטוח. כן, צריך להבין איזה דגם אתה מזמין והאם נכנסות בו מזוודות גדולות. אבל בפועל, תהליך ההשכרה בשדה התעופה בסן חוזה, הוא רגיל כמו בכל שדה תעופה. כולם מסבירים פנים ואף אחד לא מנסה לסדר אותך. לאחר שהייתי בקשר עם "הסוכנים הישראליים המקומיים", התברר לי שמחיר הרכב אצלם גבוה בעשרים שלושים אחוז מהזמנה ישירה בערוצים הרגילים. רכב לנדקרוזר שהוא הטופ במדינה, עלה אצלם כ-2,000 דולר כולל הכל, בעוד שבהזמנה ישירה הוא עלה לי כ-1,500 דולר כולל הכל. פער משמעותי יחסית, וזה לשבועיים - אם הגעתם ליותר זמן, הפער עוד יותר גדול. אני הזמנתי את הרכב דרך אתר QEEQ שהוא אתר השוואות, ויש לו שירות 24 שעות במקרה ומתעוררת בעיה. הרכב עצמו הושכר מחברת ALAMO. במקור הזמנתי רכב RAV4 4X4 שאמור היה להספיק לשלושה אנשים, במחיר מצויין של 1,000 דולר ל-18 יום, ללא ביטוח מלא. 4X4 חובה בכבישי קוסטה ריקה כדי להרגיש בטוחים לנהוג בכל השבילים והכבישים. השלמת ביטוח מלא עשיתי באתר חברת RENTAL COVER ביום לקיחת הרכב, בעלות של 200 דולר, חצי מחיר מאשר בחברת השכירות. כשהגעתי לקחת את הרכב, איש המכירות בדלפק הציע שדרוג ללנדקרוזר ב-300 דולר בלבד, ונהג נוסף חינם. זה השתלם, כי זה רכב מרווח וגדול יותר. השירות והרכב היה מצוין, וגם בהחזרה הכול היה קל וידידותי. בקיצור, להבנתי כל הבעיות המדוברות הן אגדה, וניתן להזמין ישירות. וכמו תמיד חשוב לקרוא את האותיות הקטנות, להבין מה מקבלים, ולבדוק עם מה צריך להגיע מבחינת רשיונות וכדומה.

נהיגה - הכבישים טובים, אבל חלקם דרכי עפר, ולפעמים יפתיע אתכם בור גדול באמצע הכביש. לכן חשוב להיות ערניים. זמני הנסיעה כפי שהוצגו בוייז או גוגל מפס היו די מדויקים ולקחו בחשבון את תנאי הכבישים. יש הרבה המלצות ברשת להשתמש בוייז, אבל הוא דורש חיבור אונליין מתמיד, שלא בהכרח זמין בכל האזורים. אני השתמשתי בגוגל מפס, מאחר ויותר קל "לנעוץ" את האתרים מראש, והוא עובד מצוין גם באופליין. לא היו לי שום בעיות, וגוגל מפס גם התריע על פקקים וסיפק מסלולים חליפיים. באופן כללי הנסיעה בטוחה ונוחה, והנהגים המקומיים אדיבים. המלצה אחת חשובה היא להימנע מנסיעה בחושך - זה לא סוף העולם, אבל עדיין הרבה אזורים הם בתוך טבע אינסופי, ללא תאורה, בשבילים ברמה כזו או אחרת. כבישים שבקוסטה ריקה הם רגילים, במונחים ישראליים הם נידחים ועלולים להיות מפחידים בלילה. באופן כללי אין כבישים מהירים כמעט בכלל, למעט כביש 1 שמוביל מסן חוזה לצפון המדינה. רוב הנסיעה היא בכביש דו סטרי אחד מול השני, והכביש משותף למשאיות גדולות ואפילו טריילרים - הערנות מתבקשת.

כסף מזומן - יש דיונים ברשת לגבי תשלום באשראי או המרה ותשלום במזומן. כנראה בגלל שקוסטה ריקה נתפסת כמדינת עולם שלישי. בפועל, ניתן לשלם הכול בכרטיסי אשראי, למעט טיפים ורכישות מדוכני הפירות בצד הדרך. עמלת השימוש בכרטיס אשראי, דומה לעמלת המרת הדולרים לכסף מקומי, אולי אחוז הבדל, ולכן לא כדאי להתעסק בזה. מבחינת המרת סכום בסיסי לכסף מקומי (להערכתי המרה של 100-200 דולר זה מספיק לכל הטיול), העדיפות היא לבצע את זה באחד מסניפי הבנק הלאומיים NATIONAL BANK, שנמצא בכל עיירה משמעותית ובסן חוזה. בכל כניסה לבנק כזה יש שומר חמוש והבנק מוגן ומסוגר, הצוות אדיב מאוד ומייד יפנה אתכם לדלפק עם פקיד דובר אנגלית. עמלת ההמרה בבנק היא רק כאחוז אחד. לא להמיר בשום אופן בשדה התעופה (20 אחוז עמלה!!!!!!) ולא ברחובות או בחנויות.

כניסה לפארקים הלאומיים - את כרטיסי הכניסה צריך לרכוש מראש באתר הרלוונטי https://serviciosenlinea.sinac.go.cr/ . האתר די ידידותי וברור. נרשמים פעם אחת כמשתמש עם כל הפרטים. רוכשים את הכרטיסים כתיירים ולא כמקומיים. בחלק מהמקומות צריך לבחור מועד ספציפי לכניסה - שימו לב שהשומרים מקפידים על הזמנים. תמיד עדיף לבחור בשעות הבוקר, כי פחות עמוס והאוטובוסים של התיירים טרם הגיעו. ניתן לעקוב אחרי העומס בפארק וכמה כרטיסים נותרו לכל שעה בצורה קלה.

בטחון אישי - לא הרגשנו בשום מקום בעיה כלשהיא. עם זאת, היינו בעיקר באתרים תיירותיים, ובכל מקום הייתה משטרה. טיילנו מעט באזור הצפוני של המדינה (אזור מפל לה לאונה ומפל ריו סלסטה). שם, בחלק מהמקומות שעברנו בהם ברכב, הייתה הרגשה של מערב פרוע. זה החלק הקרוב יותר לניקרגואה, והשמועות אומרות שיש המוני מהגרים מניקרגואה ששוהים בצפון קוסטה ריקה בצורה לא חוקית. בתוך סן חוזה בשעות הלילה יש תחושה לא הכי נעימה, בעיקר באזורי "התחנה המרכזית", וכדאי להימנע מלהסתובב שם בשעות החשיכה. עם זאת, המשטרה נוכחת בכל מקום, גם בלילה. את העובדה שצריך להיזהר באופן כללי בקוסטה ריקה, תראו בבתים של המקומיים - רובם עטופים בגדרות ומסגרות ברזל - בכפרים בעיקר כדי למנוע מהחיות המסתובבות להיכנס, ובערים...

מסלול הטיול העקרוני שעשינו:

ימים 1-3 האזור הצפוני והקרוב יחסית לסן חוזה (הר געש פואז, פארק לה פז, רפטינג ומפלים)

ימים 4-6 אזור ארנל (פארק הגשרים, קניונינג, סיור קפה ושוקולד, בריכות חמות)

יום 7 אתרים בצפון מערב קוסטה ריקה - מפל ריו סלסטה ומפל לה לאונה

יום 8 מונטה ורדה - פארק אקסטרים EXTREMO וביקור בעיירה סנטה אלנה

ימים 9-11 בטן גב בחוף המערבי (הפסיפי)

ימים 12-13 אזור מנואל אנטוניו

ימים 14-15 סן חוזה

להלן סימון האזורים כדי שהמסלול יהיה ברור - להערכתי אכן עדיף לטייל עם כיוון השעון:

הטיול שלנו לא כלל ביקור בשמורת טורטוגרו ושמורת קורקובדו, מאחר וזו לא הייתה העונה הנכונה לטייל בהם. גולת הכותרת של שמורת טורטוגרו היא עונת הטלת הצבים באוגוסט, ואנחנו טיילנו במרץ. קורקובדו נמצא באזור עם לחות גבוהה שמקשה על טיול נוח, בטח בחודש מרץ. לכן, ויתרנו עליהם לאחר התייעצויות עם מקומיים ומטיילים אחרים. במידה ואתם מגיעים בעונות הנכונות ורוצים לבקר בהם, מדובר במקומות רחוקים יחסית מהמסלול העיקרי, אז לקחת את זה בחשבון בתכנון הימים. אולי גם כדאי לעשות אותם על חשבון פארק אחר שנמצא במסלול שמתואר כאן. בסופו של דבר, לא חייבים לעבור בכל הפארקים כי רובם מציעים דברים דומים - בעלי חיים, יערות גשם וחופים אקזוטיים, או הרי געש מסוגים שונים. רצוי לבחור בקפידה את היעדים הספציפיים שלכם, בהתאם לעונת הביקור ואפקטיביות המסלול.

מסלול הטיול המפורט:

יום 1 - נחיתה והתארגנות, הגעה לאזור הצפוני לסן חוזה

נחתנו בשעת צהרים בשדה התעופה של סן חוזה, לאחר טיסה של כחמש שעות מניו יורק. הגענו ממזג אוויר קפוא של אפס מעלות, ישירות לשמש החמה והמנחמת של קוסטה ריקה, והתקלפנו די מהר לבגדים קצרים. לאחר הנחיתה, הלכנו לדוכן ההשכרה שנמצא בתוך שדה התעופה. כדי לאסוף את הרכב נסענו בהסעה כחמש דקות, ולקחנו את ג'יפ הלנדקרוזר המשודרג שלנו. שלושת המזוודות הגדולות שהבאנו איתנו נדחסו בקלות בתא המטען הענק של הרכב הזה, המאוד מומלץ, למרות התשלום היקר ב-300 דולר ביחס לרכב קטן יותר.

מאתר חברת ההשכרה יצאנו לכיוון מקום הלינה באזור העיירה סן מיגל. העיירה נמצאת ממש במרכז האתרים בהם נבקר ביומיים הבאים, ובאמצע הדרך לארנל. אם אתם רוצים לבקר באתרים האלו, שהם חובה לטעמי, אל תלונו בארנל - הנסיעה הלוך חזור היא ארוכה מידי. את מקום הלינה, בית שלם שכולו לרשותנו, שמופיע בגוגל מפס תחת השם Casa Oropéndola, הזמנו ישירות מול הבעלים יומיים לפני הטיסה, במחיר מזומן מצחיק - פרטי קשר באתר https://www.lagunahule.com/.

בדרך עצרנו לקניות בסופר גדול (ארוחות בוקר לימים הקרובים, שתייה, חטיפים), ואכלנו ארוחת ערב במסעדה. הגענו למקום הלינה בשעות הערב המאוחרות, לאחר כשעתיים נסיעה, מתוכם כחצי שעה בדרך עפר כבושה עד לצימר.

מקום הלינה היה נחמד ואותנטי, מבודד יחסית ובתוך חצר ויער יפהפה:

מאחר והיינו עייפים לאחר הטיסה והנסיעות, הלכנו לישון יחסית מוקדם, מתוך מטרה להגיע מוקדם למחרת לשמורת הר הגעש פואז, לפני ההמונים.

יום 2 - הר געש פואז ופארק לה פאז

כרגיל אצלינו, התעוררנו ממש לאחר הזריחה. והילדה עדיין ישנה. בלי להתעצל, לבשנו את בגדי הספורט שלנו ויצאנו להליכה רגלית, כדי להבין איפה בדיוק אנחנו נמצאים. לאחר חמש דקות הליכה הגענו לשביל שצופה על לגונת מים יפהפייה. הסתבר לנו שאנחנו נמצאים באזור נופש של המקומיים שנקרא LAGUNE HULE, והוא עתיר בנופים ויערות טרופיים, ובציפורים מכל מיני סוגים:

באזור אין קליטה סלולרית, ולכן במרכז הכפר נתקלנו בעמדת טלפון כמו של פעם:

לאחר כשעה של הליכה באזור הפסטורלי, חזרנו לצימר. בעוד הבת שלי ואני, התארגנו ליום הקרוב מבחינת הזמנת כרטיסי כניסה לאתרים וארגון התיקים, אשתי ליאת הכינה ארוחת בוקר מפנקת, שאותה אכלנו בפינת האוכל הפתוחה לנוף הירוק והפסטורלי:

בשעה 10 בבוקר בערך, לאחר כשעה נסיעה, הגענו לכניסה לשמורת הר הגעש פואז. נראה שהיינו בין הראשונים במקום, לפני הגעת האוטובוסים עמוסי התיירים שמגיעים בטיולי יום מסן חוזה. הצגנו את הכרטיסים שהזמנו מראש, חנינו ממש סמוך לכניסה, ונכנסנו לפארק.

המסלול בפארק הוא קל, ויש רק אחד כזה. לאחר הליכה קצרה יחסית בתוך יער טרופי, מגיעים לנקודת תצפית מרשימה על הר הגעש הפעיל:

בנקודת התצפית יש ריח גופרית מתבקש. כמו כן, ניתן להבחין בשברים במדרגות ובמבנים שבנקודת התצפית. מדובר בשברים שנוצרו מסלעים שעפו מהר הגעש, בזמן התפרצויות שונות בעשורים האחרונים. השברים מסומנים בעיגול צהוב כ"אטרקציה" לתיירים ולא מתקנים אותם בכוונה. בשל ההתפרצויות, המקום נחשב מסוכן, ונמצא בניטור מתמיד של הרשויות. במקרים קיצוניים הוא נסגר למבקרים לתקופות קצרות או ארוכות בהתאם. חשוב לעקוב באתרים הרשמיים לפני ההגעה.

לאחר התצפית על לוע הר הגעש, ממשיכים לתצפית נוספת על אגם געשי שנמצא באזור, וחוזרים לכניסה דרך יער טרופי צפוף:

לאחר הביקור בפארק, בשעת הצהריים, נסענו כחצי שעה אל האתר היפהפה והמאורגן

https://waterfallgardens.com/ La Paz Waterfall Gardens Nature Park

הכניסה לאתר אינה זולה ועולה כ-60 דולר לאדם, כרטיסים במקום או באינטרנט מראש. אבל, האתר מאורגן היטב, כולל מדריך בכל אזור, ויש בו ריכוז של הרבה אטרקציות - בעלי חיים, צמחים, מפלים, וחוות פרפרים שהייתה מדהימה. בילינו במקום כשלוש שעות. רוב ההליכה היא בירידה, ובקצה המסלול יחכה לכם אוטובוס, שיעלה אתכם חזרה לנקודת הכניסה. יש אפשרות לרכוש כרטיס שכולל ארוחת צהרים, שנראתה סבירה. המקום מתהדר בכך שכל חיות הבר שנמצאות בו הושבו מבעלים לא חוקיים, ומטופלות אצלו בצורה מקצועית. לא ניתן להחזירן לטבע, מאחר והן לא ישרדו לבדן. להלן מספר תמונות שימחישו את חוויית הביקור במקום - מומלץ מאוד כ"נקודת כניסה" לטבע ולבעלי החיים בקוסטה ריקה:

לאחר הביקור במקום נסענו כחצי שעה לבית שלנו, צפינו בשקיעה מקסימה מעל הרי LAGUNA HULE, ואכלנו ארוחת ערב בבישול עצמי. האזור שישנו בו אינו מרכז תיירות חוץ, ולכן לא היה משופע במסעדות שפתוחות מאוחר בערב.

יום 3 - רפטינג ומפל דל טורו

יש לנו מנהג קבוע, לעשות רפטינג כמעט בכל מדינה שאנחנו מבקרים בה. השילוב של אדרנלין, חיבור לטבע ולמים, ומדריך מקומי שבדרך כלל מוכן לדבר על הכל, תמיד נתן לנו ערך מוסף לטיול. בהתאם, התכתבתי עוד מהארץ עם אחת החברות המספקות חוויית רפטינג. כדי שיהיה אתגרי, חיפשתי רפטינג ברמה 4 (רוב החברות מספקות רפטינג רמה 3 שהוא משפחתי ופחות "מעניין"). את רוב הרפטינג עושים באזור ארנל, עם הסעה ממרכז העיר לה פורטינה או מהמלון אם הוא סמוך לעיר. אפשר לעשות את זה כך, ואז נוסעים באוטובוס כשעתיים ויותר הלוך חזור מהרפטינג עצמו. לנו יש רכב, אנחנו מעדיפים את הרפטינג האתגרי יותר שנמצא רחוק מארנל, ואנחנו קרובים לאזור הרפטינג עצמו. אז בחרנו באופציה הנוחה יותר של הגעה עצמית (כחצי שעה נסיעה ממקום הלינה). המחיר בהזמנה מראש דרך האינטרנט הוא כ-100 דולר לאדם כולל ארוחת צהרים - לא זול, כמו כל האטרקציות בקוסטה ריקה, אבל שווה ומומלץ.

הגענו לנקודת ההתחלה בתשע וחצי. באופן מפתיע היינו לבד לגמרי ברפטינג ובנהר. שטנו בסירת רפטינג קטנה יותר ממה שאנחנו רגילים, רק אנחנו והמדריך, ועוד מלווה בטחון שעשה את המסלול בקיאק משלו. דאגו לנו לציוד, למים, לכיבוד פירות באמצע המסלול, ולצלם שיתעד את כל החוויה. המדריך היה קומוניקטיבי ושיתף אותנו בהרבה מידע על האזור, על רפטינג, ועל החיים בקוסטה ריקה. הרפטינג עצמו הצדיק את הרמה 4 שניתנה לו, עם נון סטופ רפידים מאתגרים, ועבודת צוות משפחתית כדי להתמודד איתם. שלוש שעות של תענוג רצוף, עם חיוך מתמיד על הפנים. מומלץ מאוד, רלוונטי מגיל 15 ומעלה.

הרפטינג הוא על נהר הסרפיקי, וניתן להזמין אותו מהחברה הזו - Desafio Sarapiqui.

https://www.desafiocostarica.com/tour-detail/costa-rica-rafting-sarapiqui-river

כדי להזמין את הרפטינג בהנחה, ללא הסעה ובהגעה עצמית, יש צורך לתקשר איתם מראש באימייל.

להלן מספר תמונות מהחוויה - מומלץ מאוד, הרפטינג הכי טוב שעשינו (ועשינו בכל העולם...):

בסיום הרפטינג התקלחנו תחת כיפת השמיים במים קרירים. הצוות הכין לנו ארוחת צהרים אותנטית טעימה, נחנו מעט והתנדנדנו בערסלים, ויצאנו ליעד הבא.

נסענו כשעה לאתר Blue Falls of Costa Rica, מתוך כוונה לבקר במפלים שבאזור. יש באתר המסודר שתי אטרקציות מרכזיות - סדרת מפלים כחולים שניתן להתרחץ בהם, ומפל אחד גדול וגבוה ומרשים בשם CARATERA DEL TORO. הגענו מאוחר יחסית ולפני שעת הסגירה, אז מאחר ואנחנו אחרי הרבה פעילות מים, בהמלצת הבעלים עשינו את הירידה למפל הגדול בלבד ולא לבריכות. אנשים שפגשנו אמרו שהבריכות יפהפיות ושווה לבקר בהן, אז אם יש זמן, זה כנראה כדאי. כרטיסים במקום או מראש באינטרנט - https://www.blue-falls-of-costa-rica.com/.

הבעלים של האתר הוא חובב ישראלים, ויש שלטים בעברית במקום... הוא גם המליץ לנו על מסעדה נחמדה לארוחת ערב באזור, שלאחריה חזרנו ללילה אחרון בבית ב-LAGUNA HULE. באותו הערב הזמנו לינה לשני הלילות הבאים, באחד המלונות באזור ארנל המציע בריכות חמות ולינה ממש בתוך הג'ונגל. הזמנו גם כרטיסי כניסה לאטרקציה המרכזית של מחר - פארק הגשרים התלויים MISTICO שצופה על הר הגעש ארנל. מאחר ולא ידענו בדיוק מתי נגיע לאזור ארנל, הכרטיסים הוזמנו לשעת הצהריים שנחשבת HAPPY HOUR - רוב המבקרים מגיעים לאתר הגשרים התלויים בשעות הבוקר באוטובוסים מכל המלונות, ובצהרים כבר עוזבים. לכן, מחיר הכרטיסים מעט זול יותר בצהריים, ואפשר לקוות שהפארק לא יהיה עמוס (וכך היה).

יום 4 - לה פורטונה ופארק הגשרים בארנל (MISTICO)

לאחר היום האתגרי, החלטנו על קימה וארוחת בוקר מאוחרת. התקפלנו מהבית בסביבות שעה 10 ונסענו כשעה וחצי לכיוון העיירה לה פורטונה. העיירה קטנה אבל נחמד להסתובב בה, עם רחוב ראשי עמוס בחנויות בוטיק ומסעדות. במהלך השהות בעיירה ביררנו לגבי פעילויות מומלצות באזור, והחלטנו על קניונינג וסיור קפה ושוקולד. הזמנו את הפעילויות ישירות מול בתי העסק ועם הגעה עצמית, ולא בדוכני הטיולים הרבים שפרוסים ברחוב הראשי. מקום מומלץ לעצירה ברחוב הראשי, הוא בית הקפה הקטן והציורי Tayakiry café ,שהוא גם ממוזג.

לאחר התרעננות וארוחת צהרים קלה בלה פורטונה, נסענו עוד כחצי שעה לפארק הגשרים התלויים. בהתאם לבחירת הילדה, לא לקחנו מדריך. ראינו בדרך קבוצות עם מדריך, ואני חייב לומר שזה נראה די מעייף - עוצרים ללא סוף, עם הסברים ארוכים, ומשקפות שמתמקדות בחיה כזו או אחרת. תיקחו מדריך רק אם אתם ממש סבלניים. ולאלה שמפחדים לפספס את בעלי החיים ללא הדרכה - אל דאגה, זה לא יקרה - כולם הולכים באותם השבילים, ואם מדריך או מטייל זיהה בעל חיים, כולם מתגודדים בסביבה וזוכים לראות אותו. הפארק עצמו מסודר היטב, עם מסלול ברור שעובר על שביל כבוש,^ דרך כל הגשרים ובתוך היערות הסבוכים. המקום עמוס צמחייה מעניינת, בעלי חיים מכל מיני סוגים, כולל קופים צעקניים, וגשרים תלויים באורכים וגבהים שונים, שמהם נשקף הנוף המרשים של הר הגעש ארנל. יש גם נחלים זורמים בדרך. בהחלט שווה ביקור (כ-30 דולר לאדם):

לאחר הביקור בפארק, נסענו נסיעה קצרה למלון Chachagua Rainforest Hotel & Hot Springs. המלון היה יקר יחסית, כ-250 דולר ללילה לאדם, אבל היה בין היחידים שיש לו חדר פנוי להזמנה ברגע האחרון. המלון נראה אקזוטי עם בריכות חמות ובקתות בתוך מעבה היער. כשהגענו, התברר שהמקום די בסיסי מבחינת רמה. אבל, הוא סיפק את כל מה שצריך - ארוחת בוקר טובה, בקתה נקייה ומרווחת עם מרפסת (אבל לא מפוארת), סיור בחינם באזור המלון עם מדריך, והכי חשוב בריכות חמות לטבילת ערב נעימה. יש עוד אופציות באזור, יותר יקרות ויותר יוקרתיות, אבל צריך להזמין מראש. אפשר גם להיכנס לרוב הרזורטים רק לבריכות החמות עם PASS ליום אחד, ולישון בכל מקום אחר. המפורסם ברזורטים הוא Tabacon Thermal Resort & Spa - אנחנו לא ביקרנו בו, כי בטן גב בבריכה, גם אם היא חמה, זה פחות מעניין אותנו. הבריכות החמות במלון שישנו בו, היו מספקות בהחלט לטבילות הערב. קצת תמונות מהמלון:

יום 5 - קניונינג (סנפלינג מפלים) וסיור טבע באזור המלון

יש באזור ארנל מספר אפשרויות לטיולי זיפליין וקניונינג. אנחנו בחרנו להזמין את הפעילות שמשלבת זיפליין וקניונינג, וזמינה באתר הבא:

https://www.maquiqueadventure.com/canyoning-waterfall-rappelling-near-arenal-and-la-fortuna-costa-rica/

הפעילות מתחילה בעשר בבוקר, וקיבלנו הנחה להגעה עצמית (נקודת ההתחלה נמצאה כחצי שעה מהמלון). בכל מקרה, המחיר יקר - 90 דולר לאדם אחרי הנחה. ככה זה בקוסטה ריקה - האטרקציות יקרות...

הפעילות הייתה מהנה ומרעננת, לא הצריכה כושר מיוחד, עברה דרך 7 אתגרי זיפליין וסנפלינג מפלים, כולל אחד ישירות לתוך בריכה. המדריכים היו מקצועיים, סבלניים וידידותיים. היה מצוין, ואיך אומרים, תמונה אחת שווה אלף מילים...

לאחר הפעילות חזרנו למלון, כדי להספיק לסיור החינמי בשעה שתיים בצהריים. הסיור כלל הסברים על צמחים וחיות בסביבת המלון, והיו הרבה כאלו. אנחנו פרשנו מהסיור אחרי כשעה - הדרכות ארוכות זה לא בשבילנו - אם אתם לנים במלון הזה, כדאי לנצל את ההדרכה הזו, עד שימאס לכם...

את שאר היום העברנו במנוחה בחדר ובבריכות החמות במלון, כולל ארוחת ערב טובה במסעדת המלון הצמודה לבריכות.

יום 6 - סיור קפה ושוקולד והפארק הלאומי ארנל

יש הרבה אופציות בכל מיני אזורים בקוסטה ריקה, לבצע סיורי קפה ושוקולד. מסיורים מפורטים של חצי יום לכל אחד מהתחומים, ועד סיורים קצרים וממוקדים. מאחר ואנחנו פחות סבלניים להדרכות ארוכות (במיוחד הבת שלנו) העדפנו לשלב את שתי ההדרכות יחדיו, ולבחור בסיור שכולו מוצל וללא הליכה מרובה. הסיור שלקחנו הוא כנראה המפורסם והמרכזי באזור ארנל, מבוצע ממש בפאתי העיר לה פורטונה, וזמין להזמנה באינטרנט באתר הבא. הסיור יוצא כל שעה אז כנראה שתמיד יהיה מקום להזמנה יום לפני:

https://donjuantoursarenal.com/tour-de-dia/

יש סיור יום וסיור לילה. במידה ואתם מגיעים בעונה החמה והלחה כנראה שעדיף סיור לילה - אנחנו היינו על גבול העונה עם מזג אוויר סביר, וגם כל הסיור הזה הוא באזור מוצל על ידי סככות או עצים, אז עשינו סיור יום. הסיור היה מצוין, ירד לפרטים לגבי הקפה והשוקולד, משלב הנטיעה דרך שיטות הקטיף, העיבוד והתוצר הסופי, אפשר טעימות מכל מיני שלבים בתהליך הייצור, והוסיף לנו ידע רב ומעניין. כמו כן ראינו הרבה צמחים יפים וצבעוניים, עצלן אחד תושב המקום, ועוד כמה בעלי חיים. לקראת סיום, הצטלמנו עם קפה שהכנו עצמאית כמעט באופן מלא, ועל רקע הר הגעש ארנל. מומלץ מאוד למי שרוצה לדעת את הדברים החשובים, אבל שעתיים הדרכה מספיקות לו והוא לא מעוניין לבלות יום שלם וארוך בסיור הדרכתי.

לאחר הסיור ביקרנו בחנות הגדולה של המקום, וקנינו מספר מזכרות ואת טעם הקפה שאהבנו. לאחר התלבטות, החלטנו לבקר בפארק הלאומי ארנל לפני שנעזוב את האזור. לכאורה, הפארק מאפשר מבט מקרוב על ההר, וכמה מסלולי הליכה. לאחר תשלום דמי הכניסה, נסענו ברכב כמה דקות לנקודת התצפית המרכזית בפארק. היא לא הייתה טובה יותר מנקודות התצפית האחרות שכבר ביקרנו בהן. מה שכן, יש שם הסבר טוב ומסודר על ההתפרצויות האחרונות של ההר, וההתפתחות וההשפעה שלהן. מחיר הכניסה אינו יקר, אבל להבנתי זה ביקור מיותר, בעיקר בגלל שהוא בתשלום, ועם ערך מוסף מינימלי...

לאחר הביקור בהר נסענו לכיוון צפון מערב קוסטה ריקה, כדי להתמקם לשני לילות במרכז האזור שבו נטייל ביומיים הקרובים. בדרך נסענו על שפת האגם הגדול במדינה, אגם ארנל, ועצרנו בזהירות בצידי הכביש, לתצפיות על הר הגעש והסביבה, על רקע האגם הפסטורלי. יש בדרך גם נקודות לעצירה וירידה למים.

את מקום הלינה, שנמצא באזור כפרי ומרוחק צפונית לעיר BAGACES, בחרנו כי הוא נראה יפהפה בתמונות (AIRBNB), וכי המיקום השלו הוא בין נקודות העניין שתכננו לבקר ביומיים הבאים. המקום נקרא Destino Hotel & Hot Springs והוא אכן ממוקם במקום יפהפה, חצוב בתוך הר, עם בריכת שכשוך פרטית לכל וילה. בגלל המחיר הזול, הזמנו שתי וילות צמודות. המקום הוא יפהפה ומעוצב היטב, ועם הרבה מאוד פוטנציאל, אבל לא מתוחזק טוב, והבריכות לא היו שימושיות בפועל. לטענת בעל המקום הם "בתהליך". יכול להיות שהיום המקום כבר מתוקתק, שווה לבדוק מראש בביקורות המעודכנות אם אתם הולכים על זה.

יום 7 - פארק טנוריו ומסלול מים לה לאונה

פארק טנוריו, שבו נמצא מפל ריו סלסטה המפורסם, הוא אתר יחסית עמוס במבקרים. גם בגלל שהמפל היפהפה והמפורסם,0 נמצא במרחק הליכה סביר וקצר מהכניסה (3 ק"מ). לכן, כדאי לעקוב אחרי מצב זמינות הכרטיסים בימים שלפני ההגעה. לנו לא הייתה בעיה מבחינת זמינות הכרטיסים, והזמנו כניסה לשעה 10 בבוקר, כדי להימנע מהליכה בשעות החום. כשהגענו למקום לאחר כשעה נסיעה, הסתבר שמקפידים על כניסה לפי השעות שמזמינים, ויש בדיקת תיקים מדוקדקת בכניסה. אז להגיע בזמן. ההליכה לכיוון המפל היא הלוך חזור, 3 ק"מ לכל כיוון. בדרך עוברים ביער סבוך עם בעלי חיים, וכדי לצפות במפל יש לרדת אליו בכמה עשרות מדרגות. המפל אכן יפה ומרשים, עם מים בצבע טורקיז, ושווה הגעה בשעות הבוקר, טרם הגעת האוטובוסים עמוסי התיירים:

לאחר הביקור במפל חזרנו על עקבותינו, שתינו משקה מרענן במסעדת הדרכים שמחוץ לפארק, וליד הרכב מצאנו משפחה חמודה של חוטמנים, שכנראה גרה באופן קבוע באזור:

משם נסענו כשעתיים לכיוון העיירה Curubandé de Liberia, שבה נמצא מפל לה לאונה, על נהר ריו קולורדו. חלק גדול מהנסיעה עבר באוטוסטרדה של כביש 1 שהיא רב מסלולית. המקום הומלץ על ידי חברים כאטרקציה נחמדה ושונה בקוסטה ריקה (תודה לאיריס מורנו). מדובר במקום מרוחק למדי, אבל הפעילות מרעננת ונחמדה - הולכים בתוך הנחל/נהר, חוצים אותו תוך החזקה בחבלים, ועוד כהנה וכהנה, והכל עם מדריך צמוד - מחיר 50 דולר לאדם. המפל עצמו חבוי בתוך קניון צר, ועל מנת להגיע אליו צריך להתקדם בתוך מים עמוקים תוך ציפה ומשיכה בחבל אבטחה. מאחר והגענו מרחוק, הספקנו רק לסיור האחרון בשעה שתיים בצהריים - היה מעט קריר במים, אבל הרווחנו מדריך משלנו, ומעט אנשים במסלול. את המסלול עושים עם חגורות הצלה, והוא במתכונת הלוך חזור. התמונות מעט מטושטשות מאחר והן צולמו מתוך נרתיק מוגן מים:

לאחר מכן חזרנו כמעט באותה הדרך לצימר, כשעתיים נסיעה. בדרך עצרנו לארוחת ערב בפיצריית טאבון אמיתית על הכביש הראשי - Mi pizza a la leña - מומלץ אם אתם באזור.

יום 8 - מונטה ורדה - פארק אקסטרים EXTREMO וביקור בעיירה סנטה אלנה

הפארק הלאומי מונטה ורדה נחשב אחד היפים בקוסטה ריקה. הוא נמצא בגובה רב ולכן מאופיין בעננים תדירים המכסים את האזור. בפארק יש את כל האטרקציות הרגילות - טיולים רגליים, מפלים, פארק גשרים תלויים, סיורים, זיפליין ועוד ועוד. מאחר ואנחנו הגענו אליו אחרי שבוע בקוסטה ריקה, בחרנו לבצע בו רק את מה שלא עשינו בשום פארק אחר. וזה היה בעיקר פארק האקסטרים EXTREMO. פארק האקסטרים הזה כולל את הזיפליין הארוך במדינה הנקרא סופרמן, ונמתח לאורך קילומטר שלם ואותו עושים בשכיבה. הוא כולל גם את הבנג'י הגבוה במרכז אמריקה, שבו קופצים לעומק 180 מטרים. פעילות הזיפליין מבוצעת בקבוצה, צריך כושר סביר כדי ללכת ולטפס בין זיפליין אחד לשני, והזיפליין עצמו הוא בגובה הרב. לכן, זה לא מתאים למי שסובל מפחד גבהים בכל רמה שהיא. זיפליין אחד או שניים אפשר לעשות בזוגות, שזה כיף בפני עצמו. את הפעילות עשיתי עם הילדה, מאחר ואשתי סובלת מפחד גבהים "ברמה כלשהיא". הבנג'י הוא פעילות נפרדת, ומתאים בעיקר לצעירים - הבת שלי עשתה אותו ומאוד נהנתה...

מחיר הזיפליין הוא 70 דולרים, והבנג'י 100 דולרים, ואם תזמינו את שניהם, יתזמנו לכם את הפעילויות בהתאם כך שיהיו אחת אחרי השנייה.

לאחר הפעילות, התמקמנו בעיירה סנטה אלנה לארוחת צהרים, במסעדה הידועה Tree House Restaurante שנבנתה סביב לעץ עתיק וענק. המנות היו טעימות והאווירה מצוינת, אבל האוכל היה יקר להחריד, עד כדי הגזמה. אני מניח שיש אופציות נורמליות יותר בסביבה.

לאחר מכן, סיירנו ברחובות סנטה אלנה בחנויות בוטיק נחמדות מכל מיני סוגים - זה בערך המקום היחיד בקוסטה ריקה, שבו ראינו חנויות שנראו יוקרתיות ומעוצבות היטב "כמו שאנחנו אוהבים".

לקראת ערב נסענו ישירות כשעתיים לחאקו. בדרך עצרנו בגשר הידוע שממנו אפשר לצפות בתנינים השורצים בנהר TARCOLES. נקודת התצפית נקראת בגוגל מפס Point of view Cocodrilos - נחמד, עצירה לחילוץ עצמות באמצע הדרך.

כחלק מהחוויה המקומית של קוסטה ריקה, רצינו לבלות כמה ימי מנוחה בוילה על החוף, באיזו עיר או עיירה נחמדה. שתי האפשרויות שעלו הן JACO שהיא עיירת חוף קלאסית ומתויירת, או SANTA TERESA שהיא שקטה יותר וחביבת הישראלים. חאקו נמצאה יותר קרוב למסלול שלנו ונחשבת יותר "פעילה". היא לא הצריכה נסיעות ארוכות או שימוש במעבורת, ולכן בחרנו בה, והתמקמנו בה לארבעה לילות ושלושה ימים מלאים.

חלק מהביקורות שקראתי, הגדירו את חאקו כמקום מפוקפק משהו, בעיקר מבחינת חיי לילה וזנות. לכן, כדי ללכת על בטוח, חיפשתי מקום לינה שמצד אחד יהיה צמוד לעיר במרחק הליכה וממש על החוף, אבל מצד שני ימוקם בתוך מתחם סגור ומאובטח עם שומר. מצאתי את מה שחיפשתי במתחם הוילות LA FLOR הנמצא בקצה הצפוני של העיר, ממש על החוף. המתחם כולל וילות ענקיות להשכרה, יש בו בריכה נעימה לשימוש דיירי המתחם, ויציאה נוחה וקרובה ברגל לחוף. מומלץ מאוד.

על המקום אפשר לקרוא באתר https://www.laflorcostarica.com/. אנחנו שהינו ארבעה לילות בוילה הזו שהייתה ענקית, מצוינת ומאובזרת וממוזגת - https://www.airbnb.com/rooms/50463086. המחיר בהתאם - כמו צימר קטן משודרג בישראל, אבל עדיין יקר יחסית לשאר המקומות שלנו בהם בקוסטה ריקה.

לאחר התמקמות בוילה, יצאנו לסיבוב ערב מאוחר בחאקו, בסביבות שמונה בערב. החנויות והמסעדות היו פתוחות, וזה כשלעצמו היה ייחודי מבחינתנו, אחרי כשבוע באזורים הכפריים יותר של קוסטה ריקה. לא הרגשנו שום דבר מיוחד, ולא הבחנו בשום פעילות מעבר לרגיל, ואכלנו ארוחת המבורגרים טעימה במסעדה המומלצת Locals grill.

הרחוב היחיד שיש להימנע מלעבור דרכו הוא הרחוב הקצר COCAL, שבו נערות שנראות צעירות מאוד, מחכות ברחוב עצמו ללקוח הבא, בכניסה למלון המקומי (בקוסטה ריקה הזנות חוקית כבר מגיל 18). כל שאר המקומות שהסתובבנו בהם בעיר היו "רגילים" לחלוטין וראינו גם משפחות עם ילדים צעירים וקטנים.

יום 9 - יום מנוחה בחאקו

לאחר שמונה ימים מהנים ועמוסים בטיולים ואטרקציות, הוחלט ברוב קולות על יום מנוחה מוחלט ובלי פעילויות מתוכננות. במהלך היום התבטלנו בוילה הענקית, יצאנו לטבילה בבריכה של המתחם שהייתה ריקה מאנשים, ולקראת ערב יצאנו לחוף הים (5 דקות הליכה) כדי לצפות בשקיעה צבעונית. חאקו נמצאת בצד המערבי הפסיפי של קוסטה ריקה, ולכן מי ששוהה בה נהנה משקיעות יפהפיות מידי יום:

בשעות החושך, יצאנו שוב לעיר לארוחת ערב ושוטטות בחנויות.

יום 10 - סאפ במפרץ HERRADURA ותצפית שקיעה בוילה CALETAS

ביום השני בחאקו החלטנו לעשות פעילות סאפ משפחתית בבוקר. הזמנתי יום לפני את הפעילות אצל מדריך מקומי לאחר התכתבות בוואטסאפ. פרטי הפעילות באתר https://www.supherr.com/. הפעילות מתבצעת במפרץ HERRADURA שנמצא צמוד וצפונית לחאקו, כעשר דקות נסיעה. המפרץ ידוע ביופיו, וגם במימיו השקטים, ולכן עדיף לבצע שם את פעילות סאפ ולא בחוף של חאקו. יש הרבה חברות שמציעות פעילויות כאלה, ואפשר להזמין את הפעילות גם באחת מחנויות הטיולים בחאקו.

מאחר ואישתי עושה סאפ פעם ראשונה, המדריך קודם כל הדריך אותה, בעוד ליהי ואני כבר חתרנו לעומק המפרץ. אחר כך התאחדנו. הפעילות התחילה בתשע בבוקר, הים היה רגוע לחלוטין, ומזג האוויר היה מצוין. גם זכינו לראות שקנאי במהלך שגרת הדיג היומית שלו. המדריך ליווה אותנו לאורך כל הפעילות עם הסברים על הים והאזור, וגם הביא מצלמה כדי לצלם אותנו תוך כדי. מומלץ מאוד כפעילות ים רגועה ומהנה:

בצהריים חזרנו למתחם הווילה, לטבילה בבריכה ושנ"צ מתבקש לאחר הפעילות הספורטיבית...

לקראת ערב יצאנו לכיוון Villa Caletas, שממנה מומלץ לצפות בשקיעות המקומיות. הווילה נמצאת כחצי שעה נסיעה מחאקו, ונופי הים והשקיעה מהבר הפתוח של המקום יפהפיים - מומלץ מאוד לסיים שם יום:

יום 11 - שיעור גלישת גלים ותצפית שקיעה ב-Rancho Shadday

אחת הפעילויות הידועות בקוסטה ריקה הן שיעורי גלישת הגלים. באופן כללי קוסטה ריקה נחשבת ליעד גלישת גלים מועדף, בגלל הגלים הארוכים והמושלמים שיש בצד המערבי, לחופי האוקיאנוס הפסיפי.

חוף הים של חאקו, שמולו אנחנו ישנים, נמצא צמוד וצפונית לאחד מחופי הגלישה הידועים בקוסטה ריקה - HERMOSA BEACH. בחוף הזה נערכות כל יום ראשון תחרויות גלישה מקומיות. אם אתם באזור ביום ראשון, כדאי להצטרף למאות המקומיים, שבאים כדי לצפות בטובי הגולשים מהאזור מראים את יכולתם.

בנוסף, ביום הנכון, הוא נחשב לאחד החופים הטובים באזור ללימודי גלישת גלים.

בהתאם ולבקשת הילדה, ארגנו לה שיעור של שעה וחצי של גלישת גלים על ידי אחד המדריכים באזור. לפני כחמש שנים היא הייתה בקייטנת גלישה בארץ, אבל לא עלתה על גלשן מאז. את השיעור ארגנו יום לפני, לאחר שידענו שמזג האוויר ומצב הגלים מתאים. נפגשנו עם המדריך בתשע בבוקר, והוא נכנס למים ביחד עם ליהי. אישתי ואני יצאנו בינתיים להליכה על החוף הפסטורלי עד הקצה הדרומי שלו, שבו גם יש מספר מסעדות של המלונות, שמגישות קפה וארוחות בוקר ממש על החוף.

לאחר כשעה, כשחזרנו לכיוון אזור הגלישה, ראינו את הילדה כבר מצליחה לרכב על הגלים כאילו אין מחר...

הפעילות מתאימה לילדים בכל הגילאים, ולמבוגרים בכושר טוב שאוהבים גלישת גלים. ליהי מוסרת שמומלץ להגיע עם מכנסי טייץ, כי אחרת נפצעים בברכיים מהשכיבה והקימה על הגלשן.

בנוהל הרגיל של ימי המנוחה שלנו בחאקו, לאחר שנ"ץ ולקראת ערב, נסענו כחצי שעה לנקודת תצפית באזור. נקודת התצפית הזו נמצאת במעבה ההרים והיערות, ויש בה מסעדה מקומית אותנטית בשם Rancho Shadday, המגישה אוכל מקומי ופשוט. החלק המעניין במקום, הוא שבצידה המערבי של המסעדה יש בר ישיבה ותצפית מול השקיעה, ובצידה המזרחי, יש מרפסת ישיבה ותצפית מול זריחת הירח. זריחת הירח התרחשה מיד אחרי שקיעת השמש, אבל זה כמובן תלוי בעונה. אחרי כל זה, וגם דרינק אחד או שניים, אפשר לשבת על ארוחת ערב מהנה, עם יותר מקומיים מאשר תיירים. למזלנו, היה באותו היום ירח מלא:

מדובר במסעדה אותנטית ומקומית, אז אם אתם נוסעים לשם, אל תצפו לסדר ולארגון שיש במסעדות בתוך חאקו או בוילה קלטס היוקרתית...

לאחר הביקור במסעדה, נסענו חזרה לחאקו, וישבנו על כוס יין במרכז העיר, כדי לחגוג, או אולי לבכות, על כך שזה היום והערב האחרון שלנו באזור. שלושת הימים הרגועים שלנו בחאקו, בוילה מפנקת עם בריכה על החוף, היו מהנים ביותר, ואפשרו לנו להרגיש מקרוב את תחושת ה-PURA VIDA של קוסטה ריקה.

יום 12 - ביקור באתר המים RAINMAKER והתמקמות במנואל אנטוניו

פארק מנואל אנטוניו נחשב הפארק המתוייר והעמוס ביותר מכל הפארקים הלאומיים בקוסטה ריקה. כנ"ל גם העיירה מנואל אנטוניו הצמודה אליו. לכן, חשוב לתכנן מראש באיזה יום תבקרו בו, ולהזמין קצת מראש מקום לינה וכרטיסי כניסה לפארק. אנחנו עשינו זאת במהלך היום הראשון שהיינו בחאקו, כארבעה ימים לפני הביקור באזור, וכבר אז חלק מהזמנים לכניסה לפארק היו תפוסים, ולא היה היצע גדול של מלונות ודירות בתוך העיירה עצמה. העיירה משופעת במלונות ווילות 5 כוכבים במחירים מופקעים, וגם במקומות לינה בסיסיים במחירים סבירים. זה הסתדר בסופו של דבר, אבל אם יש מקום אחד בקוסטה ריקה שחשוב מאוד להתכונן אליו, כנראה שזה המקום.

בהתאם לתוכנית המקורית, היום אנחנו רק מתקדמים לכיוון פארק מנואל אנטוניו ומתמקמים לידו, כדי לטייל בו למחרת בבוקר בשעה מוקדמת. פארק מנואל אנטוניו נמצא רק שעתיים נסיעה מחאקו, אז החלטנו לעצור באתר מים נחמד וידוע - RAINMAKER - הנמצא באמצע הדרך. כרטיסים לאתר אפשר לרכוש במקום או באינטרנט מראש, במחיר סביר של 20 דולר לאדם. האתר מציע מסלול רגלי קליל בין בריכות מים ומפלים טבעיים, בתוך היערות הירוקים, שניתן לרבוץ לידן ולהתרחץ בהן. המקום מאורגן ומסודר, וכמובן גם מוקף בעלי חיים מסוגים שונים. אתר אינטרנט - https://rainmakercostarica.com/.

לאחר הביקור בפארק התקלחנו במקום, ונסענו לדירה שהזמנו ליד הכניסה לפארק מנואל אנטוניו. הדירה הייתה בסיסית אך מרווחת וסבירה, עם מטבח מאובזר, פינת ישיבה ושני חדרי שינה. המתחם גם הציע בריכה קטנה לשימוש המבקרים, והכל במחיר סביר של כ-125 דולר ללילה, ובהזמנה ברגע האחרון. מיקום המתחם היה בפאתי העיירה QUEPOS שנמצאת ממש לפני העיירה מנואל אנטוניו, כ-10 דקות נסיעה מהכניסה לפארק. את הדירה הזמנו דרך AIR BNB, אבל המתחם כנראה זמין להזמנה גם דרך פלטפורמות אחרות:

https://www.airbnb.com/rooms/14247855.

בערב יצאנו לסיבוב רגלי בעיירה מנואל אנטוניו, שהיו בה מספר חנויות במרכז, ואכלנו באחת המסעדות. החלטנו על לינה מוקדמת, כי למחרת יש להו כרטיסים למועד הכניסה הראשונה לפארק - 7 בבוקר.

יום 13 - פארק מנואל אנטוניו

לפני התיאור של הפארק והחוויה בו, כמה המלצות ודגשים כדי שהביקור יהיה מוצלח:

• באופן כללי, תיערכו מראש ותקראו באינטרנט לגבי ההנחיות לביקור בפארק - זה לא רק להגיע ולהיכנס. צריך לרכוש כרטיסים מראש, להביא גם בגדי הליכה וגם בגדי רחצה ומגבות וכדומה, להיערך מבחינת אוכל ושתייה וכן הלאה. יש מקומות באינטרנט, שבהם קראתי דיונים בשאלה האם כדאי להגיע לפארק, מאחר והוא עמוס מבקרים. לטעמי הביקור בפארק הזה הוא חובה. אבל - כדאי להיערך מראש, כדי להנות ממנו.

• חשוב להזמין את הכניסה לשעה הכי מוקדמת - 7 בבוקר - רק ככה תבטיחו שתהיה לכם חנייה ממש בכניסה לפארק, ושתוכלו לטייל בו לפני הגעת האוטובוסים והמוני התיירים. אזור הפארק לח מאוד יחסית, אז ביקור בשעות הבוקר עדיף גם מהבחינה הזו.

• אסור להכניס שום מזון לפארק מכל סוג שהוא. לא פירות, לא חטיפים סגורים. כלום. השומרים בכניסה בודקים תיק תיק לעומק, אז חבל להתחכם. מטרת המדיניות והבדיקות היא למנוע האכלה של החיות בפארק. פשוט תאכלו ארוחת בוקר טובה לפני ההגעה. בתוך הפארק פחות או יותר באמצע הסיור, יש מתחם סגור עם שומר וגדרות מכל הצדדים כולל מלמעלה, ועם אוכל סביר - סנדוויצ'ים וחטיפים וארטיקים, במחירים לא מוגזמים. בסיום ההפסקה שם, ביציאה מהמתחם, יבדקו שלא לקחתם אוכל החוצה...

• מותר להכניס מים לפארק, אבל רק בבקבוקים רב פעמיים שאינם מפלסטיק. ושוב, חבל להתחכם, השומרים בכניסה בודקים הכול ולעומק. בכניסה תראו ערמות של בקבוקי פלסטיק שאנשים הגיעו איתם ונזרקו. אפשר לרכוש בסופר המקומי במחיר סביר, או בסופר הסמוך לכניסה לפארק במחיר מופקע, בקבוקי מים רב פעמיים שגם שומרים על הקור. יש בפארק במספר מקומות ברזי שתייה למילוי מים.

• בכניסה לפארק, אנשי הסגל הרשמיים, כולל השומרים בחניונים, יציעו וימליצו לכם לקחת סיור מודרך. יש שם איזה קומבינה לא ברורה בין כולם, לדחוף את המגיעים לשכור מדריך. נראה שהמדריכים עצמם עם תעודת הסמכה למקום, אבל אינם מדריכים של המקום עצמו אלא עצמאיים. אנחנו לא חסידי הדרכות אז סרבנו בנימוס. מבחינת הנאה מהפארק לא נראה לי שזה משפיע - בכל מקרה, בכל נקודה שיש בה חיה אקזוטית כולם עוצרים ומסתכלים, אז קשה לפספס.

• תעשו את כל המסלול המלא בפארק, גם אם חם ומזיע לכם. לא תצטערו. המסלול המלא אינו ארוך, רק כ-5 ק"מ, ובכל פינה יש משהו אחר נחמד לראות. אנחנו היינו בפארק כ-4 שעות, נהנינו מכל רגע, ועוד הלכנו אותו יחסית מהר. להלן מפת המסלול והאתרים המרכזיים בפארק. מומלץ ללכת במסלול בסדר יורד של האתרים - להתחיל מאתר 10 ומשם להמשיך לאתרים הבאים בסדר יורד. כך תגיעו למקומות המרוחקים בשעה מוקדמת יחסית ובלי הרבה מבקרים. כך גם תשאירו את הטבילה בים לסיום, בחוף הכי ארוך ויפה בפארק (3 ו-4 במפה). החוף הזה גם קרוב ליציאה, אז לא תצטרכו להסתובב בפארק רטובים:

לגבי הפארק עצמו, מבחינתנו הוא אכן סיפק את הסחורה. משמעות השם קוסטה ריקה הוא החוף העשיר, ובפארק הזה בהחלט מבינים למה. כל הפארק נמצא ממש על החוף, והוא עשיר בצמחייה ובעלי חיים ממש על קו המים.

כמה עשרות מטרים לתוך הפארק, כבר תראו חיות מסוגים שונים. תדעו שהם שם לפי קבוצות ההדרכה וגם מטיילים כמוכם שעוצרים לצלם והתבונן:

התחלנו מאתרי התצפית 9 ו-10, שצריך לטפס אליהם מעט במדרגות או שבילים מסודרים (את הביקור בקפיטריה שנמצאת בצומת השבילים המובילה לתצפיות - 7 במפה, השארנו למנוחה אחרי התצפיות):

התצפיות הן מפלטפורמות עץ מסודרות, ובאחת מהן ראינו נשרים ענקיים מרחפים ממש מולנו ומעלינו:

לא לוותר על הירידה הקלה והקצרה לחוף Playa Las Gemelas, מספר 8 במפה - החוף פסטורלי ונעים להפסקה קצרה, ותראו שם הרבה סוגי סרטנים:

בהמשך הדרך ראינו מספר לטאות כוח גדולות:

לאחר המנוחה בקפיטריה (7 במפה), עברנו לטייל בזנב הלוויתן שנמצא בפארק. הוא נקרא כך מאחר והצורה שלו דומה מאוד לזנב לוויתן - לא רואים את זה מתוך הפארק, אבל כך זה נראה מלמעלה:

עברנו בשביל הצר בין החופים ESPADILLA ו-MANUEL ANTONIO, מספרים 4 ו-6 במפה:

כאמור, רק עצרנו להסתכל עליהם, אבל לא נכנסנו למים, והשארנו את הטבילה לסוף הסיור בפארק.

על זנב הלוויתן עצמו יש מסלול מעגלי קצר שעולה לתצפיות אחרונות על הפארק וחופיו:

לאחר המסלול בזנב הלוויתן, בעצם סיימנו את הטיול בשבילי הפארק, והתפנינו לטבילה מרעננת בחוף המושלם שלו. התמקמנו בחלק הצפוהי של החוף, שיותר קרוב ליציאה, שבסמוך אליו היו שירותים מסודרים, מקלחות, ברזים עם מי שתייה, ועצים נמוכים עם צל ממש על החוף. כמו כן, היה שם קוף ידידותי דוגמן, ושקנאים שביצעו מופע דיג מעניין:

השלמנו את הסיור בפארק בשעות הצהריים. כשיצאנו, שמחנו שיש לנו הליכה קצרה לרכב, ושאנו לא עומדים בתור הארוך לכניסה לפארק בשעות החמות והלחות.

ולסיום - אנקדוטה מוזרה לגבי הפארק - לא ידוע על שם מי הוא נקרא... יש כמובן ספקולציות שונות, אבל אין תשובה חד משמעית ברורה... אז מי לעזאזל היה מנואל אנטוניו?...

בדרך חזרה לדירה, עצרנו לארוחת צהרים במסעדה איטלקית, שהייתה ממש על הכביש אבל מוקמה בתוך העצים. המסעדה הייתה מצוינת לפיצת טאבון באמצע היום - מומלץ:

Colina's Wood Fired Pizza And Italian Cuisine.

חזרנו למלון הדירות למנוחה וטבילה בבריכה, ובערב יצאנו למסעדה הכי מפורסמת בעיירה מנואל אנטוניו. המסעדה ממוקמת בתוך מטוס שיצא משימוש ונקראת El Avion. חששנו שזה יהיה תיירותי מידי, אבל הצוות היה שירותי, האוכל טעים, והאווירה הייתה מצוינת. סיום נחמד לביקור במנואל אנטוניו.

יום 14 - נסיעה לסן חוזה

בעקרון, דרומית למנואל אנטוניו, על קו החוף, יש מקומות נוספים מרכזיים לביקור בקוסטה ריקה, כמו מפלי NAUYACA, העיירה UVITA והחוף שלה, ופארק קורקובדו המפורסם. אנחנו הרגשנו שמיצינו את הטבע של המדינה, ועוד מפל או פארק לא יוסיפו לנו לחוויה. לגבי קורקובדו גם מדובר באזור מאוד חם ולח בעונה שבה ביקרנו. לכן, החלטנו לוותר על אתרים אלו, ולבלות יומיים רגועים בסן חוזה לסיום הטיול.

הנסיעה ממנואל אנטוניו לסן חוזה היא ארוכה. האופציה הקצרה ביותר מבחינת זמן, היא לחזור את כל הדרך עד חאקו ומשם לחתוך צפונה לסן חוזה, כ-160 ק"מ ושלוש שעות נסיעה. האופציה השנייה היא לחתוך ממנואל אנטוניו ישירות צפונה לסן חוזה, דרך רצועת הרים גבוהים עם דרכים מפותלות שחלקן לא סלולות, לאורך 120 ק"מ בלבד, אבל כמעט 4 שעות נסיעה. מכיוון שיש לנו זמן, בחרנו באופציה המעניינת יותר, דרך ההרים, ולא הצטערנו. עברנו דרך טבע יפהפה, עצרנו לתצפיות ופיקניק בדרך, וגם לקפה במסעדה מקומית אותנטית, חצינו גשרים מעל נחלים זורמים וכדומה - הרבה יותר מעניין מנסיעה על קו החוף, בכבישים עמוסים יחסית שכבר עברנו בהם.

הגענו לסן חוזה לקראת אחר הצהריים. התמקמנו במלון סיטי סנטר מאריוט, שבחרהו בו כי היה קרוב לאתר החזרת הרכב, והבטיח לנו שהייה בטוחה ללא הפתעות בעיר העמוסה.

יום 15 - סן חוזה

את היום הזה בילינו בעיקר בקניות בקניונים הממוזגים City Mall Alajuela ו-Multiplaza Escazú, ובקזינו המקומי שנמצא באותו המתחם של קניון אסקוואזו, ומציע שולחנות פוקר עם שחקנים ידידותיים.

למחרת, החזרנו את הרכב באתר של אלמו, ללא כל בעיות ועם שירות מצוין ומהיר, ומשם הסיעו אותנו לשדה התעופה. עם הכניסה לשדה התעופה, התחלנו את הדרך הארוכה של 24 שעות (!!!), מהן 18 שעות במטוסים (!!!), עד הנחיתה בישראל. כאמור בכותרת, קוסטה ריקה אכן שווה כל רגע, אבל רחוקה לאללה...

בהצלחה!