”איך לטייל בותיקן?“

מוזיאוני הותיקן הם הסיוט של הסולדים מאומנות ועשויים להפוך גם לסיוט של חובבי אומנות. הם ענקיים ובלתי נגמרים, עמוסים לעייפה ביצירות שמהממות את הצופה ובתיירים שדורכים על רגליו. למרות זאת, ניתן לבקר בהם בקלות יחסית ואף להנות. מומלץ להזמין כרטיס באינטרנט כדי להימנע מתוך אבסורדי באורכו. הכרטיס אומנם יקר מאוד, בעיקר בתוספת דמי הטיפול,אך כבר חסכתם לעצמכם עוגמת נפש. שנית, הגיעו מוקדם. הרבה קבוצות יצטופפו בכניסה אולם יעלמו באופק המסדרון ברגע שיכנסו. הם פה לשעתיים ועוד צריכים להגיע לקולוסיאום לפני ארוחת צהריים. אתם לא.

לאחר המרת הקבלה שלכם לכרטיס כדאי להפקיד את התיק. אמנם, נכון לאוקטובר 2010 זו אינה חובה, אבל זה יקל עליכם מאוד. הביאו תיק קטן (למשל, תיק יד לנשים) ובו הצפינו מים. ראינו גם מבקרים (הולנדים!) שהכניסו כריכים - רעיון לא רע אם הוא מצליח. עלו במדרגות והצטרפו לתור של מכשירי האודיו (עוד 7 יורו). לטייל בותיקן בלי הסבר פשוט לא כדאי.

אם החלטתם להיות גיבורים ולעשות את המסלול המלא, תוכלו להנות מחדרים ריקים כמעט ממבקרים. המפה הסכמטית מאוד שמצורפת למכשיר האודיו תעזור לכם להבין היכן אתם ביחס ליציאה (בדרך כלל, רחוק) ולשירותים. נצלו את השירותים בכל הזדמנות. אין רבים כאלה. קחו בחשבון שהותיקן עמוס אנשים. זו פשוט הנחת מוצא. בניגוד לרובם, אתם אינכם חלק מקבוצה ולכן יכולים לנוח. נוחו.

לפני הקפלה הסיסטינית הכנסו לקפיטריה ולשירותים והחליפו כוח. הקפלה משווקת כמרכז העניין במוזיאון ועמוסה מאוד. היא כמובן גם יפה. כשתיכנסו אליה תפסו מקום על הספסלים בצידי האולם. אחרי הותיקן, לכו להתאוורר. כבר הספקתם די להיום.