”ושוב טיול למרוקו עם ילדים“

אחרי שנעזרנו המון במידע מהאתר ובייחוד בטיפ של צור החלטתי להוסיף טיפ על טיול עם ילדים. טסנו למרוקו בסוף ספטמבר 2006 לכשלושה שבועות, אחרי שכבר בשנת 2000 רצינו לטוס וכבר היו לנו כרטיסים אבל אז פרצה האינתיפאדה השניה והכל בוטל. נסענו עם ילד בן חמש וילדה בת שנתיים ונהננו מכל רגע(טוב, כמעט מכל רגע). הזמנו ויזה דרך ימבטבע, תהליך פשוט ומהיר לויזה ליחידים (היו לנו עוד 6 אנשים בויזה אך הם כנראה היו וירטואליים כי לא פגשנו אותם מעולם). 

זה הטיול השלישי שלנו עם ילדים בחו``ל ולא הרגשתי שינוי מהותי. הטיול לא היה יותר קשה מטיול באירופה לטעמי (כמובן סובייקטיבי). בערים הגדולות לא נראה לי שיש בעיה למצוא רפואה ברמה גבוהה, והמרחקים הם לא נוראיים כך שאם לא מדובר במקרה חירום מטורף, נראה לי שאפשר להסתדר. ההסתייגות היחידה שלי היא שאני מבינה קצת צרפתית וקצת מרוקאית ואולי מי שלא מבין קצת יותר קשה לו. השכרנו אוטו שליווה אותנו לאורך כל הטיול. השכרנו אותו בשדה התעופה והוא עלה 47$ ליום. הילדים נהנו מאד ולא רצו בכלל לחזור הביתה. באמת שלא צריך שום אטרקציות מיחדות בגילאים האלו. מספיק שמגיעים למדרסה עם בריכה שאפשר לטבול בה ידיים או מזרקה, או ארמון שאפשר לרוץ במרחביו והעולם נראה מצויין.

אנחנו נסענו עם לול מתקפל והשתמשנו בו מספר לילות. אפשר להסתדר בלי ואז לקחת חדר עם ארבע מיטות. המרוקאים והברברים נחמדים להפליא ואוהבים מאד ילדים. הם מרימים, מחבקים ונותנים נשיקות בלי להתבלבל ולשאול ובעיני זה היה משעשע (בייחוד שהילדים שלי היו בהתחלה בשוק, אבל למדו להנות מכך).

בקיצור, הנופים יפים, האנשים נפלאים, השורשים (במקרה שלי) מרגשים ומעניינים, המחיר לא נורא (24,000 ש``ח לכולנו, כולל הכל) המשפחתיות חוגגת, הילדים חווים, לומדים, רואים עולם ותרבות מעניינת ורק האוכל, אני חייבת להודות לא משהו. אולי כי אני משווה לאמא שלי שהיא בשלנית מעולה, אבל הארוחה הכי טובה שלנו היתה בבית של משפחה שהזמינה אותנו לבית שלה ובמסעדה שבישלה לנו במיומד את האוכל שהם אוכלים בבית. רוב האוכל הוא תיירותי, לא כ``כ מתובלן ובטח שלא מבושל שעות בכדי לקבל את הטעם הטוב.