”המלון לה פלאיה“

יצאנו מפתח תקוה בשתיים בלילה, שש וחצי היינו בגבול (נסיעה רצופה). את הרכב החניתי ב``משטח`` שליד הגבול. את הגבול סיימנו לחצות בתשע וחצי (דהיינו שלוש שעות) עיקר הבלגן היה בצד המצרי. כבר שם אתה מתוודע לתרבות הבלגן והשנטי שלהם. את אגרת המעבר מומלץ לשלם בדואר בארץ זה חוסך תור. אחרי שמסיימים לחצות תופסים מונית למלון (40 לירות לראש). ואז במהלך הנסיעה אתה מתחיל להבין שאתה בגן עדן של שקט וים כחול. כעבור 45 דק` הגענו למלון. את החדרים מקבלים בשעה 14:00. לבינתיים אפשר להעביר את הזמן בבריכה. יש לציין שהמלון יפהפה ותפוסתו מלאה (רוב הנופשים ישראלים).

רשמים מהמלון: 

כבר בכניסה למלון לה פלאיה ישנו שומר שבודק תיקים וחל איסור להכניס אוכל ושתייה למלון (במקרה הטוב הוא יסכים לשני בקבוקי מים לראש). השירות במלון איטי ביחס לישראלי החם והממהר כך שלוקח זמן להירגע ולהבין שכמוהם גם אנחנו לא ממהרים לשום מקום.

אוכל ברמת הסביר, למפונקים שרגילים לשפע של מלונות ארצנו - לא תמצאו את זה כאן (ויש מה לאכול). בארוחת הערב לא מוגשת שתיה יש אפשרות להזמין מהמלצר בתשלום מופקע. יש לציין שכל ה``אקסטרות`` משולמות בכסף זר בלבד עקב כך מומלץ לא לרשום כלום על החדר, פשוט לשלם במקום!

מומלץ לקפוץ לכפר טראבין מרחק של כ-15 דק` במונית בעלות של 25 ליר` הלוך חזור, ולבלות שם 3-4 שעות השוק מהמם והאוכל זול ויש פינות ישיבה ``זולות`` על החוף. מים מומלץ לקנות בטראבין (3 ליר` לבקבוק לעומת 12 ליר` במלון). בערבים יש במלון רקדנית בטן, ועל החוף מאהל בדואי מקסים (ד``ש ליוסוף). למי שלא יכול בלי הסלולרי- אין קליטה בשום רשת! יש אפשרות להתקשר בהמלון לארץ אבל תאלצו להיפרד מ-18 ש``ח לדקת שיחה!