”נהיגה ברומניה“

רוב הכבישים במדינה כוללים נתיב אחד צר למדי בכל כיוון נסיעה, ובמקרים רבים הם גם נעדרי שוליים. כל זה לא כל כך מפריע שכן צפיפות התנועה אינה רבה (על עגלות הרתומות לסוסים חולפים בקלות, והמשאיות נוסעות די מהר). מה שכן מאט מאוד את מהירות הנסיעה הוא שכביש ראשי בין שתי ערים מרכזיות חוצה בדרכו אינספור כפרים (ברחובם הראשי). אומנם התנועה זורמת, אולם בכפר, מטבע הדברים יש לנהוג לאט יותר. לרוב הערים יש גם פרברים שיש לחצות. התוצאה היא, לדוגמה, שמרחק של 90 ק``מ בין סיגישוארה לסיביו לקח לנו לעבור שעתיים, וזאת בלי שנקלענו לשום פקק תנועה.

בכביש בין סיביו לבראשוב נערכים שיפוצים. אנו נסענו בו ביום א` מוקדם בבוקר, אך במועדים אחרים נקל לראות כיצד נוצרים במקום פקקי תנועה.

לגבי השילוט: הוא רחוק מלהיות דומה למוכר לנו בציון. בדרך כלל (אך לא תמיד) קיימים שלטים, אולם הם קטנים (קטנים יותר מאלה המציינים בארץ קיבוץ קטן ומוצבים על הכביש הראשי בכניסה לקיבוץ).

למרות הכל, אנו מצאנו את הנהיגה והניווט כלא קשים. השתמשנו באופן אינטנסיבי במפה (רכשנו אחת של 1:500,000 ב-העולם\שטיינהארט-קציר), וכשהיה לנו ספק שאלנו מקומיים כל כמה מאות מטרים (ולא, איננו דוברי רומנית).