”לטייל עם טוסטוס בויאטנם“

בלי משים תרמילאי שמטייל בויאטנם יכול למצוא את עצמו מנותק יחסית מההוויה המקומית. בכל רובע תרמילאים נמכרים טיולים מאורגנים במחירים מגוחכים שלוקחים אותך באוטובוס ממוזג לכל האטרקציות התיירותיות בסביבה אבל מפחיתים מאוד את המגע עם האוכלוסייה המקומית. מצאתי שהדרך הטובה ביותר ``לאזן`` את הטיול היא לשכור טוסטוס ולצאת למספר ימים בין הכפרים ושדות האורז. 

טוסטוס הינו ללא ספק כלי הרכב הלאומי בויאטנם, עולה $5 להשכיר אותו ליום ותוך דקות אני משתלב בסביבה. טיול בטוסטוס מאפשר לנסוע לאט בכבישים הצדדים, להימלט מהחום הכבד בעזרת הרוח הנעימה שנושבת בפנים וכמובן להגיע לאטרקציות התיירותיות שבאזור בשעות לא מקובלות לפני או אחרי המוני התיירים שנוסעים בטיולים המאורגנים. כדי לרכב בבטחה בטוסטוס ויאטנמי כדאי לזכור את הכללים הבאים:

חשוב לשכור את הטוסטוס (לפחות בפעמים הראשונות) בעיר קטנה. התנועה בערים הגדולות אפשרית רק ``למומחים``. העיר Nim-Bin מאה קילומטר דרומית להנוי אידיאלית לרוכב המתחיל.

טוסטוס יכול לנסוע כמעט בכל מצב במהלך שלישי. עד שאתם לומדים להשתלט על המהלכים הישארו כל הזמן במהלך שלישי (כן אפשר להתחיל בנסיעה בשלישי).

שעוני הדלק, המהירות, הקילומטרג` וכדומה לא עובדים בדרך כלל. רוב בטוסטוסים להשכרה מגיעים עם מעט מאוד דלק. תדלקו מייד כשאתם שוכרים את הטוסטוס בתחנת הדלק הקרובה. דלק בשווי דולר יספיק לרוב ליום נסיעה.

כל מפתח יפתח כל טוסטוס ברחבי ויאטנם. למדתי את זה כשאבדתי את המפתח לטוסטוס שלי. קניתי מפתח חדש בחנות האופנועים הסמוכה והמשכתי בנסיעה. אם אתם חוששים לאופנוע שלכם תדאגו לנעול אותו אם שרשרת ומנעול משלכם.

תרשמו על פתק את שם היעד הבא שאתם רוצים להגיע אליו הוויאטנמים לא יבינו את המבטא שלכם כשאתם מחפשים את הדרך אבל רוב הגברים יודעים לקרוא והם יכוונו אתכם בשמחה.

ללכת לאיבוד זה חלק מהחוויה. רדו מהכביש הראשי. הרבה יותר כיף ובטוח לנסוע בדרכי כפר צדדיות.