”העיר האסורה“

לאתר יש שתי כניסות - הראשית ומזרחית. המזרחית בדרך כלל סגורה, לכן כדאי להגיע ישירות לראשית. אחרי עמידה קצרה בתור קונים כרטים כניסה בכמה עשרות יואן (אם הכרטיס כולל כניסה לתערוכות הוא עולה יותר). בעמידה בתור יש מלא רעש ובעיקר מלא סינים שמתחזים למדריכי תיירים ומנסים לפתות אתכם שתשלמו להם על סיור מודרך בעיר האסורה.

בכניסה גם ינסו למכור לכם מפה של העיר האסורה. ממש בזבוז כסף ולכן כדאי להגיע עם מפה משלכם מאחד מספרי התיירות או מאחת מלשכות התיירות שמחלקות את זה בחינם.

העיר עצמה בנויה בצורת מלבן, מקדשים בטור במרכז ומבנים קטנים מסביב. אם הולכים ישר מהכניסה דרך המבנים המרכיים אפשר להנות בצורה ממצה מהאתר. אחרי כמה מבנים מרכזיים שעוברים, מבינים שהכל די נראה אותו דבר וכמעט ואין כמעט שום חידוש בהמשך.

רוב המבנים המרכזיים אינם פתוחים לקהל הרחב, אך יש כאלו שניתן להציץ לתוכם דרך חלון זכוכית. הכניסה למבנים ה"פתוחים" מגודרת בגדר, אז גם כן אי אפשר להיכנס, אבל כן ניתן להציץ פנימה כי בפתחים יש תמיד המולה של אנשים.

בהליכה לא מהירה ובלי לחפור יותר מידי בכתוביות לקח לי שלוש וחצי שעות לעבור את העיר, אם מתמקדים יותר בפרטים הקטנים אפשר להסתובב שם גם יום שלם.

שירותים - יש שם, אבל לא נקיים במיוחד.

חלק ממדריכי התיירות כותבים שיש שם גם סטארבאקס. אני אישית לא מצאתי אותו, במקום בו הוא היה אמור להיות מצאתי בית תה סיני קטן עם מחירים לא מופקעים במיוחד יחסית לאתר תיירות מרכזי.