”רשמים טריים מקהיר“

חזרנו משבוע בקהיר ביוני 2007. מבחינה בטיחותית לא הרגשנו מאויימים לרגע ולא נחשפנו לאי נעימות אף לא פעם אחת, למרות שלרוב הזדהינו כישראלים. התחושה הייתה בטוחה לחלוטין. אם כבר אנשים גילו סקרנות או נימוס. 

מדריך הלונלי פלנט מדוייק בד``כ והתגלה כהכרחי למעט רמת המחירים הכללית שהיא כ 20% מעל המצוין בו. יחד עם זאת כושר התמקחות וסבלנות יכולים כמובן לעזור בקהיר. גילינו שמלון טוב (110$ ללילה - הילטון נייל) הוא הכרחי כדי להירגע לפעמים מהעיר העמוסה 24 שעות. מי שלא מחפש פינוק יוכל לישון מאוד בזול במלונות 3 ו 4 כוכבים. עבורנו המיקום של המלון הזה והבריכה שלו היו שווים כל שקל.

שווה לבקר באתרי הפירמדיות של דאשור וסאקארה - מרשימים בהרבה מגיזה. יום אחד יכול לכלול את כולם. נהג צמוד ליום כזה יעלה כ 250 לירות. ריקודים סופיים נערכים בימי רביעי ושבת (חינם ומרהיב) במסגד אל רורי (ליד אל אזהר) ולא במקום המצוין במדריכים. מסעדות - נסו להימנע מכל מה שאינו אוכל מצרי אותנטי. כל ניסיון למצוא מסעדה טובה אחרת - תיאלנדית/יפנית/איטלקית עלה ביוקר והיה הרבה פחות טוב מהרמה בישראל. ולא פחות חשוב - הדיוטי פרי בשדה התעופה של קהיר זול להחריד. סיגריות (המיוצרות באירופה) 1$ ווינסטון לייט. יינות וכולי במחירי ריצפה. קצת מאכזב לגלות למי שכבר השאיר 5 פאקטים בנתב``ג.