”המלצות אוכל כשר למטייל הדתי בדרום-מרכז אמריקה.“

טיילתי פעם אחת לארגנטינה וברזיל ל- 3 חודשים ופעם נוספת למרכז ל- 3 חודשים גם כן וכל הזמן הזה הצלחתי לשמור על כשרות מלאה. 

תמיד מומלץ לשאול את רב חב"ד המקומי על לחם, פסטה, רוטב עגבניות ושמן כשרים. דבר ראשון - יש להצטייד ברשימות כשרות עבור כל מדינה ומדינה שתבקרו בה. אלו הם מוצרים ללא סימון כשרות מיוחד שהרבנות המקומית בדקה אותם ואישרה אותם ככשרים. בהרבה מקומות, ביחוד במרכז תוכלו לראות הרבה מוצרים שמגיעים מארה"ב עם סימני כשרות U לרוב. קורנפלקס של נסטלה, שוקולד סניקרס, M&M ועוד –רק צריך לבדוק. שמן- או עם סימון או מרשימה או היקר והבטוח שמן זית. ברוב ההוסטלים תוכלו למצוא מטבח משותף –ואם לא, תבחרו הוסטל אחר. אפשר גם להביא ראש של גזיה. 

למי שלא יודע לבשל, מומלץ לקנות מנות חמות בשקית של קנור. תמיד אפשר לבשל פסטה (האיטלקיות הן ללא ביצים, ניתן למצוא פסטה ברילה כמעט בכל מקום). אורז אין בעיה וכן גם תפוח אדמה ושקשוקה. 

כלי בישול: סכין, כף ומזלג טובים. סיר בקוטר 16 ס"מ מטפלון. שתי צלחות פלסטיק עמוקות, קערה וכף חלבית לקורנפלקס. קרש חיתוך ופותחן צבאי מתקפל. תבלינים מהארץ כבר בקופסאות הקטנות שלהם, תמלאו אותן במידת הצורך בחנויות. טונות לרוב ניתן לקנות שם, לבדוק את רשימת הכשרות ובשעת הדוחק לקנות במים אין חשש גדול.

אגוזים ושקדים קלופים ללא מלח - אין בכלל בעיה. בברזיל טונת Comes מוחזקת ככשרה והיא גם טעימה יחסית. לחם - בעייתי ברשימת הכשרות, מה שנכון לארץ מסוימת, לא בהכרח נכון לארץ אחרת. לחם בימבו הוא כשר לגמרי במקסיקו ובפנמה אבל בגואטמלה הוא לא. אני הבאתי מהארץ שני קילו לחמית. איזה 10 חבילות של וופלים פרווה. מסטיקים, 16 שימורי בשר (כן כן הלוף הנודע לשמצה) ומנות פירה בשקית.