”מ Moyale (הגבול האתיופי) לניירובי“

קודם כל יש לפקוח את העיניים. מויאלה הקנייתית והאתיופית הן מקום מפוקפק למדי. דאגו לעבור את הגבול עם עוד 1-2 לבנים חוץ מלבדכם. בנסיעה עצמה, אין כביש עד איסיולו (כ300 ק``מ), וזמן הנסיעה כ24-30 פלוס שעות. כל הדרך מטלטלים על גב משאית סחורות (במקרה הטוב-שקי תירס, וברע-בקר),בד``כ עם עוד 30-40 אפריקאים, כמה שהם מצליחים לדחוס. כדאי להתעקש שיקשרו לך קודם כל את התיק לדופן המשאית מבפנים כדי שתוכל להשען עליו+להיות צמוד אליו שלא יגנב.

הנסיעה היא רצופה ואין עצירות,לעתים 10-15 דקות בעיירות שכוחות אל באופן מדהים, קונים צ`פטי/משתינים ועולים חזרה. בדרך יש הרבה מאוד צ`ק פוינט של צבא קניה, מאחר וזה איזור ספר עם שודדים. לא נתקלתי בבעיות בקטע הזה. כדאי לדעת שרוב האוכלוסיה מוסלמית ולא להשוויץ בדרכון הישראלי שלך. פרופיל נמוך הכי טוב כאן.

מבחינת עלויות, בגדול זה עולה כ10-15 דולר עד נירובי, כאשר הכי חשוב שתהיה עירני בקטע שבו חצית את הגבול למויאלה הקנייתית והגעת לככר הקטנה שמיד אחרי עמדת הדרכונים, ממנה עוזבות המשאיות. תן את הכסף רק אחרי שעלית או תוך כדי שאתה עולה. מלא גנבים/רמאים באיזור. פקח את העיניים.

מרגע שאתה על המשאית הכל פשוט יותר, תכיר אנשים שונים ומעניינים בנסיעת גיהנום אך חוויה של פעם בחיים. צריך לעשות אותה פעם בחיים ורק פעם אחת, מהחוויות החזקות של של מז` אפריקה.