”שמורת הפקאיה“

הגענו לשמורה (עם ילדינו 7,9) באופן עצמאי בנהיגה מאנטיגואה. חלק מהדרך היתה דרך עפר בה היינו כלי הרכב היחידי מוקפים בחקלאים, הולכי רגל, עם מצ'טות ומיכלי ריסוס על גבם. באתר, מינינו "שומר" למכונית ובחרנו מדריך. העליה היתה תלולה ואני היא זאת שנזקקה לסוס. מסלול הסוס שונה מעט ממסלול הרגל והיו קטעים שהייתי אני, הטבע, הסוס והמדריך. ההליכה מהפסגה לעבר הלבה, ובאיזור הלבה, היתה חוויה ראשונית עבורנו. נתבקשנו לצעוד בדיוק בצעדי המדריך על מנת שרגלנו לא תשקע בלבה. עבורנו החוויה היתה מאוד מרגשת, עתירת תמונות וחקוקה עד היום כאחת החוויות החזקות של הטיול.