אתר העתיקות צ'אווין דה ואנטאר ”להתרגל לגובה לא בכיף “

נרשמנו לסיור לאתר העתיקות לאחר הטרק הראשון שלנו בגובה, במטרה לנוח אך עדין לנצל את היום. עם תחילת הנסיעה התברר שהמדריכה לא דוברת אנגלית דבר שייעד את הסיור לכשלון, כי ללא מדריך לרוב אתה אבוד באתרי עתיקות.

בדרך עצרנו בלגונה יפהפייה בגובה 3,900 מטר שניחמה אותנו במקצת. לאחר מעל שעתיים של נסיעה (חלקה בדרך עפר קופצנית) הגענו לאתר שהכניסה אליו כ-10 סול (ולא כלולה במחיר הסיור). באתר ניסינו למצוא עובד דובר אנגלית או פלייר עם קצת מידע באנגלית – אך לא היו.

סיימנו את הסיפור בפיצול מהקבוצה המאורגנת, והכנת פק”ל קפה למרגלות הנהר שבקצה האתר, וזו הסיבה היחידה שנהנינו מהיום.

לקראת מועד החזרה הסתובבנו באתר, ולא מצאנו מבנה או פסל שהרשים אותנו למרות היותינו חובבי עתיקות. בדרך חזרה עצר המיניבוס לארוחת צהרים במסעדה שוממת, דבר שלא הותיר לנו הרבה אופציות. כצמחונית הסתפקתי באורז לבן, צ'יפס וסלט - מינמלי מאוד. אחד החברים שאכל שם בשר חטף באותו ערב קלקול קיבה.

בקיצור אם אתם בהוסטל אלפס (המצוין), ומציעים לכם להרשם לסיור לצ'אבין, היתי מציעה לכם לסרב בנימוס, ולהחליף את זה בפק”ל באחד הנהרות המקיפים את וארז.