”התניידות בניו זילנד“

אני קניתי רכב (לבד) וזו הייתה דרך נהדרת לטייל: להגיע לכל מקום, מתי שאתה רוצה, וגם אם מטיילים איתך אחרים אתה מחליט לאן נוסעים ואתה מחליט גם מי מצטרף ומי לא. הרבה עצמאות מבורכת מובטחת כשקונים מכונית (בהנחה שהמכונית לא תעשה בעיות. שלי הייתה זהב ורק בתום חמישה חודשים של אחווה ואהבה היא התחילה לקרטע, אבל המשיכה לנסוע). אחרי חודש של טיול לבד צורפה אליי שותפה שאיתה חלקתי הוצאות דלק ומזון, אז כמובן שמבחינה כספית עדיף לקנות יחד את הרכב ולשלם יחד את ההוצאות הנלוות, אבל לאו דווקא לוותר על קניית אוטו לבדך (המחירים מאד נמוכים, ולא חסרים אנשים שמחפשים נואשות מישהו שייקח מהם את הרכב טרם הם עוזבים את אדמת ניו זילנד). שותפים לדרך זה לא בעיה למצוא. אני לא יודעת דבר על מחירי השכרת רכבים, אבל אם מטיילים בניו זילנד מעבר לשלושה חודשים ורוצים להתנייד עם רכב עדיף לקנות מאשר לשכור.

נראה לי שהכי מוצלח זה להיות ליפטר. למצוא שותף טוב שיש לו רכב ולהצטרף אליו. ככה אם יש בעיות ברכב, אמנם תתרום אבל עניינים כמו מה יהיה ואיך למכור את הרכב שוב- לא יטרידו אותך לעולם. אם בעל הרכב מחליט לנסוע למקום אחד ואתה רוצה למקום אחר, הוא זה שיחליט. אבל תמיד אפשר להגיד תודה רבה ושלום, ולפנות בעצמך לכיוון שאליו אתה מעוניין להגיע.

ענייני אוטובוסים: אני ממליצה על החברה NakedBus הם לא מקשקשים כמו Intercity והם גם לא יקרים כמוהם! אז כן, האוטובוס לא מרווח ונוח כמו באוטובוסים אחרים, אבל הוא עושה את העבודה: מעביר אותך ממקום למקום. אם מזמינים מראש (חודש מראש), אפשר להשיג כרטיס אוטובוס בדולר אחד. זה אולי נשמע הזוי, אבל אני אישית נסעתי מואנקה אל נלסון (עצירה בקרייסטצ`רץ ללילה) ב-2.70 דולר. מלבד זה, אין כמו לקחת טרמפים. אולי קל לי לומר, כי אני בחורה, אבל זו דרך מאד קלה ומעניינת להגיע ממקום למקום. יוצא לפגוש כל מיני טיפוסים ואפשר לצאת מהטרמפ עם סיפורים, חוויות או אפילו הרפתקאות רק מנסיעה קצרה. אז ייקח לך להגיע מואנקה לדנידין חמש שעות ולא שלוש ישירות, אבל... זה לא יעלה לך כסף.

כמובן תמיד רצוי להפעיל שיקול דעת ולא לעלות על כל טרמפ. נכון שניו זילנד נחשבת כמדינה מאד בטוחה, אבל היו מקרים של אונס או רצח של טרמפיסטים.