”Hostel el Paloma, פשוט לא.“

אני לא אוהב לתת טיפים שליליים, אבל, אני ממליץ להימנע מלהגיע להוסטל El Palomar. מקום שמנוהל על ידי שרלטן, שכנראה לא אוהב ישראלים במיוחד.

סיפור שהיה כך היה, ובקצרה: עשיתי שם לילה אחד, המקום נמצא במיקום טוב על הטיילת, ובתור אחד לקראת סוף הטיול, שהגיע לעיר בערב עייף, לא היה אכפת לי במיוחד איפה אני עושה את הלילה. 10$ על דורמיטורי. עמוס כולו, ישן במיטה העליונה מימיני השירותים, וממולי כיורים... אני באתי באותו הלילה לצאת ולישון ולא בראש למותרות. היום השני עבר לו, וכך גם הלילה, כשהסתבר שהיתה איזהשהיא אי הבנה לגבי מי ישן איפה, בדורמיטורי, בסופו של עניין זה נפתר
בבוקר של היום השלישי, החלטתי לקחת את המעבורת לקוזומל, לעשות לי יום צלילות בכיף ולחזור בערב. עדכנתי את העובד שהחליף את המנהל בקבלה. לגביי אפשרות לשמור על הציוד האישי שלי בארונית עם מנעול, תמורת סכום סמלי. ולשמור לי מקום לישון לערב. כי אני אחזור מאוחר. הוא הסכים, למרות שלא היה ברשותי לשלם על היום הנוסף באותו הבוקר אלא רק בערב.

אחרי היום המעולה בקוזומל, חזרתי במעבורת של 9 בלילה, ב-10 הייתי בהוסטל. מגלה שהמטה שלי נלקחה על ידי אדם אחר, שקיבל מפתח לארונית אחרת שאינה תואמת את המספר מיטה בטענה שהוא קיבל את המפתח ממנהל המקום. בכל אופן, ביררתי את העניין, ואכן, המיטה שלי ניתנה למישהו אחר. הייתי מופתע מזה, שהעובד של המנהל לא עדכן אותו בבקשה שלי ומכך שהתרמיל שלי נשאר בארון של המיטה שלי. הוא הציע לי מיטה אחרת, מול דלת הכניסה לדורם, דלת שנפתחת ונסגרת כל הזמן. כיוון שרציתי לישון כמו שצריך, ביקשתי ממנו מיטה אחרת. האדון נעלב. והחליט שעם כל הבלאגן שאני עושה פה, הוא לא רוצה שאני יעשה פה בכלל את הלילה. כולי מופתע מדבריו. 11 בלילה, נמצא בעיר עמוסה תיירים עם תפוסה מלאה בהוסטלים. אחרי ויכוח סוער ולא נעים, פסים לא נעימים, שבתור בעלים של הוסטל הוא מתייחס ללקוח כאל מספר או יותר נכון מטבע$. ואין לו את הכבוד לומר לי את זה בעוד הוא מסתכל לי בעיניים. עצבני ועייף, לקחתי את הרגליים ואת הדברים שלי, בעודי משאיר את המגבת והמצעים של המקום מאחור. עוזב בכעס את המקום.

משם הלילה נהיה ארוך עבורי, משוטט ברחובות פלייה דל-קרמן לבד בעיר חדשה, מחפש מקום לעשות בו את הלילה במחיר נורמלי לתרמילאי. עברתי קרוב ל-6 הוסטלים שונים, כל אחד בפינה אחרת בעיר (כל העיר בתי מלון), כולם מלאים עד אפס מקום. המקום היחיד שקיבלתי בו עזרה והכוונה לחפש עוד היה Hostel Youth (ליד הוול מארט). האשה שמנהלת אותו נורא אוהבת ישראלים. ונורא רצתה לעזור לי, למרות שגם אצלה לא היה מקום לישון. בסופו של עניין לאחר חצות, לאחר שעה וחצי שוטטות עם תרמיל של 20 קילו עלי, מצאתי הוסטל (שאת שמו לצערי שכחתי). אמנם שלמתי 30$ ללילה, אבל אם הבית היתה נורא חביבה, על אף שהערתי אותה בשעה כה מאוחרת לצ`ק אין.

בסופו של דבר - אני מקווה שקראתם את הסיפור האישי שלי על אותו לילה ארור, שהתחיל והיה כיום נפלא, ונגמר רק אחרי תלאות שכאלו. לדעתי בעל מקום שכזה, אינו ראוי לקצור רווחים על חשבונם של תרמילאים שנתקעים בעיר עמוסה שאין לה יותר מ-5 מקומות לינה לתרמילאים. ואם יש לכם מן האמפטיה לסיפור, ותדלגו על המקום.