”סיפור הונאה- סוכנות גולדן בופאלו“

לאור ההמלצות על דונג וסוכנות גולדן בופאלו כמקום טוב לישראלים החלטתי להגיע אליו. דונג היה תמיד מאד נחמד ומוכן לסייע, סיפר לי על העזרה שהוא נותן לישראלים הרבים שמגיעים אליו ואפילו נתן לי להשתמש בחינם באינטרנט במשרד. די מהר התיידדנו הוא קנה את אמוני ואפילו השארתי אצלו במשרד את התיק שלי במהלך הטיול להלונג ביי. יצאתי דרכו לכל התורים בצפון וייטנאם (לא משהו אני מוכרחה להודות, מדריכים דוברי אנגלית שלא ניתן להבין מילה, אבל לא משנה). תכננתי לנסוע לסאפא ל-3 ימים ואחרי נסיעת הלילה חזרה להאנוי (מגיעה ב-6:00 בבוקר בערך), להמשיך עם הטיסה שהייתה לי לבנגקוק (בערך ב-13:00). נתקעתי עם יותר מדי דונגים והעדפתי להחליף חזרה לדולרים בהאנוי, כיוון שממילא שילמתי לדונג על התורים שלו אז השארתי אצלו 2 מליון דונג שהייתי צריכה להחליף (בערך 130 דולר). הוא הבטיח שישיג לי שער טוב וקבענו להיפגש אחרי שאחזור מסאפא, ממילא היו לי 4 שעות לפני הנסיעה לשדה התעופה, הוא אמר שיהיה במשרד ב-8 בבוקר וגם נתן לי את הטלפון הנייד שלו.

זה היה יום שלישי, הוא לא הגיע ב-8, וחשבתי שהוא רק מאחר, אך ב-9 נסיסתי להתקשר לנייד והוא היה מנותק. גם במסעדה ובחנויות הסמוכות לא יכלו לעזור לי ולא ידעו היכן הוא. הייתי אובדת עצות ומיואשת, לא האמנתי שהוא הונה אותי ובאמת חשבתי שאולי קרה משהו, אך ב-10:30 כבר הבנתי שהוא לא יגיע והייתי חייבת לצאת לשדה התעופה. בטח גם הוא ידע את זה. מאז שלחתי לו מספר מיילים וביקשתי שישלח לי את הכסף אך הוא לא עונה למיילים שלי. 

אני יודעת שכמה יגידו בחורה תמימה, טיפשה, זו אשמתה וכו` אבל באמת הרגשתי בטוחה אצל דונג כמו בכל המקומות של הישראלים ואף פעם לא עלה על דעתי שיכול לקרות משהו.