”חניית ואן, רכב וחזרה מטרקים בנ``ז“

kiwi light: בכל אתרי הקמפינג המסודרים בניו זילנד יש מקומות שאפשר לחנות בהם עם וואנים או קראוונים, עם חיבור לחשמל (Power Site) או בלי חיבור. גם חלק מהאכסניות מאפשרות זאת בשיטחן (בדיוק כמו שבחלק מהאכסניות יש גם חלקות לאוהלים). כמובן שזה עולה כסף, אבל תמיד זה יעלה פחות ממיטת הדורם הכי זולה שתקבלי באותו מקום. ככה שיש חיסכון כספי לא מבוטל. תמורת התשלום אפשר (ורצוי) להשתמש בכל המתקנים שבאכסניה/אתר קמפינג - מטבח מקלחות וכו.

בתחילת כל טרק יש חניון - מסודר יותר או מסודר פחות אבל צריך לקחת בחשבון שיש אזורים בהם פריצה לרכב היא עניין די נפוץ, לכן במקרים רבים כדאי להשאיר את הרכב באכסניה או בקמפינג ולהגיע אל הטרק בתחבורה אחרת. במיוחד גם כיוון שמרבים הטרקים אינם מעגליים. וגם אם משאירים את הרכב בתחילת הטרק - כדאי לדאוג שלא ישאר בו חפצים יקרי ערך.

 רוב חברות ההשכרה מאפשרות להשאיר את הרכב בפיקטון, ולאסוף רכב חדש בוולינגטון (ולהיפך) ואז זה חוסך את התשלום של העברת הרכב במעבורת (בסביבות 100 דולר בהתאם לעונה ולשעה). למרות שכבר היו פה כאלה שטענו שזה קצת ``כאב ראש`` לרוקן את הרכב ולהעמיס הכל מחדש בצד השני - אני חושב שזה עדיין עדיף מאשר להוביל רכב שכור במעבורת. חשוב רק לסגור על זה מראש עם חברת ההשכרה.

maayano: גם חניה של רכב רגיל עולה כסף, כי את משלמת עבור הזכות להשתמש במתקנים בפארק, יש שם תמיד מטבח ושרותים ומקלחות (לפעמים בתשלום נפרד עבור זמן השימוש במים. וגם התשלום עבור השימוש במכונות הכביסה והמייבשים בד``כ בתשלום נפרד) לפעמים יש בריכות שחיה ומגרשי ספורט ועוד שאר דברים שצריכים בשביל להעביר כמה ימים באוהל שלא עולים לי עכשיו לראש.

לחזור מטרקים- אם אין רכב בקצה שלו אז אפשר או בטרמפים או בליפטים עם מישהו אחר שיש לו מקום ברכב, לפעמים יש תחבורה ציבורית, אבל צריך לוודא מראש שיש ובאיזה שעות. בעיקרון טרמפים זה לא כזו אופציה נוראה כמו שהיא נשמעת מהארץ, בניו זילנד הטרמפים זה דרך תחבורה מאוד נפוצה (ומומלצת) הסכנות שאנחנו רגילים אליהם כאן בטרמפים כמעט ולא קיימות שם וזו דרך מצוינת ל``התערבב`` עם האוכלוסיה המקומית.
במקרה הכי גרוע מאריכים את הטרק בעוד כמה קילומטרים והולכים ברגל עד המקום הבא עם התחבורה הציבורית. ;-)