יש לכם טיפ מדהים להוסיף?
שתפו אותו עם קהילת המטיילים של למטייל
”ליגוריה בצפון מערב איטליה - שמורת Cinque Terre“
אם באים לאזור ליותר מיום אחד, כדאי לקנות בתחנת הרכבת Pass שמאפשר מעבר חופשי באוטובוסים וברכבות בתוך שמורת הטבע. מחיר לשלושה ימים 13 יורו.
עם קניית ה-pass, מקבלים חוברת נוחה באיזה שפה שרוצים, עם לוחות זמנים של הרכבות וגם פעילויות מיוחדות לאותו זמן, שווה להשקיע ולקרוא אותה, כי משרד התיירות מארגן גם כל מיני פעילויות תרבותיות, תערוכות, ערבי סרטים ומוזיקה (אמנם ערב רוק נוצרי, באוריינטציה דתית - זה לא ממש מרגש, אבל לפעמים יש להם רעיונות יותר טובים).
בעיר Mentova יש ארבעה אתרי קמפינג כולם סמוכים זה לזה וכולם בקירבת תחנת הרכבת. באופן כללי, הלינה בצימרים באחד מהכפרים לא יותר יקרה מבתי מלון זולים מחוץ לשמורה, ועולים החל מ-55 יורו ללילה.
המאכל הכי אופייני לאזור הוא פוקצ`ות לחם איטלקי שטוח עם כל מיני תוספות (גבינות, ירקות קלויים, טונה, אנשובי וכו`), שנמכרים בחנויות מיוחדות המכונות פוקצ`ריות, לא לוותר על איזה קילו לחם.
אותו דבר גם לגבי פסטו. מולדת הפסטו היא ג`נובה, ולכן גם בכל האזור. כדאי לקנות קצת פסטו טרי הביתה, כזה שאם לא עושים לבד לא מוצאים דומה לו.
ליד תחנת הרכבת בג`נובה יש מלון כוכב אחד שנקרא Shopen (כמו המלחין)זה מלון מקסים ונקי, עם חדרים לבנים ובלי נוף. עם מקלחת ושירותים מחוץ לחדר אבל מבריקים, ועם המחיר הכי זול שמצאנו בג`נובה ביחס למיקום 50 יורו ללילה לזוג. לצערי, אין לי את הטלפון, אבל אפשר לחפש באינטרנט או בלשכות התיירות שמפוזרות בעיר.
למי שיש זמן מוגבל בעיר, כדאי לקחת מפה של ג`נובה מלשכת התיירות המקומית וללכת לפי המסלולים המוצעים כי הם מכסים יפה את מה שיש לראות, ויש המון מקומות שאין סיכוי לקרוא עליהם במדריך הטיולים או להיתקל בהם ``במקרה``.
למעוניינים בחוויות חדר אוכל קיבוצי באיטליה: ליד התחנה המרכזית, בקצה המזרחי שלה יש בניין עם שתי קומות, שבקומה השנייה של חדר אוכל מנזה. אוכלים בו מקומיים עם מעט תקציב, פקחי הרכבת ויתר סועדים רנדומליים. והוא פתוח כל היום לארוחות בוקר, צהרים וערב. זה מין קואופרטיב שמטרתו לקיים את עצמו מהאוכל שהם מבשלים, ולספק תעסוקה ופרנסה לעובדים בו, בלי ניהול למטרות רווח או חברה גדולה שעומדת מאחורה ותומכת. בחמישה-שישה יורו אשר לאכול שלוש מנות של ארוחת צהרים בסיסית ולא רעה, וגם קצת להרגיש אווירה דינמית של תחנת רכבת, מבפנים.
בנמל הקטן של Manarola יש בר נחמד שמגישים בו יין ובירה ומעט אוכל. מומלץ לשבת כמה שעות עם בקבוק של יין מקומי מוצלח (או פחות מוצלח, במקרה שלנו, אבל אם החברה טובה אז פחות איכפת) ולתת לחושך להגיע. אין נוף של שקיעה, אבל יש אווירה מצויינת של סוף היום.