”טיפים כלליים לדתיים“

בס``ד

באוגוסט האחרון עשינו (בעלי שיחייה ואנוכי) טרק בקאצ`קאר שבטורקיה. סך הכול שהינו אצל שכנינו המשופמים השרויים בחמאם 3 שבועות.

עקב היותנו דוסים פאנאטים להלן הממצאים בתחום (כשרות, שבת ועוד), לשירות הקהל הרחב-

לפני הכול, גשו ללשכת התיירות הטורקית שברחוב בן יהודה 1 בת``א (בררו את שעות הפתיחה לפני...). בנוסף לכל החומר התיירותי שישמחו לתת לכם חינם אין כסף, גם ייתנו לכם דף עם כל הטלפונים/כתובות יהודיות שאתם עשויים להזדקק להם (קונסוליה, משרדי הקהילה היהודית, בתי כנסת ומסעדות כשרות). עכשיו נמשיך עם מה שלא יספרו לכם שם... נתחיל עם הכי חשוב (ושסבתא לא תשקר לכם, זה לא הבריאות)- אוכל!

 כשרות

טורקיה מדינה די נוחה לשומרי כשרות עקב היותה מוסלמית למדי. הם לא אוכלים חזיר, ועל כן רוב היצרנים נמנעים באופן כללי משימוש בשומן מן החי במוצרים השונים. כמובן יש יוצאים מן הכלל.

הרשימה הניתנת כאן היא על סמך שיחה עם הרב של איסטנבול-

מה כן:

הלחם (הרגיל, הפשוט, ללא תוספות, הנקרא- ``אק-מק``)- אין בעיה.

פסטות לא צבעוניות (תקף, אגב, לגבי כל מדינות העולם) וכמובן אורז

פירות וירקות בשימורים

טונה, הנקראת בטורקיה- Ton 

הבקלאווה המקומית, רחת לאקום

חמאה, חלב, היוגורט המקומי (נקרא ``איירן`` אם אני לא טועה)

שוקולד פשוט ורגיל

ראפלס, עוגיות מקומיות בשם ``Ulker`` בעטיפה שחורה

שמן טהור (100%) מכל סוג 

מה לא:

למשל הגלידות ``קורנטו`` ו- ``מגנום``. 

נראה בדיוק כמו בארץ, אבל (חבל, איזה מן מזל),- מסתבר שלא כשר.

באופן כללי ההנחיה שקיבלנו הייתה לבדוק במרכיבים שמופיעים על המוצר, גם במותגים המוכרים מהארץ.

ואם אתם נתקלים במוצרים שאתם לא בטוחים לגביהם, פשוט תכינו רשימה ותתקשרו למשרדים של הקהילה היהודית. אם יתמזל מזלכם , הרב עצמו יימצא במשרד (עדיף להתקשר בשעות הבוקר). 

אם לא, מזכירתו הנאמנה ודוברת הספרדית (???) ומעט אנגלית תענה לכם, ומה שהיא לא תדע בעצמה היא תשאל את הרב. ובאותה הזדמנות כבר תבררו שעת כניסת ויציאת שבת.

לעצלנים שלא ניגשו לרחוב בן יהודה, להלן המספרים-

Tel: 90-212-2435166

Fax: 90-212-2441980 

 מסעדות כשרות

ידוע לי על שתיים, ואנחנו היינו באחת מהן- ``Karne``. בשרית (כמובן. פה זה טורקיה....), מאוד מאוד אלגנטית, יש אפילו תפריט בעברית, לא יקרה יחסית, טעים מאוד ושירות נהדר. מצד שני, הכול טעים אחרי שבועיים של חיי מוצ`ילר חורני...

אפרופו חורנים, אנחנו לא ידענו על אופי המקום והגענו לשם באופן לא מתוכנן אחרי יום שלם של טיולים, בבגדי ג`יפה ומסריחים כהוגן. תחסכו לעצמכם את הפדיחות....

הכתובת (זו שמסרו לנו בלשכת התיירות הייתה לא מעודכנת. ולא, זה לא תירוץ לא לגשת לשם):

Karne Restaurant

Address: Muallim naci cad. 17, Ortakoy - Istanbul

Tel: 90-212-2608425/6

מומלץ להתקשר לפני ההגעה למסעדה.

בית כנסת + שבת

באיסטנבול קיימים כעיקרון 4 בתי כנסת. כדאי מאוד להתעדכן במשרדי הקהילה איזה פעיל בעת שהותכם במקום. יש לציין כי בחודשי הקיץ חלק נכבד מהקהילה יוצא לנפוש ואזי בית הכנסת עשוי להיות ריק מהרגיל בשאר ימות השנה.

אנחנו, למשל, התפללנו בבית הכנסת ``שישלי`` שקרוב לכיכר טקסין. המתפללים שם סיפרו לנו שבמשך השנה יש שם 3 מניינים המונים סה``כ כמה מאות יהודים, אולם כשאנו היינו בסוף אוגוסט היו בקושי עשרים (ובעיקר זקנים). כל השאר (כולל הרבנים!) שהו באיי הנסיכים באותה עת...

להיכנס לבית הכנסת באיסטנבול זה לא פשוט כמו בארץ. עקב ניסיון פיגוע שהיה שם בעבר, סידורי האבטחה הינם קפדניים ואין הנחות. חוץ מבדיקה פיזית שתעברו (יש שוטרת בשביל נשים), להלן ההוראות:

ביום שישי, עד שעת סגירת משרדי הקהילה (13:00 כשאנחנו היינו) יש לפקסס אליהם את הדף הראשון של הדרכון + פירוט מלא של השם, שם המלון בו אתם שוהים ומספר החדר. כך עבור כל אחד שמתכוון להיכנס לבית הכנסת. עדיף לציין לאיזה בית כנסת בכוונתכם להגיע.

אם תמלאו אחר ההוראות לא אמורות להיווצר בעיות וצפויה לכם חוויה נעימה. למי שמקווה להיות מוזמן לקידוש/ארוחה אצל איזו משפחה נחמדה כדי לאכול כמו בנאדם...זה הזמן להנמיך ציפיות.

באמת שניסינו- שטפנו מעלינו את יזע הטרק, התלבשנו יפה, התחתכנו וחייכנו רחב לכל הדודות...ונאדה. אף אחד לא מצמץ לכיווננו פרט ל``שבת שלום`` נימוסי.

יכול להיות שסתם לא היה לנו מזל, וכל מכניסי האורחים סטייל אברהם אבינו פשוט נסעו לאיי הנסיכים באותה שבת...אבל ליתר ביטחון, תבשלו לעצמכם ארוחות לשבת. 

כיפה - (הכיסוי ראש שלך לא מזיז לאף אחד, יקירתי....)

רוב הטיול היינו בחלקה המזרחי של טורקיה (שהוא גם היותר כפרי/פשוט/פרימיטיבי, מסורתי ומקסים).

שם בעלי הסתובב חופשי ובאין מפריע עם הכיפה (שהטורקים, אגב, נהנו למשש אותה מקרוב וקראו לה ``פס`` עם צירה ב- פ לא דגושה). באיסטנבול, לעומת זאת המליצו לנו בתוקף להוריד את הכיפה וגם רב הקהילה נוהג כך.

זהו, אני חושבת. תיסעו, תיהנו (נופים בגויים תאמין) ותבשלו על הגזייה על אדן החלון שבחדר המלון כדי שהגלאי אש לא יידלק...

בברכת חברים ושות`

נילי ונתי בן-גיגי וולף