”ספארי בטנזניה - מה זה ספארי?“

אנונימי

לפני 19 שנים

חזרנו משבועיים בטנזניה (אוקטובר 2006), שכללו ספארי של ארבעה ימים ושהייה של שבוע וקצת בחופי זנזיבר. עשינו את הספארי דרך סבסטיאן.
את כל ארגון הספארי עשינו מהארץ, בעזרת אימיילים לסבסטיאן, שהיה יעיל מאד. חברים, כדאי לכם להיעזר בו, הבחור יעיל מאד, ויש לנו רק שבחים עליו ועוד יותר שבחים על המדריך שהגיע מטעמו, ג`ורג` מבוואמבו, שהיה איתנו בספארי, והיה פשוט מקסים, עירני, חד, שקט, מתחשב, ובעל תואר אקדמאי בחקר החיות. אשתו של סבסטיאן, איריין, חיכתה לנו בשדה התעופה ואספה אותנו לארושה. הם ארגנו לנו מלון ללילה, וכבר למחרת יצאנו לספארי, שהיה פשוט מדהים. במהלך הספארי הם גם דאגו לנו לטיסה מארושה לזנזיבר, והכל דפק כמו שעון שוויצרי. מצאתי לנכון להסביר לכל המתכננים לנסוע לספארי בטנזניה מה בכלל קורה שם (לגבי קניה -אנא קראו טיפים אחרים... אנחנו לא היינו שם...)

אז מה זה ספארי?

הספארי בטנזניה מתבצע בכמה שמורות נפרדות ורחוקות זו מזו. השמורות הן למעשה כל השמות שהוזכרו בטיפים האחרים: טרנגירי, נגורונגורו, סרנגטי, אגם מניארה וכו`.
האזור הזה שנקרא בפי העם - ``ספארי``, הוא פלא טבע שנמצא גם בטנזניה וגם בקניה (בקניה לא היינו). בחלק של קניה הספארי נקרא ``מסאי מאראה``. בהתחשב בעונת הנדידה - כדאי לכוון את הספארי למדינה המתאימה. חשוב לדעת שלא כל החיות נודדות (פילים, למשל, לא נודדים), וגם סוגי חיות שידועים כנודדים, לא נודדים במקשה אחת. אני אומר זאת כדאי שתדעו שזה לא מדע מדוייק. גם כאשר מרבית החיות בקניה - עדיין תראו המון חיות בטנזניה. הם לא נודדים כולם יחד, וחלקן לא נודדות כלל. לטיפ זה גם מצורפת מפת הנדידה של החיות.
הסיור בשמורות נעשה בתוך ג`יפ, ורק בתוך הג`יפ. למעשה, החיות רגילות לראות בני אדם רק כאשר הם בתוך הג`יפ. אם תצאו מהג`יפ, תראו את כל החיות בורחות מייד או לחלופין מנסות לתקוף אתכם (תלוי בחיה...). לכן, היות ולא יורדים מהג`יפ בכלל, אפשר ואף רצוי (בהנחה שחם) לנעול כפכפים / סנדלים ולא נעליים סגורות.
הג`יפ נוסע אך ורק בשבילים מסומנים, ולא סוטה מהם לתוך הצמחייה, מה שאומר, שאם ישנה חיה מעניינת, אך רחוקה מהשביל, לא ניתן להתקרב אליה. בנוסף, אם יש כמה ג`יפים (ויש כמה ג`יפים) הם נוסעים באותם השבילים, כך שלהיות לגמרי לבד מול מחזה מעניין זה דבר נדיר... בעונת התיירות של טנזניה, תראו הרבה ג`יפים מצטופפים בכל פעם שמישהו יאתר חיה מעניינת או אירוע מעניין.
גם המעבר משמורה אחת לשניה נעשה, כמובן, בנסיעה בג`יפ. חשוב לדעת - לעתים המרחקים בין השמורות גדולים. עובדה זו חשובה במיוחד אם אתם מתכננים ספארי קצר (ארבעה ימים). קחו בחשבון שתבלו זמן רב בנסיעה לשמורה הבאה. גם הדרכים שבין שמורה לשמורה אינן סלולות, והנסיעה בהם קשה ומעייפת. הייתי אומר שבארבעה ימי ספארי, בהם תבלו בשלוש שמורות (אנחנו היינו בסרנגטי, נגורונגורו וטרנגירי) תבלו כמחצית מהזמן בין השמורות (ובלי לראות חיות). בחלק מהמקומות זה דווקא מעניין, כי הנופים יפים, ורואים בדרכים את אפריקה במיטבה, כולל שבטים, בתי בוץ ועוד, אבל בלי ספק זה עסק מעייף. אם תסעו ליותר מארבעה ימים, תוכלו לבלות יותר זמן בתוך השמורות, ופחות זמן בנסיעה בין השמורות, ובכלל, תהיו פחות לחוצים בזמן, כך שהנסיעה תהיה פחות מעייפת עם יותר הפסקות. בנוסף, ככל שהספארי ארוך יותר יש סיכוי גדול יותר לראות פעילויות מעניינות ונדירות יחסית, כמו צייד של אריות.
הסיור בשמורות נעשה אך ורק בשעות האור. חל איסור להסתובב עם הג`יפ בחשכה.
אם זה תלוי בכם, כדאי לצאת עם הג`יפ הכי מוקדם שרק אפשר, כי מרבית החיות פעילות בשעות הבוקר המוקדמות. בשעות הצהריים החמות הן כולן (אבל ממש כולן) מוצאות צל תחת עצים או בכל דרך אחרת אפשרית, ונשארות לעמוד בו.
באופן כללי, בכל השמורות יש את אותן החיות, אבל, הנופים והצמחיה שונים משמורה לשמורה, וזה ההבדל המשמעותי. הצמחיה משפיעה גם על הנוף, וגם על סוגי החיות שתצליחו לראות - למשל, בשמורות בהן העשב גבוה, קשה מאד לאתר טורפים.
לגיפ יש גג נפתח, כך שניתן לעמוד בתוך הג`יפ ולהוציא את חלק הגוף העליון מעל הג`יפ בשעה שרואים חיה מעניינת. אנשים שרגישים לשמש - שימו לב! כדאי לכם לברר אם גג הג`יפ בו אתם נוסעים נפתח כך שלאחר פתיחתו הוא מגן עליכם מהשמש. בחלק מהג`יפים הגג פשוט מתפרק לגמרי מהג`יפ, ובחלקם הגג עולה אל מעל הג`יפ בצורה כזו שהוא מגן מהשמש. ומדובר, כאמור, בהרבה שעות של שמש, על כן, חובה לקחת כובע וקרם הגנה, ולהשתמש בשניהם גם בזמנים שגג הג`יפ סגור!
כמות האבק בנסיעה המאד ארוכה הזו בג`יפ היא גדולה מאד, כך שכדאי להצטייד במגבונים לחים (להזכירכם, כותב הטיפ הוא גבר...).
לגבי שינה בלודג` או באוהל - קראתי הרבה טיפים באתר שמדברים על לודג`ים, ונראה לי שקשה להבין מה זה בכלל לודג`. אז, מדובר במלונות מפוארים (חלקם יותר וחלקם פחות) שנמצאים בקרבת השמורות / בתוך השמורות. השינה בהם יקרה מאד, אבל, למי שלא אוהב לישון באוהלים (כמונו...) זה הפתרון היחיד.
לגבי סיורי שבטים - אנחנו ביקרנו את שבט המסאים, ולא הלכנו לצוד עם הבושמנים. לדעתי האישית חובה לבקר באחד מכפרי המסאים. במהלך שהותכם בספארי תראו לא מעט מסאים, וכדאי לראות היכן הם גרים בכדי להבין עד כמה הם דלים. זה פשוט לא יאמן. אותנו זה ריתק.
אם הספארי שלכם מתקיים בשישי, בשביעי או בשמיני לחודש (לא משנה באיזה חודש) בקשו לעבור גם בשוק Caratu. זהו שוק המתקיים במשך שלושה ימים בחודש בלבד היות והכפרים מרוחקים זה מזה ומתפרסים על פני אזור גדול. במהלך אותם שלושה ימים כל הכפריים באזור מוכרים וקונים דברים לחודש הקרוב (הם מוכרים וקונים הכל! אבל ממש, הכל!). בשונה משווקים דומים במדינות אחרות, השוק ב-Caratu בטוח לגמרי, ואין חשש להסתובב בו ולצלם (תוך שימוש בכללי נימוס ראויים). מומלץ בחום! השוק הזה פשוט מ-ד-ה-י-ם!
הערה נוספת לגבי ספארי קצר של ארבעה ימים בטנזניה - אחת האטרקציות בתקופה של חודש אוקטובר היא נדידת החיות, שחוצה את נהר המארה. מדובר בנהר שורץ תנינים בצפון טנזניה, שהחיות מנסות לעבור אותו בדרכן לקניה. לראות תנינים שטורפים את החיות שחוצות את הנהר זהו מחזה מאד שכיח בעונת הנדידה (לא ראינו זאת בעצמנו, אך ביררתי את הנושא עם מספר אנשים שהיו שם).
נהר המארה נמצא בצפון סרנגטי, ובספארי של ארבעה ימים אי אפשר להגיע עד לשם (זה פשוט מאד מאד רחוק). אם המחזה המדהים והקשה הזה מעניין אתכם, כדאי לכם לחשוב על ספארי ארוך יותר, או פשוט לעשות את הספארי דרך קניה (כי משם הנהר נגיש יותר).