ויזה ומעברי גבול במאלי ”מאלי - שווה לבקר! מרתק!“

חזרתי ממאלי בנובמבר השנה, היתי בטיול עצמאי עם בני (יוסי בן 38). כמשתמשת במידע באתר אני חבה חוב לקוראים ולכן אעביר מניסיוננו ולא את אותם דברים שקל למצוא כמו אתרים, גאוגרפיה, ואמונות (כולם מרשימיים מאוד).

את הכנת הטיול התחלנו במשרד החוץ ושאלנו אם אפשר לנסוע. לא ניתנה תשובה שלילית, למרות שצוין שרוב האוכלוסיה מוסלמית. אומנם כך, לא חשנו בבעיה רצינית, האנשים היו מאוד נחמדים ומקבלי אורחים. נכון שלא הודענו בקול קורא כי אנחנו ישראלים. כשהינו צריכים, לא היתה בעיה (נכון שהרוב לא יודע היכן ישראל נימצאת. כמו כן השתדלנו למחוק כל סימן זיהוי חיצוני שהעיד כי אנחנו ישראליים).

ויזה - בארץ אין דרך לקבל ויזה ולא בשגרירויות זרות שלהם יש קשרים עם מאלי, ואז פנינו לאחת מהחברות במאלי (דרך האיטרנט). נשלחו הויזות ואנחנו ניכנסנו איתן למאלי, כאשר הינו צריכים לפנות לתחנת המשטרה בבמאקו הבירה להשלמת ההליך וזה ממש לא היתה בעיה. בדיעבד, למדנו שמשרד התירות בבמאקו ``אמטו`` מספק ויזה ואפשר לפנות אליו דרך האיטרנט. 

את הטיול עשינו ב3 שבועות. היה מדהים וזול. הגענו למלון אותו הזמנו מראש בבמאקו, ושם מצאנו נהג-מדריך איתו התחלנו את הטיול צפונה. בכל מקום שהגענו החלפנו נהג מדריך. למדנו שכל נהג מדריך כזה מכיר את האזור בו הוא גר טוב יותר מכולם בעיקר שיש לקחת בחשבון שהלא מקומיים אינם מכירים את המקומות. תמיד אפשר לצרף עוד זוג והעלויות יורדות, בעיקר כשמדובר על הקנו הממונע ממופטי לטימבוקטו. העלות יקרה ללא כל סיבה. אנחנו חיפשנו בגדת הנהר תירים שמעונינים, ומצאנו 2 נערות מספרד והשיט היה מענין ולא יקר. חשוב שיהיה לכם זמן וסבלנות ואפשר לדלות הרבה אינפורמציה ולהוריד עלויות .