”העיירה Noirmoutier“

לעיירה Noirmoutier הגענו בעת שהות באזור הלואר התחתון בהמלצת חבר מקומי. חששותינו מפני קשיי ניווט התבדו קילומטרים רבים מהמקום בעת שהיינו של האוטוסטרדה לכיוון נאנט (Nantes). מתברר כי האי Noirmoutier מהווה אתר נופש סואן למדי בקיץ. אנחנו ביקרנו במקום בסתיו ונהנינו מהריקנות היחסית. באי חופים חוליים יפים ותעשיית מלח ים תיירותית משהו אך גם מרתקת. בחנות בה קנינו מלח ים ניסינו את התיבול ה"אצטקי", ולמרות שאין לנו מושג אילו עוד תבלינים שמו שם חוץ ממלח, אנחנו נהנים מהתערובת עד היום.

במקום גם אקווריום יקר וסתמי ומבצר ישן בו שהוסב למוזיאון. האטרקציה העיקרית של האי שוכנת למעשה בדרך אליו - בשעות הגאות מנותק האי מהיבשה ולכשהתחילה אליו תנועת מכוניות בשנות השלושים של המאה הקודמת, נסלל כביש בטון על קרקעית המפרץ ובו מגדלי מילוט עליהם יכול לטפס מי שנקלע למקום בעת הגאות. לאחר בירור שעות הגיאות והשפל נסענו לאי בכביש זה, יחד עם מלקטי צדפות המאכל מקרקעית הים שנחשפה. בדרכנו חזרה ליבשה סרנו לראות איך המקום נראה בגיאות. ציפינו לראות קצת מים על הכביש ונדהמנו למראה מפרץ מלא מים ובו פה ושם מזדקרים אותם מגדלי המילוט. מציע שתצפו בתמונות המצורפות, לא להאמין. את הדרך חזרה עשינו לאחר שעה קלה על הגשר המאפשר כיום גישה נוחה לאי בכל מצב של הגאות.